בתקופת מלחמת העולם השנייה שכנה נובי סאד במחוז בצ'קה, בצפון סרביה שביוגוסלביה. מתוך כ-61,000 תושביה, כ-2,400 היו יהודים. באפריל 1941, במהלך פלישת צבאות הציר – גרמניה, איטליה והונגריה – ליוגוסלביה, כבשה הונגריה את נובי סאד. מיד אחרי הכיבוש הטילו ההונגרים טרור על האוכלוסייה הסרבית והיהודית. גברים יהודים בגיל 16-65 גויסו ל"שירות העבודה" ההונגרי. חלקם נשלחו לחזית, בעיקר לאוקראינה, שם הועסקו בפינוי מוקשים בידיים חשופות, ללא נשק, ורובם נהרגו.
בעקבות התנגשויות עם פרטיזנים באזור נובי סאד בסוף 1941 ובתחילת ינואר 1942 החליטה ממשלת הונגריה בראשותו של מיקלוש הורטי על הקמת שתי יחידות צבאיות בפיקודם של פרנץ פקטהלמי-ציידנר (Feketehalmy-Czeydner Ferenc), פרנץ סומבטהיי (Szombathelyi Ferenc), לסלו דיאק (Deák László) יוזף מרטון גראשי (Grassy József) וזלדי וס מארטון (Zöldy Márton) ושליחתן לפעולה נגד תושבי אזור בצ'קה, יהודים וסרבים. בתחילת ינואר 1942 רצחו כוחות אלה מאות יהודים בכפרים שסביב נובי סאד. ב-21 בינואר כיתרו כוחות מצבא הונגריה את נובי סאד. בקור של 20 מעלות מתחת לאפס ובשלג כבד הוציאו חיילים הונגרים 800 יהודים ו-500 סרבים מבתיהם, בהם נשים, קשישים וטף, לקחו אותם לגיאיות הריגה או לשפת הדנובה ורצחו אותם בירי. עד 23 בינואר נרצחו באזור בצ'קה יותר מ-5,000 נפש, מחציתם יהודים. הם נורו, נדקרו, נתלו או נכלאו והורעבו למוות. הרציחות התבצעו בכיכרות, בתי קברות ואצטדיונים. שש קהילות יהודיות הוכחדו.
הטבח עורר תגובות נזעמות במדינות ניטרליות, בהן שווייץ, שוודיה, ספרד ותורכיה. במרס 1942 התמנה מיקלוש קאלאי כראש ממשלת הונגריה והודה בהריגת חפים מפשע. ב-1943 הועמדו רוב מבצעי הטבח לדין וחלקם נכלאו, אך הם נמלטו לגרמניה ובמרס 1944 חזרו להונגריה עם הצבא הגרמני. חודש לאחר חזרתם הגיעו עם יחידות אס-אס גרמניות ויחידות ז'נדרמריה הונגרית לחבל בצ'קה והשתתפו בגירוש 1,600 יהודי נובי סאד לאושוויץ. במאי גורשו יותר מ-8,000 יהודים מחבל בצ'קה להשמדה באושוויץ ובמחנות אחרים. כ-2,500 בלבד מתוך 16,000 יהודי חבל בצ'קה שרדו בשואה.
ארכיון התצלומים של יד ושם, 3016/2
