בין אוקטובר 1945 לאוקטובר 1946 נשפטו במשפטי נירנברג שרי הממשלה הנאצית ובעלי תפקידים בכירים בשלטון הנאצי. לאחר מכן החלו משפטי המשך בנירנברג, בהם נשפטו אלפי בעלי תפקידים אחרים במשטר הנאצי. בין היתר התקיים משפטם של כעשרים ממנהלי חברת הכימיקלים אי גה פארבן (IG Farben). אחת מחברות הבת של אי גה פארבן, דגש (Degesch), ייצרה את גז הציקלון בֶּה ששימש לרצח המוני של יהודים בתאי הגזים באושוויץ ובמיידנק. בתמונה זו מופיעים חלק מהנאשמים במשפט אי גה פארבן, משפט שהחל באוגוסט 1947.
לאחר המלחמה נזקקה ארצות הברית לגרמניה המערבית כבעלת ברית במאבקה מול ברית המועצות וכשוק יציב לסחורות שייצרה התעשייה האמריקאית. על כן דגלו פקידים רבים בממשל האמריקאי, ובראשם הנשיא טרומן, בשיקום גרמניה. זאת בניגוד לאחרים בממשל, בהם שר האוצר מורגנטאו, שדגלו בענישת גרמניה ובפגיעה כלכלית חריפה בה. לשם שיקום גרמניה המערבית נדרשו אלפי בעלי מקצוע מיומנים ואנשי מנהלה מנוסים, רבים מהם נאצים לשעבר. על כן אפשר הממשל האמריקאי, שדגל בשיקום גרמניה, שילובם של רבים ממורשעי נירנברג בשלטון, במנהל, באקדמיה ובכלכלה בגרמניה המערבית.
ביולי 1948 תם משפט אי גה פארבן. עשרה מהנאשמים זוכו והיתר נשפטו לתקופות מאסר שבין שנה לשמונה שנים. חלקם שוחררו לפני תום תקופת המאסר שהוקצבה להם.
תמונה זו צולמה בשלבים הראשונים של משפט אי גה פארבן, באוגוסט 1947.
משמאל, בשורה הקדמית:
אוגוסט פון קנירים (August von Knieriem), ממנהלי אי גה פארבן, עם עורך דינו. פון קנירים למד משפטים ולאחר מכן החל לעבוד בבורסת הביטוח "לוידס" בלונדון וכשותף בחברת עורכי דין בהמבורג. במלחמת העולם הראשונה לחם בשורות צבא גרמניה. הוא נפצע בקרב והועבר לתפקיד במחלקת המסחר במשרד המלחמה. לאחר המלחמה עבד בחברת הכימיקלים הגדולה BASF והתקדם לדרגת מנהל המחלקה המשפטית של החברה. ב-1926 החל לעבוד באי גה פארבן בתור מומחה בחקיקה תאגידית ומשנת 1932 היה חבר בהנהלת אי גה פארבן.
פון קנירים היה בקשר עם הוורמכט מטעם אי גה פארבן בנוגע לנסיונות לפיתוח נשק כימי. משנת 1942 היה פון קנירים חבר במפלגה הנאצית. לקראת סוף המלחמה ונוכח התבוסה הקרבה, סייע פון קנירים בפיצול אי גה פארבן. הוא סבר שלאחר התבוסה תוכרח החברה להתפרק, וביקש לעשות זאת בתנאים שייטיבו עם החברה ובטרם יכפו בעלות הברית המנצחות את הפירוק בתנאים שלהן.
פון קנירים זוכה במשפטי נירנברג עקב מחסור בראיות נגדו. השופטים בנירנברג קבעו ביחס אליו ואל נאשמים נוספים:
איננו יכולים לקבוע שהנאשמים היו אחראים למקרים בודדים של טיפול לקוי בעובדים שהועסקו בעבודות מגוונות של [מפעלי] אי גה פארבן [באושוויץ]; ואיננו יכולים לקבוע שנאשמים אלה אחראים לארועים באתר הבנייה באושוויץ.
לאחר זיכויו המשיך פון קנירים לעבוד בחברת BASF וכן באי גה פארבן, בתפקיד בכיר.
ד"ר פריץ טר מר (Fritz Ter Meer), ממנהלי פארבן וממדעניה הראשיים. טר מר הצטרף למפלגה הנאצית ב-1937. במלחמת העולם השנייה היה מעורב בהקמת מפעל לייצור גז רעיל ובתכנון מחנה הריכוז מונוביץ (אושוויץ 3). בעיצומה של המלחמה החל לעבוד במשרד החימוש. לאחר המלחמה ניסה טר מר להסתיר את חלקה של אי גה פארבן בפשעי המשטר הנאצי. במשפטי נירנברג הורשע טר מר במספר סעיפי אישום: רצח עם או שיעבוד, ביזה וחברות באס-אס. הוא נדון לשבע שנות מאסר. לאחר ריצוי עונשו ושחרורו, נבחר טר מר לתפקיד יושב ראש חברת הכימיקלים באייר.
כריסטיאן שניידר (Christian Schneider), ממנהלי אי גה פארבן. שניידר, ד"ר לכימיה, לחם בשורות הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה ונפצע. לאחר המלחמה החל לעבוד באי גה פארבן, התקדם בשורות החברה ומונה למנהל במספר מפעלים שלה וכן לחבר בהנהלתה. עם עליית הנאצים לשלטון הצטרף שניידר למפלגה הנאצית ולאס-אס, וקיבל דרגת כבוד של שטנדרטנפיהרר. שניידר היה מהאחראים על תנאיהם של עובדי עבודת הכפייה במפעלי אי גה פארבן באושוויץ. שניידר זוכה במשפטי נירנברג. לאחר זיכויו עבד שניידר במספר חברות כימיקלים.
משמאל, בשורה האחורית:
קארל לאוטנשלאגר (Carl Lautenschlaeger), ממנהלי הייצור של אי גה פארבן. לאוטנשלאגר היה רוקח, כימאי, רופא וד"ר להנדסה. הוא הרצה באוניברסיטת גרייפסוואלד שבצפון גרמניה ועבד במחלקת הרוקחות של מפעל הכימיקלים הכשט אה גה (Hoechst AG). לאחר מכן היה ממנהלי אי גה פארבן, חברת האם של הכשט אה גה. במקביל השתתף במחקר ופיתוח תרופות לסוכרת, חיסונים והדברת מזיקים בחקלאות. בשנת 1938 הצטרף למפלגה הנאצית.
במשפטי נירנברג לא הוכח שלאוטנשלאגר היה אחראי על משלוחי הרעל שבהן השתמש האס-אס במחנות, והוא זוכה. לאחר המלחמה היה לאוטנשלאגר מדען בחברת הכימיקלים באייר.
וילהלם מאן (Wilhelm Mann), ממנהלי אי גה פארבן. מאן למד מסחר ועבד במפעלי פלדה. הוא לחם במלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן למד כלכלה פוליטית ועבד במחלקת המכירות של חברת הכימיקלים הכשט אה גה. ב-1926 עבר מאן למחלקת ההדברה והרוקחות בחברת אי גה פארבן. לאחר מכן היה חבר בוועדה המסחרית של אי גה פארבן וממנהלי המכירות שלה. עוד היה חבר במחלקת המכירות של חברת הכימיקלים הגרמנית באייר.
בשנת 1931 הצטרף מאן למפלגה הנאצית. הוא היה חבר באס-אה והוענקה לו דרגת שטורמפיהרר. בין השנים 1945-1935 היה מאן מנהל חברת GfK למחקרי שוק. עם כיבוש צרפת ב-1940 פעל מאן להשתלטות חברת באייר על חברת רון-פולן הצרפתית, באיומי ענישה צבאית. מאן עבד גם בחברת דגש, שלימים ייצרה את גז הציקלון בֶּה, והיה חבר בהנהלתה. הוא היה חשוף למידע בנושא השימוש בציקלון בֶּה במחנה אושוויץ, אך טען שלא היה ער למשמעות המידע.
מאן זוכה במשפטי נירנברג. לאחר מכן שב לחברת באייר, בה עבד כראש מחלקת מכירות מוצרים רפואיים, וכן לתפקידו כמנהל חברת GfK. בנוסף היה מאן חבר הוועדה לסחר חוץ של ארגון התעשייה הגרמני (BDI).
ולטר דירפלד (Walter Dürrfeld) היה ממנהלי הבנייה של מפעל אי גה פארבן באושוויץ ומנהל מחנה בונה-מונוביץ (אושוויץ 3). דירפלד לחם בשורות הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה למד הנדסת מכונות ועם תום לימודיו החל לעבוד בחברת אי גה פארבן בפיתוח דלק סינתטי. בשנת 1937 הצטרף למפלגה הנאצית. בשנת 1941 היה דירפלד מנהל אתר הבנייה של מפעלי אי גה פארבן בבונה-מונוביץ. בתקופת כהונתו נספו עשרות אלפים מבין פועלי הכפייה היהודים שבנו את האתר. דירפלד המשיך לשמש בתפקיד ניהולי בבונה-מונוביץ גם לאחר תום הבניה. הוא היה עד לסלקציות, אם כי לא ברור אם היה שותף לביצוען.
דירפלד נדון בנירנברג לשמונה שנות מאסר. הוא שוחרר לאחר שלוש שנות מאסר בחנינה כללית שהעניק ג'ון מק'לוי, הנציב האמריקאי בגרמניה המערבית, ועבד במספר חברות כימיקלים.
ארכיון התצלומים של יד ושם, 147GO2
