שלושה ימים לפני שילוחו לאושוויץ, נישא פאבל פיסק לאנני לוינגר. במשך כל זמן שהותו במחנה שמר את תמונת אשתו הצעירה. בהתחלה שמר את התמונה בפיו, ולאחר מכן - בתוך הגרב. בצדה האחורי של התמונה רשומה הקדשה בצ'כית מאנני לפאבל.
בראיון שמסר באוגוסט 1990 סיפר פאבל על הכניסה למקלחות באושוויץ-בירקנאו:
"הורדנו את הבגדים. הורדנו הכל. פשוט לא נשאר עלינו שום דבר. אני השארתי אצלי דבר אחד- תמונה של אנני אשתי, זו שהייתי נשוי לה במשך שלושה ימים (בטרזין). את התמונה קיפלתי כך שתהיה מאד קטנה וכך בצורה זו הכנסתי (אותה) לפה. את התמונה נשאתי עמי כל הזמן עד סוף המלחמה. החבאתי אותה בבגדים, בכיסים, בהתאם למה שלבשתי. התמונה היתה מעין פֶטיש, מושא לסגידה, מעין מזוזה. משהו שקישר אותי לחיים שבחוץ, לחיים הנורמליים. הייתי קשור רומנטית לאנני, קשר שהיה מאד מורכב, אך התמונה היתה משהו של נורמליות".
אנני נולדה בשנת 1924 בשופרון שבאוסטריה ללאופולד ומלווינה לוינגר. לאחר לידתה עברה המשפחה לאוסטראבה בצ'כיה. שם נולדו הבת ציפורה והבן פאול. האב ליאופולד היה מורה לעברית. בשנת 1928 פרסם ספר ללימוד עברית בשם "ספרי" (sifri).
בספטמבר 1942 גורשו בני המשפחה לטרזין. אנני עבדה בטרזין במאפייה וציפורה עבדה בגן-ירק. הן היו מבריחות אוכל להוריהן. בסתיו 1943נרצח האב ליאופולד בטרזין.
בספטמבר 1944 נשלחו מטרזין לראשונה שני טרנספורטים של צעירים בלבד. אנני ופאבל, שהכירו ונעשו חברים בטרזין, נישאו בחטף באותם ימים, מתוך תקווה שכך יקל עליהם לאתר זה את זו בהמשך. ב-29 בספטמבר נשלחו בטרנספורט לאושוויץ פאול, אחיה הצעיר של אנני, חתנה הטרי פאבל וחתנה של אחותה ציפורה, שנישאה אף היא בגטו.
מספר ימים לאחר מכן, יחד עם עוד רבות מבנות זוגם של הצעירים שנשלחו בטרנספורטים הקודמים, התנדבו אנני, אחותה ואמה להצטרף לטרנספורט, בעקבות ההבטחה השקרית שניתנה להן - שכך יוכלו להתאחד עם יקיריהן.
האם נשלחה בסלקציה לתאי הגזים ואנני וציפורה נשלחו לעבודה במחנה. כעבור מספר חודשים הוצאו האחיות מאושוויץ בתוך קבוצה של כ-500 בנות ונשלחו ברכבות לעבודות כפייה בבית חרושת למטוסים בגרמניה. לקראת סוף המלחמה נשלחו למחנה מאוטהאוזן, שם שוחררו על ידי האמריקנים במאי 1945.
לאחר המלחמה נפגשו בשנית אנני ופאבל, אולם דרכיהם נפרדו. אנני עלתה לארץ ונישאה לישראל צחורי (Imre Weisberg), ניצול מחנה עבודה מהונגריה. בעלה של האחות ציפורה לא שרד. האח פאול שרד, אך עקבותיו נעלמו לאחר השחרור.
אנני נפטרה ב-11 באוקטובר 2004. ילדיה חגית ואיתי מסרו ביום איסוף בתל אביב את תמונתה, שבימים הרעים ההם הייתה לקמיע עבור אסיר אושוויץ פאבל פיסק.
