בשנת 1921 חיו בעיירה ויילופולה סקשינסקיה 550 יהודים, שהיו כמחצית מאוכלוסיית המקום. באותה שנה היו בה כ-20 בתי מלאכה יהודיים זעירים.
דוד טייטלבאום (1891 – 1972), בן העיירה וצלם חובב, היגר לארה"ב בשנות העשרה של המאה ה-20 והפך לאיש עסקים מצליח. הוא חזר כמעט בכל שנה לעיירה לבקר את בני משפחתו ובשנת 1938 הסריט את נסיעתו. ביוני או ביולי 1939 ביקר שוב בוויילופולה, אך נשאר בה זמן קצר בלבד בשל חששו ממלחמה קרבה. ייתכן שחלק מהקטעים צולמו בנסיעה האחרונה. בסרט נראים בני משפחות טייטלבאום, רפפורט וסרטוריה, מכרים ושכנים.
את הזיהויים עשו בני המשפחה, ובמיוחד חנה רחל (הלן) גלוקסמן, אחייניתו של דוד, שחיה היום בארה"ב.
עם הכיבוש הגרמני של ויילופולה בראשית ספטמבר 1939 החלה תקופה של גזרות, רדיפות, חטיפות לעבודה, שוד רכוש ורציחות. באביב 1942 נאסר על היהודים להתגורר במקומות מסוימים בעיירה, והם אולצו להתרכז בכמה סמטאות. לא היה זה גטו סגור, אך על תושביו הוטלו הגבלות תנועה חמורות. ב-26 ביוני 1942 הובלו יהודי ויילופולה סקשינסקיה לגטו ברופצ'יצה. כ-50 חולים וקשישים נרצחו בעיירה לפני היציאה לדרך. בין הנרצחים היו אנשים שמופיעים בסרט.
בסרט נראים:
עוזר טייטלבאום שהיה ממנהיגי הקהילה, ונרצח ביוני 1942. ואשתו, לאה (לבית בלאטברג), נפטרה אולי ממחלה לפני הרצח ההמוני והגירוש, אך ייתכן שנרצחה ביוני 1942. שמם מופיע על המצבה שהוקמה לזכר הנספים במקום.
לעוזר ולאה היו תשעה ילדים:
- רייזל;
- חיל (נ' 1882, היגר לארה"ב);
- שיינדל (נ' 1889);
- דוד (נ' 1891);
- חיה קלרה (נ' 1895, היגרה לארה"ב);
- שעיה סאם (נ' 1896/7, היגר לארה"ב);
- גוסי (נ' 1904);
- יענקל (היגר לארה"ב);
- אליעזר;
מבין ילדיהם של עוזר ולאה מופיעים בסרט דוד, צלם הסרט ו-חיל שהיגרו לארה"ב וביקרו בעיירה; ואחיותיהם רייזל סרטוריה (לבית טייטלבאום) שנספתה ובעלה, משה (לא ידוע מה עלה בגורלו); וכן שיינדל רפפורט (לבית טייטלבאום) (1889–?) ובעלה משה אהרן (1887–?) שכנראה נספו, לא ידוע מתי והיכן.
כמו כן מזוהים בסרט ילדיהם של שיינדל ומשה אהרן:
שמחה (1914–?), לא ידוע מה עלה בגורלו; חיל (1915/1916–?); שלמה (1917–?), לא ידוע מה עלה בגורלו; חנה רחל (הלן) גלוקסמן (1919–) לבית רפפורט. בנסיעה ב-1938 ארגן דיוויד את עזיבתה של חנה לארה"ב. היא עזבה את ויילופולה בספטמבר או באוקטובר 1938; חיים (1921–?), לא ידוע מה עלה בגורלו; אתלה (1929–?), עקבותיה נעלמו.
ילדיהם של רייזל ומשה:
שעיה, לא ידוע מה עלה בגורלו; חיל; שרה ובעלה (שמו לא ידוע).
בסרט נראים גם השכן של עוזר ולאה, ובעל הבית שלהם, יהודה רדל, שנספה ברצח ההמוני ביוני 1942; אשתו, איידל הייתה אחותו החורגת של משה אהרן רפפורט.
נתן ליפשיץ (1918–2011). שרד. ליפשיץ היה בנו של רב העיירה יהודה זינדל ליפשיץ ונכדו של האדמו"ר יצחק ליפשיץ.
ארכיון יד ושם. תרומת הלן גלוקסמן ומשפחת דוד טייטלבאום.
