• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

ביום שני יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסידי אומות העולם לבני הזוג לודוויקה וזיגמונט שוסטאק ז"ל מפולין

את האות והמדליה תקבל בשמם בתה של אחייניתם המגיעה מפולין, באירוע תשתתף ניצולת השואה קרולינה אייזן

09 מאי 2013

ביום שני, 13 במאי 2013, בשעה 11:00, יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסידי אומות העולם לבני הזוג לודוויקה וזיגמונט שוסטאק (Ludwika & Zygmunt Szostak) ז"ל מפולין. את האות תקבל בשמם בתה של אחייניתם המגיעה מפולין (Elzbieta Stradowska). הטקס יערך בהשתתפות ניצולת השואה קרולינה אייזן, שגריר פולין בישראל יאצק חודרוביץ, בני משפחה, חברים, ניצולי שואה וחברי ועדת חסידי אומות העולם. האות והמדליה יוענקו ע"י מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטיינפלד.

סיפור ההצלה:

באוגוסט 1942 הופיעה בדירתם הצנועה של בני הזוג לודוויקה וזיגמונט שוסטאק גברת, שבאה בעקבות המודעה ששמו בעיתון להשכרת החדר בדירתם. בני הזוג שוסטאק היו זוג גמלאים שהתגורר בפרבר ז'וליבוז' של העיר ורשה והתקיימו מהפנסיה הדלה של ז'יגמונט, וכדי להקל על מצבם הכלכלי הקשה החליטו להשכיר את החדר הנוסף בביתם. במהרה התברר להם שהשוכרת, דורה אגטשטיין, היא יהודייה שנמלטה יחד עם בתה הקטנה קרולינה בת השבע מגטו לבוב ברגע האחרון, חודש בלבד לפני האקציה הגדולה. למרות חששותיהם הראשוניים מפני האם ובתה הזרות, קיבלו אותן בני הזוג שוסטאק בידידות וגילו דאגה למצבן. עם הזמן הלך כספה של דורה ואזל, אך היחסים הטובים עם בעלי הבית רק התחזקו. עם בוא החורף, כשהקור הפולני נתן את אותותיו, נתנה לודוויקה לדורה את מעילו החם של בנה, ולילדה סרגה בעצמה גרביים וסוודר. האם והבת לא יכלו להסיק את חדרן, ולכן הוחלט שהן תעבורנה לחדר הגדול בו התגוררו בני הזוג אשר היה בו תנור, וכך העבירו את הימים הקרים. כאשר אזל הכסף גם לאוכל החלו לודוויקה ודורה לעבוד מהבית בעטיפת סוכריות ביתיות. גם קרולינה הקטנה, שנאסר עליה לצאת מהבית ולשחק עם בני גילה בחצר, סייעה במלאכה. בהמשך החלה דורה לתת שיעורים פרטיים לילדי השכונה, וכך הוסיפה עוד הכנסה.

כאשר תלמידיה של דורה החלו לבלוט בהישגיהם בבית הספר היא זכתה לביקור מהנזירה שניהלה את המוסד, שהציעה לה משרת הוראה בבית הספר. ביקורה של הנזירה ועבודתה של דורה בבית הספר עזרו להפיג את חששותיהם וחשדותיהם של השכנים כלפי דורה ובתה השחרחורת. את קרולינה רשמו לגן ילדים שפעל בחסות ה-AK, ולודוויקה הייתה זו שליוותה את הילדה אל הגן ובחזרה.

עם פרוץ המרד הפולני באוגוסט 1944 נפגע הפרבר ז'וליבוז' קשות מהפגזות והפצצות הרוסים מחד והגרמנים מאידך. התושבים הועמסו על קרונות רכבת והובאו לדרום פולין, שם הם חיו כפליטים. זיגמונט, לודוויקה, דורה וקרולינה מצאו עצמם אצל משפחת חקלאים ענייה וחסרת כל. הארבעה הצטרפו לעבודות החקלאות הקשות, כמו הוצאת תפוחי אדמה. דורה המשיכה להרוויח מעט כסף ממתן שיעורים.

באפריל 1945 שוחרר האזור על ידי הצבא הרוסי. משפחת שוסטאק חזרה לוורשה וקרולינה ודורה נסעו לקרקוב, שם החלו להתקבץ היהודים ששרדו. דורה החלה לעבוד ב- Z.I.H (מכון יהודי היסטורי) וכבוגרת אוניברסיטה ובעלת הכשרה כהיסטוריונית היא נשארה לעבוד שם במשך 3 שנים. בשנת 1950 עלו השתיים ארצה.

לודוויקה שוסטאק נפטרה בשנת 1970. בעלה זיגמונט נפטר בשנת 1972.