ב-27 בינואר 1945 שוחרר מחנה אושוויץ על ידי הצבא האדום. המחנה הוקם במאי 1940 בשטחו של מחנה צבאי פולני לשעבר. במרס 1942 החלו לפעול בו תאי גז. עד שחרורו בינואר 1945 הגיעו אליו כ-1.2 מיליון אסירים. כ-90% מהם נרצחו בתאי הגזים עם הגעתם.
עם שחרור אושוויץ נמצאו בו אלפי אסירים חיים, בהם ילדים. תצלום זה לקוח מתוך סרט שצילם אלכסנדר וורונצוב (Vorontsov), צלם סובייטי שהתלווה לכוחות הצבא האדום בעת ששחררו את המחנה. שבעה מתוך 13 המופיעים בתצלום זוהו על ידי עצמם ועל ידי אחרים.
שניה מימין (מוסתרת חלקית): ברכה כץ (Berta Weinhaber). ברכה נולדה ב-1930 בברטיסלבה שבסלובקיה (אז צ'כוסלובקיה) לאליאס ולאה ויינהבר. אליאס, בן לשושלת רבנים, עמד בראש הקהילה היהודית בעיר. לברכה היו שישה אחים אחיות. באפריל 1944 נכנסו הגרמנים לברטיסלבה והמשפחה גורשה למחנה סרד. ביוני נשלחה המשפחה לאושוויץ. כשהגיעו לבירקנאו, ניגש לברכה קאפו יהודי ואמר לה שתציג את עצמה ואת אחיה אדולף כתאומים. אחיה היה צעיר ממנה בשנתיים אך הגרמנים האמינו לה והיא ואחיה נלקחו לבלוק הניסויים של ד"ר מנגלה. האח נספה בשואה. ב-1949 עלתה ברכה לישראל עם אחותה. הן היחידות ממשפחתן ששרדו בשואה.
שלישי מימין, בחזית: יעקב שלח. יעקב (לשעבר רוברט) נולד במיטנה נובה וס (Mytna Nova Ves) שבצ'כוסלובקיה ב-1934 לארתור ויולאן (Jolan) שלזינגר ולו אח קטן. עם פרוץ המרד הסלובקי באוגוסט 1944 וכניסת הגרמנים לאזור חודשו משלוחי יהודים מסלובקיה למחנות ההשמדה. בספטמבר שלחו ההורים את יעקב ואחיו בן השש למסתור בעיר ניטרה. ההורים נתפסו, ויעקב ואחיו נתפסו גם הם באוקטובר. בני המשפחה הועברו אל מחנה סרד (Sered) ומשם נשלחו לאושוויץ. האם נשלחה בצעדת מוות לברגן בלזן ונספתה. לאחר השחרור שהו יעקב ואחיו בבית יתומים בצ'כוסלובקיה. אביו, שניצל, בא לקחת אותם. ב-1949 עלה יעקב לישראל.
שלישי מימין, מאחור: גבריאל (גבי) נוימן. גבריאל נולד באוביצה (Obyce) שבצ'כוסלובקיה ב-1937 ליוזף ורגינה, ולו שני אחים, אווה וטונו. בני המשפחה נכלאו במחנה סרד (Sered) בסלובקיה. באוגוסט 1944, במרד הסלובקי, שוחרר סרד באופן זמני ובני המשפחה גרו בכפר סמוך. הם נתפסו שוב ובנובמבר נשלחו לאושוויץ. גבי ואחותו שרדו. לאחר השחרור מצאה אותם האם. ביולי 1949 עלה גבי לישראל.
חמישית ושישית מימין: אווה ומרתה סלונים (לבית וייס).
אווה נולדה ב-1931 בברטיסלבה לאוגן-יעקב ומרגרט ולה שמונה אחיות ואח. בתקופת השואה הסתתרה אווה וחייתה בזהות ארית בעזרת מסמכים מזויפים אך נעצרה, עונתה ונשלחה לסרד. בנובמבר 1944 נשלחה לאושוויץ עם משפחתה. אווה ואחותה מרתה (משמאלה) הוחזקו עם התאומים והגמדים בבלוק הניסויים הרפואיים של מנגלה, שם שרדו עד השחרור. בתחילת 1946 עברה אווה לאוסטרליה. היא אם לחמישה, סבתא ל-27 וסבתא רבתא לנינים רבים.
מרתה נולדה ב-1934. גם היא, כאחותה אווה, חייתה בזהות ארית עם מסמכים מזויפים אך באוקטובר 1944 נעצרה ונשלחה למחנה סרד ובנובמבר נשלחה לאושוויץ. לאחר המלחמה עברה מרתה לאוסטרליה. ב-1998 עלתה לישראל, לירושלים. היא אם לשלושה וסבתא ל-14.
אחותי חלתה מאוד. היא חלתה בדיזנטריה והיתה מאוד מאוד חלשה. טיפלתי בה ודאגתי לכל צרכיה. בהתחלה היא עוד שכבה בבלוק ואחר כך היא אושפזה בבית החולים, לשם הייתי מתגנבת. כל הזמן רק חשבנו איך לשרוד, איך להשיג עוד מזון.
כשיצאו צעדות המוות הלכתי לבית החולים לקחת את אחותי. היתה שמועה שיחסלו את כל החולים. אחותי הייתה במצב קשה ולא יכלה ללכת בכוחות עצמה. הלכתי וגררתי אותה החוצה. לפתע הופיע מולי מנגלה. באותו הרגע הוא היה משום מה, במצב רוח טוב, הוא חייך ואף נתן לי מעין טפיחה קטנה. הרי אם הוא היה במצב רוח שונה, שתינו היינו מתות. כנראה שזה שעשע אותו לראות ילדה בת 10 סוחבת מישהי בת 13.
רביעית משמאל, מאחור: אריקה דוהאן (לבית וינטר). אריקה נולדה ב-1931 בטרנאבה (Trnava) שבצ'כוסלובקיה לליאו וויולה (Viola) וינטר ולה אח אחד. בסוף אוגוסט 1944, בעקבות כשלון המרד הסלובקי, פלשו הגרמנים לסלובקיה ואריקה ומשפחתה עברו למחבוא אצל משפחה נוצרית. הם נלכדו ונשלחו למחנה סרד, ובנובמבר נשלחו לאושוויץ. ביוני 1949 עלתה אריקה לישראל.
משמאל: טומי שחם (שוורץ). טומי נולד בניטרה (Nitra) שבסלובקיה ב-1933 להיינריך ואלז'בתה ולו שני אחים. באוקטובר 1944 נלקחה המשפחה למחנה סרד ומשם נשלחה בתחילת נובמבר לאושוויץ. מכל בני המשפחה שרדו רק טומי ואמו. במרס 1949 עלה טומי לישראל.
ב-27 בינואר 2005, 60 שנה אחרי שחרור אושוויץ, חזרו שבעה מתוך 13 ילדים שצולמו בעת שחרור המחנה לטקס לציון 60 שנה לשחרור. גבריאל נוימן ערך את התחקיר על התצלום, קיבץ את הניצולים וארגן את נסיעתם לאושוויץ.
