מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

מחר יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם ליאדוויגה וושצ'וק ז"ל מפולין

את האות והמדליה תקבל בשמה בתה אלינה וייז'ביצקה, באירוע תשתתף הניצולה בינה הכהן

10 אוקטובר 2011

מחר (ג'), יג' בתשרי תשע"ב, 11 באוקטובר 2011 בשעה 10:00 יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם ליאדוויגה וושצ'וק (Jadwiga Waszczuk) ז"ל מפולין. את האות והמדליה תקבל בשמה בתה אלינה וייז'ביצקה (Alina Wierzbicka). הטקס יערך בנוכחות סגן שגרירת פולין בישראל Wieslaw Kucel, הניצולה בינה הכהן, בנה השופט משה הכהן שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, בני משפחה וחברים, ניצולי שואה וחברי וועדת חסידי אומות העולם. האות והמדליה יוענקו ע"י מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטינפלד. הטקס יתקיים בגן חסידי אומות העולם ביד ושם.

סיפור ההצלה:

ערב מלחמת העולם השנייה, מנו יהודי ונגרוב כ-8,000 איש, אשר היוו -80% מאוכלוסיית העיר. יהודים התיישבו בונגרוב החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-16 וכבר במחצית הראשונה של המאה ה-17 היו יהודי העיר מאורגנים לקהילה. עם התפשטות החסידות בפולין הייתה קהילת ונגרוב למרכז חסידי.

ב-3 בספטמבר 1939, יומיים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפציצו הגרמנים את ונגרוב. שבוע לאחר מכן כבשו הגרמנים את העיר. כבר בימים הראשונים לכיבוש נחטפו יהודים לעבודת כפייה. העובדים היו נתונים למעשי התעללות קשים מצד שומריהם הגרמנים. בדצמבר 1940 הועברו היהודים לשכונה אחת שיועדה לשמש גטו. בתחילה הגטו היה פתוח ויושביו היו חופשים לצאת ממנו לענייניהם ולקניית מזון. בקיץ 1942 סגרו הגרמנים את הגטו, 8,300 יהודים התגוררו בגטו בזמן זה. המצוקה הייתה קשה, מאות מיושבי הגטו נספו ברעב וממחלות.

משפחת שפילמן התגוררה בונגרוב ומנתה ארבע נפשות: ההורים אלתר וחוה, בתם היחידה בינה והסבתא. לאחר הקמת הגטו המשפחה נשארה לגור בביתה שמחוץ לגטו.

ב-22 בספטמבר 1942, ערב יום הכיפורים, כיתרו את הגטו אנשי ס"ס ועמם שוטרים פולנים וכוחות עזר של אוקראינים. היהודים רוכזו בכיכר השוק ומשם הוצעדו ברגל לתחנת הרכבת בסוקולוב, מרחק 17 ק"מ, נדחסו לקרונות בקר והובלו למחנה ההשמדה טרבלינקה.

חוה שפילמן ובתה בינה שהיו בדרכן חזרה מבית הכנסת נקלעו ברחוב מגוריהם למצוד שערכו הגרמנים ועוזריהם. השתיים חיפשו מקום מקלט אצל שכניהן הנוצרים ברחוב אך רובם ככולם סירבו להכניס אותן מפחד. לבסוף הגיעו חוה ובינה אל קצה הרחוב ונכנסו לבית של יאדוויגה וושצ'וק. בין משפחת שפילמן לוושצ'וק לא היו יחסי קרבה מיוחדים מלבד החברות לספסל הלימודים בין שתי בנותיהן: בינה שפילמן ודנוטה, הבת הבכורה של משפחת וושצ'וק. למרות זאת, יאדוויגה הסכימה ללא היסוס להסתיר את חווה ובינה בביתה. מכיוון שחווה ובתה היו מודעות לסיכון שיאדוויגה נטלה על עצמה בכך שהעניקה להן מקלט בעיצומה של האקציה, הן רצו לקצר ככל האפשר את השהות בבית המצילה. אך יאדוויגה עצרה בעדן ואמרה להן: "ישו עמנו, מה שיהיה עמכן יהיה עימי" והשאירה אותן תחת חסותה.

בתוך כמה שעות אירגנה יאדוויגה מסמכים לחווה ובינה ובזכות המסמכים הן הגיעו לאושוויץ בזהות של פולניות. בינה עבדה כמטפלת לילד של בכיר גרמני וכך הצליחה להוציא את אימה, חווה מהמחנה.

יאדוויגה וושצ'וק אמנם הסתירה את חווה ובינה שפילמן רק כמה שעות, אך היו אלה שעות גורליות שהשפיעו על הישרדותן. יאדוויגה וושצ'וק נפטרה ב-6 באוקטובר 1988.