מרב מיכאלי נכדתו של ישראל קסטנר (מנחת הארוע)
לתמונות נוספות לחצו כאן
22 יולי 2007
"… לכנס, לחקור ולפרסם את כל העדות על השואה והגבורה …."
(מתוך חוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם, התשי"ג – 1953)
ב-22 ביולי 2007 נמסר למשמרת ביד ושם הארכיון של ד"ר ישראל קסטנר ואוסף דב דינור.
ארכיון קסטנר כולל מסמכים מקוריים ותכתובת עם גורמים פרטיים ומוסדות יהודיים ולא יהודיים, המתעדים את מאמצי ההצלה של "וועד העזרה וההצלה" בהונגריה, וכן חומר תיעודי נוסף שאסף ההיסטוריון דב דינור מארכיונים בהונגריה, שוודיה וארה"ב, במסגרת המחקר שערך על קסטנר ופרשת קסטנר.
טקס מסירת הארכיון התקיים באודיטוריום ביד ושם בהשתתפות מאות ניצולי רכבת קסטנר ובני משפחתם. בטקס נשאו דברים יו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו, יו"ר מועצת יד ושם יוסף (טומי) לפיד, פרופ' שלמה אהרונסון, ההיסטוריון דב דינור, ראש מדור הונגריה בארכיון ביד ושם ד"ר קינגה פרוימוביץ, בתו של ד"ר ישראל קסטנר סוזן (ז'וז'י) קסטנר וניצולת רכבת קסטנר נעמי שרה הרשקוביץ שסיפרה את סיפורה האישי.
ניגן במפוחית איציק וינברג שהיה ילד בן 5 מקרקוב ונוסע סמוי ברכבת קסטנר.
ציטוט מדבריו פרופ' אהרונסון: "מסירת הארכיונים של קסטנר ודינור ליד ושם היא סגירת מעגל... פתיחת הארכיונים בעולם מחדשת את תמונת הפעולה של קסטנר בשנה האחרונה של מלחה"ע השניה בצורה חדשנית לחלוטין".
ד"ר ישראל רז'ה קסטנר היה עורך דין, עיתונאי ומראשי התנועה הציונית בהונגריה. באפריל 1944 חודש לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים, ניהל ועד ההצלה של יהודי הונגריה משא ומתן עם הנאצים בדבר האפשרות להציל חיי אדם תמורת כסף, סחורות וציוד צבאי.
משא ומתן שהתנהל בחלקו בצל השילוחים להשמדה של מאות אלפים מיהודי הונגריה.
דיונים אלה הביאו בסופו של דבר להצלתם של 1,684 יהודים שעזבו את בודפשט ברכבת מיוחדת ביוני 1944, הגיעו לברגן בלזן ומשם לשוויץ, ולהעברתם של כ- 20,000 יהודים לעבודות כפייה בשטרסהוף שבאוסטריה.
בשנת 1954 תבעה מדינת ישראל לדין את מלכיאל גרינוואלד, לאחר שזה האשים את קסטנר שהיה אז עובד מדינה בכיר, בשיתוף פעולה עם הנאצים. משפט גרינוואלד הפך במהירות הבזק ל"משפט קסטנר" - שזעזע את אמות הסיפים של החברה הישראלית, וקסטנר הפך ממאשים לנאשם. בסיומו של המשפט קבע נשיא ביהמ"ש המחוזי בירושלים את אשמתו של קסטנר.
כעבור קצת יותר משנה ממתן גזר הדין נרצח קסטנר בידי קיצונים לאומנים. ב-20 בינואר 1958 טיהר בית המשפט העליון את קסטנר ולמעשה ביטל את רוב סעיפיו של פסק הדין.