קיבוץ בוכנוואלד הוא קבוצת ההכשרה הראשונה שקמה בגרמניה לאחר השואה. הרעיון להקים קיבוץ הכשרה נולד עוד בתקופת המלחמה אצל קבוצת אסירים במחנה בוכנוואלד, דתיים וחילוניים יוצאי גרמניה ופולין, רובם בעלי רקע חלוצי או נטיות ציוניות מלפני המלחמה. ביוני 1945, כחודש לאחר השחרור, ובסיוע שני רבנים צבאיים אמריקנים, רוברט מרכוס והרשל שכטר, קיבלו חברי קיבוץ בוכנוואלד חווה גרמנית מוחרמת באזור ויימר, שם הקימו את ההכשרה. בעקבות הסכם פוטסדם והעברת האזור לידי ברית המועצות עברה ההכשרה מערבה, לגרינגסהוף שבבווריה.
נודע לי על הקמת הקיבוץ כשנדדתי בגרמניה עם עוד כמה חברות שהשתחררו לאחר המלחמה, בחיפוש יהודים. עם השחרור פגשנו יהודים אשר סיפרו שלא רחוק ממקום הימצאותנו נמצא המחנה בוכנוואלד, ושם התארגן הקיבוץ שאליו הצטרפנו. לא ידעתי אז אפילו מה משמעותו של הקיבוץ, לכן רק ראיתי אותו כדרך לעלות ארצה. (ריטה וסרמן)
בקושי הצלחנו לישון. דיברנו שעות על כל נושא שבעולם, ובשבילי - ילדה בת שלוש עשרה וחצי, שאיבדה שבעה אחים ואחיות ונותרה לבדה בעולם - אותם האידיאליסטים נראו לי שיא השלמות. (איטקה חרש)
החלוצים אימצו את ערך העבודה כדרך לעצמאות יהודית וכתשובה לחורבן. לסוכנות היהודית בפריז כתבו חברי הקיבוץ:
האמנם סבורים אתם שאנו זקוקים להכשרה גופנית ורוחנית כדי לחיות בארץ ישראל? לא. עברנו הכשרה בת שש שנים שחיזקה אותנו כפלדה. ...
כמה מאיתנו התערערו מוסרית במרוצת שנות העינויים. ... אף על פי כן היו רבים שלא איבדו את גאוותם ואת אמונתם. אנשים אלה הם שהקימו את קיבוץ בוכנוואלד. רובנו ציונים ותיקים. השאר הגיעו למסקנה אחרי השבי והסבל, כי המקום היחידי שבו נוכל לחיות הוא ביתנו הלאומי.
בעבודתנו הגופנית בקיבוץ ביקשנו להוכיח שעדיין לא מוגרנו וכי מפעם בנו הרצון לחיות ולבנות. ביקשנו להפגין את סלידתנו מהפילנתרופיה [הנדבנות] ומהיסמכות על אחרים.
ב-26 באוגוסט יצאה בדרכה ארצה קבוצת חלוצים ראשונה מההכשרה בגרינגסהוף, כמאה איש. חברי הקיבוץ קיימו מסיבת פרידה ליוצאים לעליה. הם הדליקו מדורה, שרפו עליה צלב קרס, נשאו נאומים ורקדו אל תוך הלילה. למחרת יצאו מאה העולים במשאיות אמריקאיות אל פולדה ומשם המשיכו למרסיי שבצרפת. ב-4 בספטמבר יצאה הקבוצה הראשונה מנמל מרסיי בספינה "מטרואה" בדרכה לארץ ישראל.
הקיבוץ התפרסם באזור, ולאחר יציאת הקבוצה הראשונה הגיעה אליו קבוצת צעירים גדולה יותר. היו בהם ניצולים שנדדו ממקום למקום בחיפוש אחר קרובי משפחה שאולי שרדו, וצעירים שחיפשו משמעות לחייהם לאחר שאיבדו את ביתם וכל משפחתם. הם שמעו על הקיבוץ מחיילי הבריגדה היהודית ומחיילים יהודים בצבא האמריקאי. כך הובטחה המשכיות לקיבוץ שהחל בבוכנוואלד והפך למודל לחינוך ולשיקום לשארית הפלטה.
בהמשך עברו חלק מחברי הקיבוץ לאנטוורפן שבבלגיה, שם שהו בשני בתי עולים. הם עברו לצרפת וב-17 במרס 1946 הגיעו לנמל לה סיאטה והפליגו לארץ ישראל באוניית המעפילים "תל חי".
חלק מחברי הקיבוץ היו ממייסדי קיבוץ נצר סרני, שהוקם ביוני 1948.
ההכשרה של קיבוץ בוכנוואלד המשיכה לפעול בגרינגסהוף עד קיץ 1948.
מיוצאי קיבוץ בוכנוואלד נפלו במלחמת העצמאות יהודה גרינפלד, פרץ דיטריך ואברהם בלט.
ארכיון התצלומים של יד ושם, 3815/37
![חברי ההכשרה "קיבוץ בוכנוולד" באנטוורפן, בלגיה, מרס 1946](https://www.yadvashem.org/sites/default/files/14--3815_37.jpg "חברי ההכשרה "קיבוץ בוכנוולד" באנטוורפן, בלגיה, מרס 1946")
