חנה דובקין נולדה בישראל להורים ניצולי שואה. אביה, הרמן קופץ', מיעט לדבר על קורותיו בתקופת השואה, ואת המעט שידעה שאבה חנה בעיקר מסיפוריה של אמה.
הרמן קופץ' נולד בשנת 1907 בקרקוב שבפולין. הוא עלה ארצה בשנת 1948 וכאן הכיר את רחל לבית גרשט. השניים התחתנו בשנת 1951 ונולדו להם שני ילדים: יוסף-ברוך וחנה, שנקראו על-שם שני הסבים והסבתא שנספו בשואה.
כל השנים ידעה חנה על קיומה של קופסת נעליים קטנה ובה ארנק ישן, שהוחבאה בחדר השינה של ההורים. בילדותה חשה שיש סוד המרחף בבית, אך מעולם לא דיברו עליו. בהיותה נערה כבת 17 נקלעה לשיחה בין הוריה בה דיברו על קורות המשפחה בתקופת השואה. חנה ביקשה לדעת, ואז שמעה מהם לראשונה כי לאביה היתה משפחה לפני השואה.
לאחר שאביה נפטר, נתנה לה אמה את הארנק וביקשה ממנה לשמור עליו. רק אז גילתה חנה שבארנק היתה שמורה כל השנים קווצת שיער. אז גם שמעה מאמה את פרטי הסיפור:
לפני המלחמה הכיר אביה את לוסיה (לושה) לבית ראב, ילידת פשמישל שבפולין. השניים התחתנו וחיו בקרקוב. הרמן היה קצב ולוסיה היתה עקרת בית.
בשנת 1937 נולד לבני הזוג בן, רומן (רומק).
בתקופת השואה גורשו השלושה לגטו קרקוב. רומן היה אז כבן 4. מהגטו גורשו השלושה למחנה פלשוב, שם הופרד הרמן מאשתו לוסיה ומבנו רומן. בעת הפרידה גזר הרמן קווצת שיער משיערותיו של רומן ושמר אותה עמו. הוא לא ראה עוד את אשתו ובנו. שניהם נספו.
הרמן גורש לאושוויץ ומשם נלקח בצעדת מוות למחנה פלוסנבורג בגרמניה, שם שוחרר על-ידי הצבא האמריקאי באפריל 1945.
במשך כל התקופה הצליח הרמן לשמור את קווצת השיער של בנו, שנשארה עמו עד סוף ימיו.
