12 יוני 2014
יד ושם הכיר בחוזה מריה בארטו (Jose Maria Barreto), דיפלומט פרואני ששימש כקונסול פרו בז'נבה (שוויץ) בתקופת השואה, כחסיד אומות עולם. זהו האזרח הפרואני הראשון שהוכר כחסיד אומות העולם עד כה. בארטו עשה שימוש במעמדו ובקשריו כדי לסייע יהודים תוך שהוא מפר את הוראות הממונים עליו.
חוזה מריה בארטו (Jose Maria Barreto)
ב-1938 ממשלת פרו נתנה הוראה לכל הקונסוליות שלה באירופה לא להנפיק ויזות למהגרים בדגש על מהגרים יהודים. אברהם זילברשטיין, ראש הארגון RELICO - ארגון סיוע יהודי שהוקם על ידי הקונגרס היהודי העולמי בשוויץ – נפגש עם בארטו ששימש קונסול כללי של פרו בג'נבה כדי לבקש ממנו להנפיק דרכון פרואני ליהודים המצויים תחת הכיבוש הגרמני. בקיץ 1943 הודיעה משטרת שוויץ לשגרירות פרו שיהודי בשם גונטר פרנק הגיע כשברשותו דרכון פרואני וביקשה הסברים. בארטו השיב לשגרירות כי הוא הנפיק 27 דרכונים פרואנים ל-58 יהודים (בהם 14 ילדים) כעזרה ליהודים נרדפים על פי בקשתה של "הוועדה להגנה על פליטים אינטלקטואלים" במטרה להציל את חייהם של אנשים שצפוי להם מוות במחנות ריכוז גרמניים. לאחר שהאירוע הגיע לידיעתו של שר החוץ הפרואני, הורה משרד החוץ הפרואני על ביטול הדרכונים המונפקים ועל סגירת הקונסוליה הפרואנית בז'נבה. בארטו פוטר מעבודתו במשרד החוץ של פרו.
במכתב שכתב זילברשטיין לנונציו בשוויץ ב-27 באוגוסט 1943, תאר את מאמציו האציליים של הקונסול בארטו: "מר בארטו נפעם לנוכח סבלם של מיליוני בני אדם בארצות הכבושות, ביקש להשתתף בעזרה כדי להקל על מצוקתם של אנשים חפים מפשע אלה, והחליט להסכים ולספק לנו מספר מסוים של דרכונים כדי שנוכל לשלוח אותם לאנשים שונים במדינות תחת שליטה גרמנית. מר בארטו היה משוכנע שעל ידי המעשה המאוד הומני הזה הוא יציל מספר אנשים".