בין מלחמות העולם פרח הספורט היהודי בפולין, ברוח חזון "יהדות השרירים". בין הספורטאים היהודיים בפולין היו אלופי המדינה בתחומים שונים, וכן מחזיקי שיאים לאומיים. בייחוד רווח בקרב יהודי פולין העיסוק בכדורגל, אתלטיקה וחתירה בסירות, והם הצטיינו בהרמת משקולות, אגרוף וטניס שולחן. למועדוני הספורט "הפועל", "מכבי", "כוכב" ו"תפילת השחר" היו קבוצות כדורגל שהשתתפו בליגות הלאומיות הפולניות. כ-30,000 מיהודי פולין היו חברים בכ-250 מועדוני ספורט יהודיים. בנוסף, כ-65,000 בני נוער יהודיים היו מעורבים בפעילויות ספורט במסגרת חברותם בתנועות נוער יהודיות. נציגים ממועדוני ספורט יהודיים השתתפו במשחקי המכביה בארץ ישראל, וכן במשחקי מכביית החורף באירופה.
בין מלחמות העולם היו בקרקוב כ-50,000 יהודים. מוסדות החינוך היהודיים בעיר עמדו בפני האתגר של השגת מורים לעברית ולמקצועות הדת, וזאת לצד קיומם של חינוך יהודי (היסטוריה יהודית, תרבות יהודית ולימודי ארץ ישראל) וחינוך כללי (מקצועות כפיים, מקצועות חופשיים כגון מסחר ובנקאות, שפות ומדעי הטבע). בקרקוב פעלו בתי ספר של אחר הצהריים ללימוד עברית, מיסודן של האגודות "שפה ברורה" ו"עבריה". בשנות השלושים החלה לפעול בתחומים אלה בקרקוב גם רשת החינוך "תרבות", שמזה כשני עשורים כבר היתה פעילה באזורים רבים אחרים במזרח אירופה.
גם תחום החינוך הגופני לא הוזנח בקרקוב. בשנות ה-30' פעלו בעיר מועדוני ספורט יהודיים רבים, בהם "מכבי", "טרומפלדור", "גדעון", "הגיבור", "חשמונאי", "שטרן" ו"כוכב" (gwiazda), במסגרתם עסקו יהודים בענפי ספורט מגוונים, ביניהם כדורגל, התעמלות, שחייה וסקי. בתקופה זו השתייכו ארגוני הספורט לארגונים פוליטיים. "הפועל", למשל, השתייך לפועלי ציון ימין, תנועה סוציאליסטית יהודית, ואילו מועדון הספורט "יוטזניה" (jutrznia, תפילת השחר) השתייך לבונד הסוציאליסטי. חלק מארגוני הספורט נמנעו מספורט תחרותי, עקב דבקותם ברעיון הסוציאליסטי ובאחוות הפועלים, אך לאחר תקופה קצרה שבו לספורט תחרותי כולל כדורגל ואגרוף, וזאת עקב רצונם של חברי הארגונים.
גם מוסדות החינוך היהודיים בקרקוב הכירו בחיוניותם של לימודי ההתעמלות. שלושה מורים להתעמלות לימדו בבית הספר היסודי והתיכון העברי בקרקוב על שם ד"ר חיים הילפשטיין. אולם התעמלות היה בקומת הקרקע של הגימנסיה "תחכמוני", מיסודה של תנועת המזרחי (הציונות הדתית) בקרקוב, גימנסיה שנחנכה בל"ג בעומר תרצ"א (מאי 1931) ונועדה להקנות חינוך תיכוני לבוגרי בית הספר העממי (יסודי) "חדר עברי". שיעורי התעמלות ניתנו גם בבית הספר התיכוני למסחר שנפתח בספטמבר 1933. ועד ההורים של בית הספר ארגן קייטנות, בהן נכללו מחנות חורף בהרי הטטרה שבדרום פולין. במחנות אלה עסקו התלמידים בספורט שלג לסוגיו.
אחד המרכזים החשובים לפעילות ספורטיבית בקרקוב היה "בית ההתעמלות היהודי", שנחנך ב-1935. יהודי העיר התגאו בקבוצת הכדורגל "הכח" וכן בשחייני מועדון זה, שהצטיינו ברמה לאומית, בהם אולגה שרייבר. שרייבר שרדה את השואה ונפצעה מרימון יד לקראת השחרור, אך השתקמה. לאחר השואה היגרה לבריטניה ובשנות החמישים אף השתתפה בשתי מכביות.
בתצלום מופיעה כיתה בארגון הספורט "החברה היהודית להתעמלות" (ZIG - Zydowskie Towarzystwo Gimnastyczne) בקרקוב.
שורה עליונה, ראשון מימין: אבי המוסרת, וילהלם קלר. קלר היה אחד ממקימי הארגון ונספה בשואה. על ידו מרים קלר-רביד, בת שלוש וחצי. מרים מסרה את התמונה ליד ושם ובשנת 1998 מסרה דף עד לזכר אביה.
שורה שניה מלמעלה, רביעית מימין: אחותה של המוסרת, אירנה קלר, בת שש וחצי. אירנה קלר שרדה את השואה.
ארכיון התצלומים של יד ושם, 6329/1
