• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

עמדת יד ושם בנוגע להצעה לתיקון חוק יד ושם

03 מאי 2018

ההצעה לתקן את חוק יד ושם ולהוסיף בו סעיף שמטרתו הענקת הכרה ליהודים שסייעו להצלת אחיהם היהודים בתקופת השואה הובאה לדיון בפורומים שונים ביד ושם, כולל בפני המועצה וההנהלה. מסקנת הדיונים הייתה כי אין מקום לתיקון החוק, להלן תמצית הנימוקים לכך:

  • העיקרון "כל ישראל ערבים זה לזה", ובתוכו ביטויים של סולידריות יהודית, עזרה הדדית ומעשי הצלה בידי יהודים, בא לידי ביטוי בתקופת השואה באופן מעורר כבוד והשראה, הסולידריות היהודית התקיימה באינספור מקרים בצורות ובאופנים רבים ומגוונים לאורך שנות השואה כך שרבים מאוד מבין היהודים שחוו את המאורעות הצילו וניצלו בזכות אחיהם היהודים.
  • מתן הכרה אישית או הענקת אותות ליהודים שהצילו יהודים - או הקמת ועדה שתבחן מי ראוי להיות "מוכר" כיהודי שהציל יהודי אחר ומי אינו ראוי - לא זו בלבד שלא תועיל למעשה הזיכרון של מעשי גבורה אלה, אלא עלולה ליצור תחושה מוטעית שמעשי ההצלה היו נדירים ויוצאי דופן ולכן ראויים לציון מיוחד. יוזמה זאת לכן יוצרת עיוות של האמת ההיסטורית ואף גורמת עוול לזכרם של הקרבנות והניצולים אם יינתן אות מיוחד על פעילות הצלה של יהודים את אחיהם היהודים.
  • יוזמה זאת יוצרת מיון ודירוג של התנהגותם ותגובתם של היהודים בשואה, ולכן מוסריותה מוטלת בספק והשלכותיה מסוכנות, שכן יש בה מרכיב שיפוטי לגבי שאר היהודים אשר לא עלה בידם לסייע או להציל את אחיהם. בהקשר זה יש לציין כי מעשי חסידי אומות העולם מועלים על נס דווקא משום שהיו קרן אור באפלה ולצערנו היו מיעוט זעיר בקרב האוכלוסייה הכללית.
  • נושא הסולידריות היהודית, העזרה ההדדית בין יהודים וההצלה בידי יהודים בתקופת השואה, נמצא ברוח חוק יד ושם, והוא נושא ליבה שיד ושם עוסק בו לאורך כל השנה במשך עשרות שנים בכל אופני ההנצחה, החינוך והמחקר: מעשי הצלה שנעשו על ידי יהודים מוצגים במוזיאון לתולדות השואה, עשרות ספרים ומחקרים שמתייחסים לנושא פורסמו ע"י יד ושם (האחרון הנו "עלה איתי בגורלי"- יהודים מצילים יהודים לנוכח ההשמדה שיצא לאור ב- 2015 ממש ערב כנס בין-לאומי גדול ביד ושם שהוקדש לנושא), הנושא מקבל ביטוי כמעט מידי שנה בעצרת המרכזית של יד ושם ביום הזיכרון לשואה, עשרות תכניות חינוכיות ומערכי שיעור של יד ושם מבליטים את התמיכה והסיוע שנתנו יהודים זה לזה, חומרים מגוונים בנושא מופיעים באתר האינטרנט של יד ושם ועוד ועוד ואנו פועלים להגברת הפעילות הזאת בעתיד. (ראו בקובץ המצורף דוגמאות לפעילות יד ושם לגווניה בנושא זה בשנים האחרונות).
  • פעולות חינוך והנצחה, כפי שמתבצעות היום ע"י יד ושם (ומוסדות אחרים) בהיקף נרחב, הן האופן הנכון והמכבד ביותר להעלות על נס יהודים מצילי יהודים ולפאר את גבורתם במלוא עוצמתה בתקופת השואה. זאת, באופן שאינו פוגע בזכר גבורתם ומאמצי הישרדותם של מיליוני אחרים שנספו או ששרדו. פעילות שיטתית, מתמשכת ומגוונת בתחומים אלו תבטיח את הנחלת הנושא בצורה ראויה בקרב הדורות הצעירים והבאים אחריהם.
  • הנרטיב לפיו היהודים היו קורבנות פסיביים ויהודים ניצלו רק כשבאו לא-יהודים לעזרתם אינו משקף את אופן ההוראה וההדרכה ביד ושם ובמסגרות החינוך. הדברים על מורכבותם - הבחירות שעשו היהודים, גילויי הגבורה ברוח ובכח, העשייה והעזרה ההדדית וגילויי הסולידריות - נחקרו, נכתבו ונלמדים בספרי הלימוד כבר עשרות שנים. לכן הטיעון שהנושא אינו מטופל איננו עומד בפני הביקורת.
  • בתולדות השואה היו דמויות רבות שעסקו באופן פעיל בהצלת יהודים, ועם זאת חלקם, מסיבות שונות, היו גם לדמויות שנויות במחלוקת. לפיכך ישנו מי שרואה בדמות מסוימת מציל ויש מי שרואה באותו אדם דמות שלילית ואף משתפת פעולה עם הנאצים. המקרים האלה מעוררים עד היום ויכוח סוער אך לגיטימי. התיקון המוצע ידרדר את השיח לנקיטת עמדות שיפוטיות מפלגות כלפי מידת גבורתם של יהודים בשואה ויהפוך ויכוח זה לעימות של ממש בין קבוצות שונות, עימות שלא יוסיף להנצחת המצילים אלא יזרע אווירה של עוינות ופילוג. לא לזה מתכוונים המציעים את התיקון אך זאת עלולה להיות התוצאה.
  • לפיכך, התיקון לחוק מיותר ואף עלול לגרום נזק ממשי לעיסוק בתופעת העזרה ההדדית וההצלה בידי יהודים ולהבנה של מהותה ולהנצחת השואה בכלל.