לקריאה נוספת...

יד ושם ארכיון התצלומים 3367/30


יד ושם ארכיון התצלומים 3651/5


יד ושם ארכיון התצלומים 3367/31


להיינריך ופרידה אקונס הייתה חנות ברחוב הראשי ביותר של בלגרד, בירת יוגוסלביה. לאחר כיבוש בלגרד בידי הגרמנים, ב 13 לאפריל 1941, חויב היינריך לשים את השלט על חנותו. לאחר זמן מה ברחו בני משפחת אקונס, ההורים ושלושת ילדיהם מבלגרד, כשהם משאירים מספר חפצים ובהם גם את השלט, אצל חבר סרבי. המשפחה ברחה ממקום למקום: אלבניה, קרואטיה, אזורים בשליטת הבולגרים והאיטלקים וכן מצאו מסתור בכפרים פרטיזנים.בני משפחות אקונס ניצלו וחזרו ב- 1945 לבלגרד. לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון והלאמת החנות עלו לישראל.
יד ושם - אוסף החפצים
השאלת שלמה (סולומון בובי) אקונס, ערד, ישראל, יהודה (יוליוס) אקונס, קרית ים, ישראל, פרץ (פבל) אקונס, חיפה, ישראל.


זהו אות קלון שמטרתו הייתה לסמן את היהודים, לבדלם משאר האוכלוסייה המקומית ולהשפילם.
יד ושם - אוסף החפצים

הונגריה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ישבו בהונגריה כ-500,000 יהודים. חקיקה אנטישמית הייתה קיימת בהונגריה עוד לפני פרוץ המלחמה, ומשנת 1939 גויסו עשרות אלפי גברים יהודים לפלוגות של עבודת כפייה, שבעקבות התנאים בהן נספו 42,000 נפש.
החוגים הפשיסטיים בהונגריה זכו לתמיכה רחבה בקרב העם ההונגרי, וממשלתו של הרודן מיקלוש הורטי כרתה ברית עם גרמניה הנאצית. עם הצטרפותה של הונגריה למלחמה נגד ברית-המועצות גורשו כ-18,000 יהודים אזרחי פולין ורוסיה לקמנץ-פודולסק ונרצחו שם. בהונגריה עצמה החלה השמדת היהודים רק לאחר השתלטותם של הנאצים עליה במרס 1944, וזאת הודות לעמידתו של הורטי נגד הלחץ שהפעיל עליו היטלר למסור את היהודים. באותו שלב היו בהונגריה כ-800,000 יהודים בעקבות סיפוחם להונגריה של שטחים מסלובקיה, רומניה ויוגוסלוויה.
רומניה
כ-757,000 יהודים חיו ברומניה מאז 1937, ומאז ומתמיד רווחו בה נטיות אנטישמיות קיצוניות. נטיות אלה התחזקו ערב פרוץ המלחמה והביאו לחקיקת חוקים אנטישמיים ששללו בהדרגה את זכויות האזרח מרוב יהודי רומניה והפקיעו את רכושם. בקיץ 1940, לאחר שרומניה נאלצה לוותר לטובת ברית-המועצות על בסרביה וצפון בוקובינה, נרצחו מאות יהודים בצפון רומניה על-ידי הצבא הרומני ועל-ידי כפריים רומנים.
בולגריה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ישבו בבולגריה כ-50,000 יהודים. המדינה חוקקה בראשית 1941 חוקים ששללו זכויות אזרח מן היהודים, אסרו על נישואיהם לבולגרים, הביאו לפיטוריהם ממשרות ציבוריות וסילקו אותם ממוסדות החינוך והמוסדות להשכלה גבוהה. היהודים אולצו לשאת מגן דוד ולסמן בו את דירותיהם, רכושם הוחרם, פעילותם הכלכלית הוגבלה וכל הגברים היהודים בני 42-20 גויסו לעבודת פרך.
יוגוסלוויה
עם כיבוש יוגוסלוויה באפריל 1941 נכללו בה כ-80,000 יהודים. יוגוסלוויה חולקה בין גרמניה, הונגריה, איטליה ובולגריה, ובקרואטיה ובוסניה-הרצגובינה הוקמה "המדינה הקרואטית העצמאית" בהנהגתו של המנהיג הפשיסטי אנטה פווליץ' (Pavelic), שעמד בראש מפלגת האוסטשה. ממשלו של פווליץ' פעל בחסותו של היטלר ופרסם צווים וגזרות אנטישמיות.
יוון
עם כיבוש יוון בידי הגרמנים במאי 1941 ישבו בה כ-77,000 יהודים. יוון חולקה לשלושה אזורי כיבוש: שטח כיבוש בולגרי, שטח כיבוש גרמני שכלל את סלוניקי ושטח כיבוש איטלקי – אזורי מרכז יוון ובכללם הבירה אתונה וחצי האי פלופונסוס. הגרמנים רוקנו את יוון מיבוליה ורעב כבד נשתרר ביוון. ב-11 ביולי 1942 בוצע בסלוניקי מעשה התעללות ב-9,000 גברים יהודים בני 18 עד 45, ולאחריו הם נשלחו לעבודות כפייה, ורבים נספו. על היהודים הוטל כופר נפש גבוה ובית הקברות היהודי בעיר נהרס. השטח נמכר לעירייה ותמורתו נמסרה לגרמנים.