ראול ולנברג נולד ב-1912 בשטוקהולם למשפחת בנקאים, דיפלומטים וקצינים שוודים. הוא עסק בבנקאות ובסחר בין-לאומי. ביולי 1944 נשלח מטעם משרד החוץ השוודי לבודפשט כדי לעזור להגן על יותר מ-200,000 היהודים שנותרו בחיים אחרי שכ-437,000 מיהודי הונגריה נשלחו לאושוויץ ונרצחו. עוד לפני הגעתו להונגריה כבר הנפיק הציר השוודי איוור דניאלסון מאות דרכונים שוודיים זמניים ליהודים הונגרים שהיו להם קשרי משפחה או מסחר עם נתינים שוודים. ולנברג קיבל סמכות להמשיך פעילות זו.
ב-15 באוקטובר 1944 השתלטה המפלגה הפשיסטית האנטישמית "צלב החץ" בראשות פרנץ סלשי על הונגריה. רציחות היהודים ברחובות התגברו, והתחדש שילוח היהודים להשמדה. ולנברג הוציא אלפי "דרכוני חסות", וכאשר ארגן אייכמן צעדות מוות של אלפי יהודים לגבול אוסטריה, רדף ולנברג במכונית אחרי השיירות והצליח להוציא מהצעדות מאות בעלי דרכוני חסות ולהחזירם לעיר. הופעתו הבטוחה והנמרצת אפשרה לו להוציא יהודים גם מקרונות בתחנת הרכבת שממנה עמדו להישלח לאושוויץ.
כדי להגן על היהודים מהפוגרומים של אנשי "צלב החץ" ברחובות, הקים ולנברג את הגטו הבינלאומי בשיתוף עם דיפלומטים מנציגויות של מדינות אחרות. בגטו הבינלאומי היו כ-30 מעונות בהם רוכזו 15,000 יהודים תחת חסות שוודיה.
בינואר 1945 שחררו הסובייטים את פשט, חלק העיר בודפשט שבו שכנו גטו בודפשט והגטו הבינלאומי. ולנברג הוזמן למפקדת הצבא האדום. הוא העיר שאיננו יודע אם הוא אורח הסובייטים או אסירם. צירות שוודיה ייצגה את ברית המועצות כלפי הגרמנים, אך למרות זאת חשדו הסובייטים בוולנברג בריגול לטובת הגרמנים. ב-17 בינואר 1945 נעצרו ולנברג ונהגו וילמוש לאנגפלדר. יתר אנשי הצירות השוודית בבודפשט נעצרו גם הם על ידי הסובייטים, אך שוחררו לאחר מספר חודשים ושבו לשוודיה.
לאחר היעלמו של ולנברג טענו הסובייטים שאין להם מידע עליו. שבויי מלחמה גרמנים שחזרו מהשבי הסובייטי העידו שפגשו את ולנברג בבתי סוהר ובמחנות שבויים בברית המועצות. עקב לחץ ממשלת שוודיה, טענה ברית המועצות בשנת 1956 שוולנברג מת בכלא בשנת 1947.
ב-1989 מסרו הסובייטים לשוודיה את חפציו האישיים של ולנברג, בהם יומן הפגישות שלו בבודפשט ובו פרטים על פעילותו אז. התברר שלפני שחרור בודפשט סיכל ולנברג בעזרת ההונגרים ומועצת היהודים את כוונת האס-אס ואנשי "צלב החץ" לפוצץ את הגטאות לפני שחרור העיר. כך ניצלו בשני הגטאות כ-100,000 יהודים.
ב-1966 הכיר יד ושם בוולנברג כחסיד אומות העולם. נסיבות מותו אינן ידועות עד היום.
ארכיון התצלומים של יד ושם, 101136
