• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

ביום חמישי יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לברונית ג'יזל ואן דר סטראטן ואייה ז"ל מבלגיה

את האות והמדליה תקבל בשמה בתה, באירוע ישתתף הניצול יוסף פרוהאוף

09 יוני 2010

ביום חמישי, כח' בסיון תש"ע, 10 ביוני 2010 בשעה 11:00 יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לברונית ג'יזל ואן דר סטראטן ואייה (Gisele van der Straten Waillet) ז"ל מבלגיה. את האות והמדליה תקבל בשמה בתה הברונית גיטה ואן דר סטגן (Gaëtane van der Stegen) שמגיעה לטקס במיוחד מבלגיה. הטקס יערך בנוכחות הניצול יוסף פרוהאוף , אלמנת בנה של חסידת אומות העולם הברונית אלין ואן דר סטראטן (Eliane van der Straten) , שגרירת בלגיה בישראל בנדיקט פרנקינה (Bénédicte Frankinet) , בני משפחה וחברים וחברי וועדת חסידי אומות העולם. האות והמדליה יוענקו ע"י מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטינפלד . הטקס יתקיים בגן חסידי אומות העולם ביד ושם

סיפור ההצלה:

ערב פלישת הגרמנים לבלגיה, במאי 1940, התגוררו בה כ- 66,000 יהודים, רובם פליטים ממזרח אירופה שראו בבלגיה תחנת מעבר אל ארצות שמעבר לים. המדיניות האנטי-יהודית של הנאצים לא פסחה על בלגיה והיהודים חויבו בענידת טלאי צהוב וסימון עסקיהם, הם הודחקו מהשפעה ציבורית, נושלו כלכלית ונשלחו לעבודות כפייה. בקיץ 1942 החל גירוש היהודים למחנות ההשמדה.

בני הזוג פייבל (Feiwel) פרוהאוף(Fruhauf) ולילי (Lily) לבית רפפורט התגוררו באנטוורפן שבבלגיה עם שני ילדיהם לאה (Lea) בת 25 ויוסף (Joseph) בן 21.

בספטמבר 1942 נעצר פייבל פרוהאוף וגורש לאושוויץ, שם נרצח. בהמשך גורש לאושוויץ גם בעלה של הבת לאה, שישה שבועות בלבד לאחר שנישאו וגם הוא נרצח. לילי, לאה ויוסף הצליחו להימלט ולמצוא מקומות מסתור זמניים בבריסל. באמצעות ארגון קתולי שסייע במציאת מקומות עבודה לנשים הגיעו לילי וילדיה לטירתה של הברונית ג'יזל ואן דר סטראטן ואייה שבדרום בלגיה. הברונית שהתאלמנה מבעלה התגוררה בטירה מבודדת עם תשעת ילדיה. הברונית הייתה אישה קתולית אדוקה, ובתחילה לא רצתה להכניס לביתה גברים, אך נוכח מצוקתם של משפחת פרוהאוף היא נעתרה לקבל לא רק את לילי ולאה אלא גם את יוסף.

משפחת פרוהאוף הוסתרה בטירה תחת מסווה של משרתים: האם לילי טיפלה בעבודות הבישול, לאה היתה חדרנית ויוסף שימש כשרת. המשרתים האחרים בטירה קיבלו הוראה חד משמעית מהברונית שלא לדבר על בני משפחת פרוהאוף מחשש שזהותם תיחשף, והיא אף צירפה אותם למיסה השבועית שהתקיימה בטירה. מספר פעמים פשטו הגרמנים לטירה בחיפוש אחר גברים אז מיהרה להסתיר את יוסף במרתף הבית או מתחת למיטה. במהלך כל תקופת ההסתרה סיפקה הברונית לבני משפחת פרוהאוף מזון ולבוש והתייחסה אליהם בנעימות.

לילי, לאה ויוסף הוסתרו בטירה כשנתיים עד השחרור בספטמבר 1944. הודות לטוב לִבה ולרוחה האמיצה של הברונית ג'יזל ואן דר סטראטן ואייה ניצלו בני המשפחה.

לאחר השחרור חזרה המשפחה לאנטוורפן, אז נודע להם כי אבי המשפחה ובעלה של הבת לאה נספו.

לאה ויוסף זכו לעלות לארץ ישראל ולהקים בה משפחה.

הברונית ג'יזל ואן דר סטראטן ואייה נפטרה ב-9 באפריל 1950.