• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

הגירה יהודית ממזרח אירופה לצרפת בין שתי מלחמות עולם

ערב מלחמת העולם השניה היו בצרפת 300,000 עד 330,000 יהודים. כשני שלישים מהם היו מהגרים ממזרח אירופה. מחצית מהמהגרים הגיעו לצרפת בעשור שלפני המלחמה. רבים מהם היגרו מפולין לגרמניה ולאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון המשיכו מגרמניה לצרפת.

המהגרים היהודים ממזרח אירופה ביקשו להשתלב בצרפת, מדינתם המאמצת. כשליש מהם התאזרחו. רוב ילדיהם למדו בבתי ספר צרפתיים, חילוניים ורפובליקנים. רשת אורט הקימה בצרפת בתי ספר מקצועיים להכשרת יהודים במקצועות התעשייה והחקלאות, ורוב התלמידים בבתי הספר האלה היו יהודים מהגרים. רבים מהמהגרים עבדו במקצועות כפיים, אך היו בהם שרכשו השכלה, למדו צרפתית, עבדו במקצועות חופשיים ואף רכשו מעמד כלכלי, חברתי, פוליטי ואינטלקטואלי, כגון היהודייה ילידת פולין הלנה רובינשטיין והמרקסיסט שארל רפופורט.

המהגרים היהודים מפולין לצרפת הקימו עיתונות יהודית שפעלה לצד העיתונות היהודית הצרפתית. ארגוני מהגרים יהודים שיתפו פעולה עם ארגוני יהודים צרפתים בארגון ארועים משמעותיים, כגון טקסי זיכרון במלאת 150 שנה למהפכה הצרפתית, טקסים שהתקיימו בקיץ 1939. עם זאת, יהודים רבים שהיגרו מפולין לצרפת נהגו להתפלל בבתי כנסת של יהודים ממזרח אירופה, והיו יהודים צרפתים שהסתייגו מהם והקימו ארגון נפרד ליהודים צרפתים.

בשנות השלושים הסתייגו צרפתים רבים מהיהודים המהגרים, בטענה שהם מהווים תוספת של כח אדם למשק שגם כך שוררת בו אבטלה, ובטענה שהם יבקשו לנקום בגרמניה הנאצית על פגיעותיה ביהודים, ולשם כך יגררו את צרפת למלחמה. האנטישמיות בצרפת החריפה ב-1936, כשנבחר ליאון בלום, יהודי סוציאליסט, לראשות הממשלה.

רוב המהגרים היהודים שקיבלו אזרחות צרפתית היו מהגרים ותיקים, שהיגרו לצרפת ממזרח אירופה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. רוב המהגרים היהודים לא זכו לקבל אזרחות גם לאחר שנים של מגורים בצרפת. חשיבותה של אזרחות זו ניכרה במהלך שנות הגירוש (1942-1944), כאשר הראשונים שגורשו היו יהודים חסרי אזרחות.

במאי 1940, עם הפלישה הגרמנית לצרפת, התנדבו רבבות יהודים להגנה על צרפת, בהם מהגרים רבים. התנדבותם לא עמדה להם בימי המעצרים והגירושים שבוצעו, רובם ככולם, על ידי שוטרים צרפתים.