על מכסה קופסת עץ קטנה, עשויה בעבודת יד, חרוטים שמות מקומות:
קלמטה
קורינת
סלוניקי
וולפסברג
השמות מעידים על מסע שראשיתו ביוון והמשכו בגרמניה. זהו סיפור מסעם הכפוי של למעלה מ-1,500 מתנדבים מהיישוב היהודי בארץ ישראל לצבא הבריטי, אשר נפלו בשבי הגרמני, רובם במערכות יוון וכרתים בשנת 1941. שנות המלחמה הבאות עברו עליהם במחנות שבויים ובקבוצות עבודה בגרמניה. יוצר הקופסה, יעקב מרמרוש, היה חייל ארצישראלי ונמנה על הנופלים בשבי.
יעקב, בנם של טובה וצבי מרמרוש, נולד בשנת 1907 בקולומיאה במערב אוקראינה. לפני המלחמה סיים לימודי הנדסה באוניברסיטת הסורבון בפריס ולאחר מכן עלה לארץ ישראל והתגייס לצבא הבריטי.
יעקב נשלח לשרת ביוון והוצב בחוף קאלאמאטה. בליל 28-29 באפריל 1941 נפלו הכוחות הבריטים בקאלאמאטה בשבי הגרמנים, וביניהם היה יעקב. על פי דו"ח גרמני, 1,350 מבין כ-8,000 החיילים שנפלו בשבי היו ארצישראליים, חציים יהודים וחציים ערבים. מקאלאמאטה הועברו השבויים למחנה שבויים בעיר קורינת. ביוני 1941 החלו הגרמנים בחיסול מחנה השבויים בקורינת ובהעברת השבויים מיוון לגרמניה. השבויים נדחקו לרכבות בקר ונשלחו למחנה מעבר בסלוניקי. בסוף יוני 1941 הוסעו שוב השבויים בקרונות בקר סגורים, בדרך מסויטת שנמשכה חמישה ימים, עד שהגיעו ב-3 ביולי 1941 לגבול יוגוסלאוויה-אוסטריה. שם פוצלו השבויים הארצישראלים לשני מחנות- וולפסברג ומרבורג. על פי השמות שחרט יעקב ניתן ללמוד שהוא היה בין אלה שנשלחו לוולפסברג. שבעת המקומות הנוספים ששמותיהם חרוטים על דפנות הקופסה מלמדים על כך שתלאותיהם של השבויים לא תמו בנקודה זו.
יעקב ניצל את שהותו בשבי ללימוד רפואה, והודות לידע שצבר בנושא התחזה לחולה אפילפסיה. ההצגה המשכנעת הביאה לשחרורו מהשבי. לאחר השחרור שב יעקב לשרת בצבא הבריטי.
יעקב נפטר בארץ בשנת 1984. בתו חנה שגב-טל מסרה ליד ושם את הקופסה, המנציחה את קורותיהם של השבויים הארצישראליים בגרמניה הנאצית.
