בקיץ 1942 החלו הגרמנים לשלוח את יהודי בלגיה להשמדה באושוויץ. בתגובה החל לפעול בבלגיה ארגון מחתרת יהודי בשם "הוועד להגנת יהודים" (CDJ). לוועד היו קשרים בארגוני המחתרת בבלגיה וכן ב-AJB (איגוד היהודים בבלגיה), והוא פעל להצלת יהודים עד תום הגירושים בספטמבר 1944. הוועד יצר קשר עם הכנסייה, עסק בגיוס כספים וסייע בהסתרת יהודים. מחלקת הילדים של הארגון פעלה בשיתוף עם הוועד הלאומי למען הילד בראשות איבון נווז'ן, לימים חסידת אומות העולם, וכך הביאה להסתרת כ-4,000 ילדים.
המסתתרים והמסתירים כאחד חיו באווירה של פחד מתמיד מפני הלשנה והסגרה. לעתים נחשף דבר הימצאותם של יהודים בביתם של המסתירים. במקרים כאלה נאלצו המסתירים להשתמש בסיפור כיסוי, לפיו המסתתרים הם קרובים רחוקים שאיבדו את הוריהם במלחמה, או ילדיהם של חברים. לא תמיד עזר הסיפור, ולעתים היו שכנים או עוברי אורח שהבחינו בדבר-מה חשוד מסגירים את המסתתרים. בשנים 1944-1943 הוסגרו בבלגיה לידי הנאצים כ-9,000 יהודים ששהו במקומות מסתור. חלקם הוסגרו במכתבי הלשנה אנונימיים. עם זאת, היו שכנים שידעו או חשדו, אך לא הסגירו את המסתתרים ולעתים אף הזהירו את המסתירים ואת המוסתרים ביוזמתם, כשחשו בסכנה קרבה.
מימין: גבי-גוצ'יה שיפר בת ה-13 ואחיה שרל-יחזקאל שיפר בן ה-3. משמאל: שרל-יחזקאל בזרועות מצילתו, פרננד ורו. השניים התגוררו בתקופת השואה בביתם של פרננד ואנרי ורו בכפר גורה-רמקרואה ליד העיר טורנה שבבלגיה, שם נשארו עד מרס 1946.
משפחת שיפר - יצחק-חיים וחנה, ושלושת ילדיהם חיה, גבי-גוצ'יה ונפתלי - היגרה לבלגיה, שם נולד הבן הצעיר, שרל-יחזקאל, בשנת 1939. בתקופת השואה נאלצו בני המשפחה להיפרד זה מזה כדי להגדיל את סיכוייהם לשרוד. יצחק-חיים וחנה הביאו את גבי-גוצ'יה ויחזקאל לבני הזוג הנוצרים וְרוֹ (Vraux) ואלה הסתירום. מסתיריו של יחזקאל השתמשו בשמו הלועזי "שרל" או בשם החיבה "שרלי" כדי להסוות את זהותו היהודית. כל בני משפחתם של גוצ'יה ויחזקאל נרצחו בשואה. גוצ'יה המשיכה להתגורר בבלגיה לאחר השואה. יחזקאל עלה ארצה ונהרג במלחמת ששת הימים.
לחצו כאן לדף לזכר יחזקאל שיפר באתר ההנצחה של משרד הבטחון.
בשנת 2000 מסרה גוצ'יה שיפר דפי עד להנצחת בני משפחתה שנספו בשואה: האב חיים-יצחק, האם חנה, האח נפתלי והאחות חיה.
ארכיון התצלומים של יד ושם, 5784
