מרדכי רומקובסקי, ראש היודנראט בלודז' שבפולין, דגל במדיניות של עבודה כדרך להצלה. הוא סבר שאם יהודים יעבדו עבור הגרמנים, הגרמנים יימנעו משילוחם להשמדה. ואכן, גטו לודז' התקיים ארבע וחצי שנים, מפברואר 1940 עד אוגוסט 1944 – יותר מכל גטו אחר בתקופת השואה.
בקיץ 1944 גורשו שרידי האוכלוסייה היהודית בגטו לודז' למחנות ההשמדה אושוויץ וחלמנו, והגטו חוסל. מגטו לודז' שרדו בין 7,000 ל-10,000 יהודים.

