מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

מחר יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לז'אן אלבואי ז"ל מצרפת

את האות והמדליה יקבל נכדה של החסידה סרג' מריניאן שיגיע לטקס במיוחד מצרפת

03 מרץ 2013

מחר (ב'), 4 במרץ 2013 בשעה 11:00 יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לז'אן אלבואי ז"ל מצרפת. את האות והמדליה יקבל נכדה סרג' מריניאן שיגיע לטקס במיוחד מצרפת. הטקס יערך בנוכחות שגריר צרפת בישראל Christoph Bigot, הניצולה קלייר קולמן, בני משפחה וחברים וחברי ועדת חסידי אומות העולם. האות והמדליה יוענקו ע"י מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטינפלד. הטקס יתקיים בגן חסידי אומות העולם ביד ושם.

סיפור ההצלה:

אחרי מלחמת העולם הראשונה עזב וילהלם וולווק את פולין והשתקע בווינה, שם נשא לאישה את מלאני הלר, אף היא מהגרת מפולין. ב-1934 נולד להם בנם ויקטור, וב-1938 נולדה בתם קלייר. באותה שנה עזבו בני משפחת ולווק את וינה ועברו לפריז.

בשנת 1940 נעצר וילהלם, שהיה בעל אזרחות זרה. עם שחרורו ממעצר עזבה המשפחה את פריז לדרום צרפת, לעיירהCalvisson (מחוז Gard). שם וילהלם פגש באקראי בגב' ז'אן אלבואי, שחיה בעיירה יחד עם בתה לוסט; בעלה היה שבוי מלחמה בגרמניה. בטוב לבה ובחיפוש אחר מקום בטוח למשפחת וולווק הציעה ז'אן למשפחה לעבור להתגורר בביתו של קרוב משפחתה ביישוב הקטן Sinsans. באותה עת לא התגורר איש בבית, והמקום עצמו היה בטוח יותר עבור משפחת וולווק. וילהלם, מלאני, קלייר וויקטור עברו לגור בבית ב-Sinsans, ומאוחר יותר אף הצטרף אליהם יוליוס הלר, אחיה של מלאני. וילהלם עבד בחקלאות, והילדים נרשמו ללימודים בבית הספר המקומי.

עם כיבוש צרפת בשנת 1942 היו חייהם של בני משפחת וולווק נתונים בסכנה מתמדת. בעת מעצרים בכפרים הסמוכים היו נמלטים ההורים אל היערות, ואילו ויקטור וקלייר היו מוצאים מחסה אצל ז'אן ובתה, אותן החשיבו כקרובות משפחה. כך חיו בני משפחת וולווק במשך שנתיים, עד השחרור. אחרי המלחמה חזרה המשפחה לפריז אך קשרי הידידות עם משפחת אלבוי נשמרו, ובחופשות הקיץ נהגו לחזור ולבקר את משפחת אלבואי.

בשנת 1960 עלתה קלייר לישראל. הקשר עם לוסט נשמר, ובזמן מלחמת המפרץ חששה לוסט לחייה של קלייר והציעה לה לשוב ולשהות עמם, עד יעבור זעם.

בהיותה ילדה קטנה בתקופת המלחמה לא ידעה את כל הפרטים אודות הנסיבות בהן שרדה עם משפחתה את אותן שנים נוראות; אך לאורך השנים שמרה אתה תמונה שלה כילדה עם אחיה ועם לוסט, שעל צדה האחורי כתב אביה: "Der Wir das Leben Verdanken" – "לה אנו חבים את חיינו".