לוחמי מחתרת יהודים בנובמבר 1944, לאחר שחרור בריסל בדרכם לקברי אחיהם לנשק שנרצחו על ידי הגרמנים.
בלגיה נכבשה על ידי גרמניה במאי 1940.
היהודים בבלגיה היו פעילים ובעלי יוזמה בתחום המחתרת וההצלה העצמית. יהודים רבים פעלו במסגרות ריגול והתנגדות קומוניסטיות בבלגיה, אך גם במסגרות התנגדות נפרדות. הם הדפיסו עיתוני מחתרת והקימו ארגון מחתרת יהודי מאוחד – "הוועד להגנת יהודים" (CDJ, Comité De Defénse Des Juifs). הוועד היה בקשר עם ארגוני מחתרת בלגיים כלליים ועם גורמי כנסייה, גייס כספים ועסק בעיקר בהסתרת יהודים.
המחתרת האנטי-גרמנית בבלגיה, שבחלקה הייתה קשורה לוועד, תקפה את מאגר המידע אודות היהודים, הרגה את רוברט הולצינגר שהוציא צווי התייצבות לגירושים, ואף תקפה רכבת גירוש יהודים שיצאה ממחנה מכלן לאושוויץ. היתה זו התקיפה היחידה באירופה של רכבת שילוח יהודים להשמדה.
ב־19 באפריל 1943 יצאו יורה ("ז'ורז'") ליבשיץ, רופא יהודי, וחבריו לקבוצה מחתרתית בלגית, ז'אן פרנקלמון ורובר מייסטריו, לעצור רכבת גירוש. היה זה טרנספורט מספר 20, שיצא ממחנה מכלן לאושוויץ ובו 1,631 יהודים. כשבידיו פנס ואקדח עצר יורה את הרכבת. מייסטריו פתח את דלתות אחד הקרונות ואִפשר ליהודים לברוח. השומרים הגרמנים פתחו באש. 231 יהודים נמלטו. 23 מהם נהרגו ביריות שומרי הרכבת. הפעולה הייתה קטנה בהיקפה ובהצלחתה, אך הפכה למקור השראה.
במהלך 1944 נעצרו השלושה. ז'אן ורובר שרדו את המחנות. יורה נרצח בפברואר 1944 במחנה ברנדונק בבלגיה.
בלגיה שוחררה על ידי בעלות הברית המערביות בין ספטמבר 1944 לינואר 1945. כמעט מחצית (44%) מ-66,000 היהודים שישבו בה נספו בשואה. היוזמה היהודית נחשבת גורם מרכזי בהצלתם של רבים מיהודי בלגיה.
בין הצועדים: מ. קאצאפ (ראשון משמאל), ז. זילברשטיין-זיזי (שורה שנייה, ראשון משמאל), מישל רדז'ינסקי-רוני (שורה שלישית ראשון משמאל) ומשלחת לוחמי מחתרת בלגיים שבראשם המפקד רובר דה שטלה (Robert De Stelle).
ארכיון התצלומים של יד ושם, 124AO1