מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

גורלם של יהודי צפון אפריקה והאיום על המזרח התיכון

בעקבות הקמת משטר וישי בצרפת נאכפה חקיקה אנטישמית על 415,000 יהודי מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה. בלוב נכלאו אלפי יהודים במחנות ריכוז.
לקריאה נוספת...

בעקבות כיבוש צרפת וכינונו של משטר וישי האנטישמי בחלק הדרומי של צרפת נכללו רוב יהודי צפון אפריקה, כ-415,000 איש, בתוך מעגל הנרדפים. עם כינונה של "צרפת הלאומית" בראשותו של המרשל פטן חל שינוי לרעה במעמדם של יהודי מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה, לאחר שנאכפה שם חקיקה גזענית אנטישמית בנוסח וישי.

במרוקו, שבה היו ליהודים זכויות אזרח, לא נחקקו רשמית חוקים אנטי-יהודיים, אולם הפקידות הצרפתית כפתה שורה של תקנות אנטי-יהודיות.

יהודי אלג'יריה, שברשותם הייתה אזרחות צרפתית נושלו מזכויותיהם. הם חויבו לשאת אות קלון, והחילו עליהם מכסות קבלה אפילו בבתי הספר היסודיים.

בלוב החילו האיטלקים את חוקי הגזע שנחקקו באיטליה ב-1938, והפקידות האיטלקית הקשיחה את יחסה ליהודים. דרכוניהם סומנו, הפעילות התרבותית הוגבלה ואלפי יהודים שולחו למחנות, בעיקר למחנה הריכוז ג'אדו (jadu) שבו מתו מאות מרעב וממחלות. יהודים בעלי אזרחות זרה שולחו למחנות ריכוז באירופה.

בנובמבר 1942, לאחר פלישת בעלות הברית לצפון אפריקה, נכנס הצבא הגרמני לתוניסיה ואתו יחידה של אנשי ס"ס שתפקידה היה להחיל בה את המדיניות האנטי-יהודית. לאחר התבססות קצרה החלו הגרמנים להחרים נכסים של יהודים ורבים גויסו לעבודות ביצורים. גזרות הגרמנים פגעו בעיקר ביהודי הבירה, אבל גם קהילות נוספות, כגון ג'רבה, סבלו מיחס מחפיר ומגיוס לעבודת כפייה. יהודי הבירה נאלצו להקים מעין יודנרט מקומי והוטל עליו לבחור 6,000-5,000 יהודים ומקצתם רוכזו במחנות עבודה. בראשית מאי 1943, בעקבות התפתחויות בזירה הצבאית, נסוגו הכוחות הגרמניים מן המקום.

מנובמבר 1942 החלו בעלות הברית לשחרר את צפון אפריקה ובכך ניצלו יהודי צפון אפריקה מגורל אחיהם באירופה.

בשנת 1934, בהשפעת השגריר הגרמני, קיבלה הממשלה הלאומנית בעיראק חוקים אנטי-יהודיים. ב-1936 נערכו פוגרומים ביהודים, והממשלה הפרו-גרמנית שמונתה באפריל 1941 לא מנעה פגיעות ביהודים. במאי 1941 כבשו כוחות בריטיים את פאתי בגדד ובפרעות שפרצו נהרגו 179 יהודים ומאות נפצעו. הממשלה החדשה החזירה אמנם את הסדר על כנו, אבל המתיחות בין מוסלמים ליהודים נמשכה. רבים מיהודי עיראק בחרו להגר לסין והשתקעו בשנחאי.

חאג' אמין אל חוסייני, המופתי של ירושלים, הביע עוד ב-1933 תמיכה במשטר הנאצי. באוקטובר 1937 נמלט חוסייני לעיראק ונטל שם חלק מרכזי בארגון המרד הפרו-נאצי שפרץ באפריל 1941. לאחר דיכוי המרד גלה חוסייני לגרמניה ושיתף פעולה עם מדינות הציר (גרמניה הנאצית ובעלות בריתה) במלחמתן בבעלות הברית. חוסייני ניהל תעמולה אנטישמית ארסית וניסה להשפיע על כוחות הציר להרחיב את תכניות ההשמדה גם למזרח התיכון ולצפון אפריקה. באביב 1943 הוא גייס וארגן יחידות מוסלמיות בוסניות בקרואטיה שלחמו במסגרת האס אס.