• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

מחר יעניק יו"ר יד ושם אזרחות זיכרון לרוכב האופניים חסיד אומות העולם האיטלקי ג'ינו ברטלי ז"ל

קבוצת סייקלינג אקדמי תקיים רכיבת זיכרון ביד ושם שבה יעצרו ליד אנדרטת הקרון וסיומה יהיה בגן חסידי אומות העולם

01 מאי 2018

2 למאי 2018, בשעה 14:30 תתקיים ביד ושם רכיבת זיכרון של הקבוצה הישראלית "סייקלינג אקדמי" המשתתפת במרוץ האופניים הג'ירו ד'איטליה בישראל שיצא לראשונה מחוץ לגבולות אירופה. בסיום הרכיבה יתקיים בגן חסידי אומות העולם מעמד הענקת אזרחות זיכרון לרוכב האופניים וחסיד אומות העולם האיטלקי ג'ינו ברטלי ז"ל שהציל יהודים בשואה. את האזרחות יעניק יו"ר יד ושם אבנר שלו לנכדתו של ברטלי Gioia Bartali המגיעה במיוחד מאיטליה.

במעמד ישתתפו יו"ר יד ושם אבנר שלו, נשיא הכבוד של ה"ביג סטארט ישראל" של הג'ירו ד'איטליה סילבן אדמס, שגריר איטליה בישראל Gianluigi Benedetti  ונכדתו של  חסיד אומות העולם ג'ינו ברטלי Gioia Bartali. הנחייה: מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטינפלד.

המעמד פתוח לתקשורת. כתבים/צלמים המעוניינים לסקר את האירוע מתבקשים להגיע בשעה 14:15 לנקודת הזינוק בכיכר הכניסה ליד ושם, עם תעודת לע"מ בתוקף ולאשר את השתתפותם מראש בטלפון מס' 02-6443410. Photo-Op יתקיים באנדרטת הקרון לצלמי POOL בלבד.

ג'ינו ברטלי נולד בפירנצה בשנת 1914. הוא היה אלוף במרוץ אופני כביש וזכה במרוץ הג'ירו ד'איטליה הרב-שלבי שלוש פעמים (ב-1936, 1937 ו-1946) וכן פעמיים בטור דה פרנס (ב-1938 וב-1948). בזכות הישגיו הייחודיים זכה ברטלי לפופולריות רבה והיה גיבור לאומי נערץ.

ברטלי היה קתולי אדוק. לדברי בנו, אנדריאה ברטלי, הארכיבישוף אליה אנג'לו דלה קוסטה (שהוכר כחסיד אומות העולם ב-2012) השיא את הוריו ושמר על קשר עם אביו. לאחר הכיבוש הגרמני של איטליה בספטמבר 1943, ברטלי, שהיה שליח עבור המחתרת, החל להיות מעורב בהצלת יהודים במסגרת פעילותה של רשת המחתרתית שיזם הרב נתן קאסוטו אליו הצטרף דלה קוסטה. ברטלי, שהיה ידוע בתור רוכב אופניים שעובר מרחקים גדולים על אופניו לצרכי אימונים, העביר ממקום למקום מסמכים מזויפים ברכיבה על אופניו. פעילותו השתרעה על פני אזור נרחב. הוא הפיץ גם מסמכים מזויפים שייצרה "מחתרת אסיזי", רשת הצלה נוספת שיזמו אנשי הכנסיה בעיר זו.

ג'וליה באקי סיפרה ליד ושם שבמהלך הכיבוש הגרמני הסתתרה עם בני משפחתה בביתן של שתי אחיות בלידו די קאמאיורה שבחבל טוסקנה. יום אחד הגיע רוכב אופניים אל דלת הבית עם חבילה ושאל אודות משפחתה. האחות המבוגרת לא היתה בבית והאחות השניה חששה שרוכב האופניים היה משתף פעולה עם הגרמנים, ולכן טענה שאינה יודעת דבר על בני משפת באקי. השליח עזב בלי להעביר את החבילה. אחרי השחרור סיפר להוריה של באקי חבר המחתרת שארגן להם את המסתור, שהשליח היה ג'ינו ברטלי. עד נוסף, רנצו ונטורה, שמע את אמו, מרסלה פרנקנטל-ונטורה, אומרת שהיא, הוריה ואחותה קיבלו מסמכים מזויפים שהביא להם ברטלי בשם רשת המחתרת של דלה קוסטה.

בני משפחת גולדנברג פגשו את ג'ינו ברטלי ב-1941 בפיסולה. שלמה גולדנברג-פז, שהיה בן תשע, סיפר ליד ושם שהוא זוכר פגישה עם ברטלי ועם קרוב משפחתו ארמנדו סיזי, שהיה חבר קרוב של המשפחה. השניים ישבו עם אביו של שלמה וניהלו "שיחת מבוגרים". הוא זוכר היטב את האירוע מכיוון שרוכב האופניים הידוע נתן לו אופניים ותצלום עם הקדשה, תצלום שאותו שמר גולדנברג-פז מאז. במהלך 1941 לא יכלה השיחה עם ברטלי לעסוק במסמכים מזויפים, אבל הפגישה עם גיבור ילדותו נחקקה בזיכרונו של גולדנברג.

מאוחר יותר, בעקבות כיבוש צפון איטליה על ידי גרמניה ב-1943, הסתתרו בני משפחת גולדנברג. בתחילה נשלח שלמה למנזר, אך מאוחר יותר הצטרף להוריו שהסתתרו בדירה בפירנצה, דירה שהשתייכה לברטלי. בדירה גר ארמנדו סיזי, אך הוריו של גולדנברג אמרו לו לאחר המלחמה שבכל אותו הזמן סייע להם ברטלי ותמך בהם. בן דודו של גולדנברג, אאורליו קליין, נמלט גם הוא לפירנצה מכיוון ששמע ששם אפשר להשיג מסמכים מזויפים. הוא שהה עם בני משפחת גולדנברג בדירה במשך זמן קצר, ולאחר מכן נמלט לשוויץ בעזרת אותם מסמכים מזויפים. קליין סיפר ליד ושם שאמו של שלמה גולדנברג קיבלה מסמכים מזויפים מברטלי, ושהיא היתה היחידה במשפחה שהעזה לצאת מהדירה וללכת לקניות.

לאחר המלחמה לא סיפר ברטלי על פעילותו במחתרת במהלך הכיבוש הגרמני. על כן, רבים ממעשי הגבורה שלו נותרו לא ידועים. שרה קורקוס, שעבדה עבור המרכז לתיעוד יהדות זמננו במילאנו, סיפרה לאחייניתה, שושנה עברון, בתו של הרב נתן קאסוטו, שהיא פגשה את ג'ינו ברטלי אחרי המלחמה. הוא סירב בתוקף להתראיין ואמר שהמניע למעשיו היה מצפונו, ולכן לא רצה שפעילותו תתועד. רק כאשר סיפרה לו קורקוס שהיא בת למשפחת הרב קאסוטו, התרגש ברטלי מאד והסכים לדבר, בתנאי שלא תקליט אותו. בשיחה עמו סיפר ברטלי לקורקוס על המסמכים המזויפים ועל תפקידו בהפצתם. 

בשנת 2013 הכיר יד ושם בג'ינו ברטלי כחסיד אומות העולם.