על דף מצהיב מצוייר בעיפרון דיוקנו של בחור יפה תואר הנושא על חזהו אותות עיטור מהמלחמה. שמו של הבחור סמיון ממיסטבלוב, והצייר היה חברו ליחידה. את הציור שלח סמיון למשפחתו ומאחוריו הוסיף הקדשה: "לזכרון נצח להורים מבן אוהב, ברסלאו, פולין 23/01/1946".
סמיון ממיסטבלוב נולד בשנת 1924 בגורי - עיר קטנה בגאורגיה. הוא היה הבן השלישי במשפחה של ארבעה בנים. אחיו הגדול יוסף גויס בשנת 1939 למלחמה נגד פינלנד. בשנת 1941 הועבר לחזית נגד הגרמנים ועקבותיו נעלמו. האח השני, מיכאל, גויס בשנת 1941 לצבא האדום, ולאחר שירות של שנה וחצי הפסיקה המשפחה לקבל אותות-חיים גם ממנו. בשנת 1942 גויס גם סמיון לצבא האדום. צעיר הבנים, אלדר, ששלושת אחיו גויסו ועקבותיהם של שניים מהם נעלמו, קיבל פטור מהצבא.
סמיון עבר קורס במודיעין הסובייטי והחל את שירותו כמומחה למודיעין בטיווח ארטילרי. במהלך שירותו בצבא האדום השתתף סמיון בקרבות רבים, בהם גילה עוז רוח ומקצועיות רבה. על כך קיבל מדליות, עיטורים וכן תעודות הוקרה בחתימת 'החבר סטלין'.
בשנת 1943, עם הקמתו המחודשת של צבא פולין, נשלח סמיון לצבא זה כמומחה לטיווח ארטילרי ושירת שם עד סוף המלחמה. הוא לקח חלק בקרבות מכריעים, כפי שניתן ללמוד בין השאר מהמדליות המציינות את השתתפותו בקרב לשחרור ורשה ובקרב לכיבוש ברלין. על שירותו הנאמן עבור העם הפולני קיבל סמיון, בנוסף לעיטורים רבים, גם מתנה ממשית: 100 דונם של אדמה בפולין.
סמיון השתחרר מצבא פולין בשנת 1946. הוא שב לעיר הולדתו גורי ונישא לאסתר. לבני הזוג נולדו בן ושתי בנות. עד יום מותו התגורר סמיון בבית קטן בן שני חדרים. את המתנה שהובטחה לו מממשלת פולין מעולם לא קיבל בשל התנגדותו של המשטר הסובייטי.
בנו של סמיון, שלווה ממיסטלוב, עלה ארצה והוא מתגורר באשדוד. שלווה מסר ליד ושם את כל התצלומים, המסמכים והעיטורים של אביו מתקופת המלחמה. דווקא העיטור החשוב ביותר, עיטור הצלב, אבד ברבות השנים, אך הוא ניבט מדיוקנו המצויר של סמיון - חייל יהודי שלחם בעוז רוח בצבאות שפעלו למיגורה של גרמניה הנאצית.
