ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו במאליאט כ-1,300 יהודים, שהיוו כ-75% מתושבי העיירה. בעיירה פעל בית ספר בעברית של רשת "תרבות", שנפתח בשנת 1925. ב-2 ביוני 1936, לקראת סוף שנת הלימודים, צולמו בתמונה זו בוגרי המחזור ה-11 של בית הספר ומוריהם. באוגוסט 1941 נרצחו רוב יהודי העיירה על ידי הגרמנים.
במלחמת העולם הראשונה גירשו הרוסים לרוסיה את יהודי העיירה מאליאט (מולייטי, Molėtai) שבליטא. רק שני שלישים מהמגורשים שבו למאליאט. בסוף שנות העשרים סגרו השלטונות עשרות חנויות שהיו בבעלות יהודים. עקב כך היגרו יהודים רבים מהעיירה לארצות הברית, דרום אמריקה ודרום אפריקה.
ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו במאליאט כ-1,300 יהודים, שהיוו כ-75% מתושבי העיירה. רוב יהודי העיירה התפרנסו ממסחר וממלאכה. ארבע מחמש המסעדות בעיירה היו בבעלות יהודים. יהודים היו רוב יצרני הבגדים ומשווקיהם בעיירה.
בין יהודי העיירה היו ציונים, אנשי ה"בונד" ופועלים, וכן חרדים. בעיירה פעלו מוסדות חינוך מכל הזרמים: תלמוד תורה, בית ספר ביידיש של ה"קולטור ליגע" ובית ספר בעברית של רשת "תרבות", שנפתח בשנת 1925. ב-2 ביוני 1936, לקראת סוף שנת הלימודים, צולמו בתמונה זו בוגרי המחזור ה-11 של בית הספר ומוריהם.
בשנת 1940, עם סיפוח ליטא לברית המועצות, הולאמו כל החנויות ובתי המלאכה בעיר, כולל אלה שהיו בבעלות יהודים. פעילותן של המפלגות הציוניות נאסרה ומוסדות החינוך העברי נסגרו.
ביוני 1941 כבשו הגרמנים את מאליאט ובסוף יוני ובתחילת יולי רצחו עשרות צעירים יהודים מבין תושביה. באוגוסט נכלאו יתר יהודי מאליאט בבית המדרש המקומי. לאחר שלושה ימים בלי מזון ומים גורשו היהודים בכיוון וילנה. כקילומטר מחוץ לעיר נורו היהודים על ידי הגרמנים ונקברו בקבר אחים. על פי דו"ח של קרל יגר, מפקד איינזקומנדו a3, מעל 3,500 יהודים ממאליאט ומאוטנה הסמוכה (Utena) - כמעט 90% מהם נשים וילדים - נרצחו מחוץ למאליאט ב-29 באוגוסט 1941.
לאחר המלחמה נחשף קבר אחים ובו גוויותיהם של כ-700 גברים, נשים וילדים. בתחילת שנות ה-90' הוצבה מצבה על קבר האחים ועליה הכתובת, ביידיש ובליטאית: "במקום זה רצחו הרוצחים ההיטלראים ועוזריהם המקומיים ב-29 באוגוסט 1941 בערך 700 יהודים, גברים, נשים וילדים".
ארכיון התצלומים של יד ושם 3238/54