יהודים בונים את חומת גטו ורשה

בספטמבר 1939, עוד בטרם תם הקרב על כיבוש פולין, כבר תכננו הגרמנים תכניות לריכוז יהודי פולין בגטאות ("איגרת הבזק של היידריך"). אך הקמת הגטאות בפולין התנהלה בקצב לא אחיד, לפי תכניות שונות של מפקדי הצבא הגרמני, רשויות הבטחון הנאציות השונות והממונים האזרחיים הגרמניים השונים בכל עיר ואזור בפולין, ולפי התנאים הייחודיים לכל מקום ומקום.

עם הכיבוש התגוררו בוורשה, בירת פולין, כ-350,000 יהודים. בקיץ 1940 הודיעו הגרמנים ליו"ר היודנרט בגטו ורשה, אדם צ'רניאקוב, על תכניתם ליצור בוורשה אזור סגור בו יוכרחו היהודים להתיישב. בדיוניהם עם הגרמנים ניסו צ'רניאקוב ואישי הציבור היהודיים לדחות את מועד הקמת הגטו ככל האפשר, ולכל הפחות לכלול שטחים ורחובות רבים ככל האפשר בתחומי הגטו.

בנובמבר 1940, לאחר מספר דחיות, הוקם גטו ורשה, שעריו נחתמו ונכלאו בו כמעט חצי מיליון יהודים.