משה עמיאל עם פעילי "הבריחה" בבלגרד, דצמבר 1945

עם שובם של ניצולי השואה לבתיהם במזרח אירופה – בפולין, הונגריה, רומניה, ליטא ועוד – נתקלו אלה בתושבים מקומיים נוצרים שהתנגדו לחזרתם ופרעו בהם. אלפי יהודים נרצחו לאחר השואה בפרעות אלה. הניצולים ששרדו את הפרעות החלו לנוע מערבה, הרחק מארצות מוצאם. כ-250,000 ניצולי השואה היגרו ממזרח אירופה למדינות מערב אירופה, בהן היו מחנות עקורים: גרמניה, אוסטריה ואיטליה. הגירה המונית זו זכתה לשם "הבריחה".

משה פניצ'ב-עמיאל (שני מימין, מלפנים) נראה כאן עם פעילי "הבריחה" בבלגרד שביוגוסלביה (כיום סרביה) בדצמבר 1945.

משה נולד בוורנה שבבולגריה בשנת 1923. אמו נפטרה כשהיה בן שנה, והוא גדל בביתם של סבו וסבתו, הורי אביו, בעיר רוסה. הבית היה אשכנזי, שומר מסורת ודובר יידיש. משה למד בבית ספר עברי מרשת "תרבות", ומגיל עשר היה חבר בתנועת בית"ר. הוא ייסד בית מלאכה לייצור קופסאות סיגריות כמקור פרנסה וכדרך הסוואה לחברי בית"ר. בסניף התנועה בעיר היו כחמישים חברים. בשנת 1944 נעצר והועבר למחנה לעבודת כפייה בסמיאדובו, אך הצליח לברוח ועבר לרומניה.

בנובמבר 1945 הגיע משה לארץ ישראל עם אביו, הרמן פניצ'ב. השניים התיישבו בחיפה, שם הצטרפו לאצ"ל. עמיאל הצטרף לח"ק (חיל הקרב של האצ"ל) ובמלחמת העצמאות השתתף בשחרור העיר חיפה ופיקד על כוח אצ"ל בעיר. ביוני 1948 התגייס משה לצה"ל, עם לוחמי האצ"ל בחיפה. לאחר המלחמה היה במאי ומחזאי.

ארכיון התצלומים של יד ושם 3883/3141