אחד המופיעים בתצלום, על פי עדותו, הוא מרצ'לו מורפורגו. מרצ'לו נולד ב-1910 בטריאסטה שבצפון איטליה ובילדותו עבר לגוריציה. בגוריציה היתה קהילה יהודית קטנה בת מאות יהודים, בהם יהודים אורתודוקסים וכן מתבוללים. אטיליו מורפורגו, דודו של מרצ'לו, היה ראש הקהילה, וקרלו מורפורגו, בן דודו של מרצ'לו, היה מזכיר הקהילה. בין היהודים בעיר היו רופאים, עורכי דין וסוחרים.
עם החלת חוקי הגזע באיטליה, בשנת 1938, המשיך מרצ'לו ללמוד באוניברסיטת פדובה, וכל יום היה שב לביתו בגוריציה. על היהודים באיטליה נאסרו לימודים אקדמיים, אך מרצ'לו ניצל סעיף בחוק שהתיר ליהודים שכבר היו באמצע לימודיהם להמשיך ללמוד, וסיים דוקטורט בספרות.
סטודנטים יהודים לא גויסו לצבא בגלל יהדותם אך גם לא יכלו לעבוד בגלל חוקי הגזע שאסרו זאת עליהם. על כן גויסו לעבודות כפיה. בשנת 1942 היה מרצ'לו אחד מהם. הוא עבד במנסרת עצים. בעדות שמסר בשנת 1992 סיפר:
שלחו אותנו למפעל גדול לחיתוך עצים. היינו צריכים לקחת עצים גדולים מהקרון של הרכבת ולהביא למקום חיתוך העצים, למפעל שעבד בשביל התעשייה הימית במונפלקונה, על יד גוריציה [כ-20 ק"מ מדרום לגוריציה, סמוך לחוף הים האדריאטי], שם בונים אוניות. זו היתה תעשיה חשובה למאמץ המלחמתי. שם עבדנו יחד עם פועלים רגילים. כשעבדנו בבית החרושת ביחד בתקופה הראשונה, מיד באנו בקשר עם הפרטיזנים של גוריציה, הפרטיזנים של טיטו, באמצעות הפועלים שהיו קומוניסטים.
אנחנו, הצעירים, לקחנו את זה בקלות, אבל למבוגרים יותר זה היה קשה מאד. היינו צריכים לבנות ערמות גבוהות של עצים וגם לחתוך את העצים. הזמנו צלם על חשבוננו כדי שתהיה עדות.
באתר עבודת הכפייה הזה היינו שבועיים בערך. לאחר מכן עבדתי בבית חרושת של חרסינות. עבדתי קצת בבית החרושת עצמו, אבל רשמו כאילו עבדתי שם משרה שלמה ובמקום זה הייתי בביתו הפרטי של בעל בית החרושת ולימדתי את הבנים שלו. מה שהיה חשוב באיטליה היה לכתוב בעיתון: "כל יהודי עובד. זה סוף התקופה שהם יושבים בבית והבנים שלנו לוחמים." (עדות ביד ושם, 3560385)
ביולי 1943 פלשו בעלות הברית לסיציליה ומוסוליני, שליטה הדיקטטורי הפשיסטי של איטליה, הודח. בספטמבר פלשו בעלות הברית לדרום איטליה והחלו להתקדם במעלה המגף האיטלקי. איטליה חתמה על הסכם שביתת נשק עם בעלות הברית. בתגובה פלשו הגרמנים לצפון איטליה. באזור גוריציה שבצפון איטליה ניהלו פרטיזנים איטלקים ויוגוסלביים אנטי-נאצים קרב עם צבא גרמניה. לאחר שבועיים ניצחו הגרמנים בקרב זה. הם כבשו את רוב איטליה והחלו בשילוח יהודים מאיטליה למחנות ריכוז והשמדה. כ-8,000 מבין 44,000 היהודים שחיו באיטליה נשלחו למחנות ריכוז והשמדה במזרח אירופה ונרצחו.
מרצ'לו ואמו עזבו את גוריציה, נדדו בין מספר מקומות באיטליה, הסתתרו וניסו להשיג מסמכים מזויפים. בדצמבר 1943 הגיעו השניים למוטה שבאזור טרביזו, שם שרדו בביתו של מכר איטלקי עד השחרור באפריל 1945.
במאגר שמות קרבנות השואה באתר יד ושם מצויים כ-170 דפי עד לזכרם של יהודים מגוריציה שנספו בשואה. בשנת 1999 מסר מרצ'לו דף עד לזכר קרלו מורפורגו, מזכיר הקהילה בגוריציה ובן דודו של מרצ'לו, שגורש לאושוויץ ושם נרצח. עוד מסר מרצ'לו כחמישים דפי עד לזכר אלה מבין קרובי משפחתו, ידידיו ומכריו שנספו בשואה, כמעט כולם תושבי גוריציה.
ארכיון התצלומים של יד ושם, 4613/82
