הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
22 פברואר 2010
ביום שני, 22.2.2010, נערך ביד ושם יום עיון לרגל יציאת הספר "מי אתה לאון ברז'ה? סיפורו של קאפו באושוויץ" מאת פרופ' טוביה פרילינג, בהוצאת רסלינג. הספר עוסק בסיפורו של לאון גרינבוים, יהודי קומוניסט, ששימש כקאפו באושוויץ-בירקנאו ונהרג במלחמת העצמאות.
יו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו, נשא דברים בתחילת יום העיון: "זהו ספר חשוב ומרתק... זו לכאורה ביוגרפיה, אך מה שמייחד אותה שכאילו מדובר בסיפור אישי אך למעשה חותכים עולם שלם, תקופה. [...] הספר מתנקז לכדי דיון ספרותי על טיבו של הגיבור. גיבור שברח מן הזהות היהודית שלו, ניסה לתקן עולם, ונזרק חזרה אל הזהות היהודית בזמן השואה".
המושב הראשון ביום העיון נערך בראשותה של פרופ' דליה עופר שאמרה כי "הכוח של הספר הוא ביכולת לדון בזירות שונות של התרחשות, מפולין, לפריז ולספרד, לארץ ישראל, ובין זירות משתנות של התרחשויות, בין שתי מלחמות העולם, צרפת של לפני המלחמה, ספרד בתקופת מלחמת האזרחים, ופולין של זמן אושוויץ".
הפרופ' חיים אבני ציין כי מושאו של הספר, אליעזר גרינבוים, שותק לאורך רוב התקופה המתוארת בספר, ורק לאחר המלחמה הוא מרשה לעצמו להתבטא. לכן אבני סבור כי כותרת המשנה של הספר "מי אתה לאון ברז'ה?" אינה שואלת רק את השאלה הזו אלא יש להוסיף עליה את התהייה מדוע הוא שותק.
הד"ר גליה גלזנר חלד התייחסה ליומנו של גרינבוים, אותו כתב לאחר המלחמה ובו תיאר את שהתרחש בזמן שהותו במחנה. בדבריה עמדה ד"ר גלזנר חלד על הפער הטקסטואלי שניסה לייצר גרינבוים ביומנו. מצד אחד כתב טקסט שמזהה אותו עם קהל קוראים רחב, ומצד שני יצר טקסט שמזהה אותו עם שאר הקורבנות. לדבריה, זהו למעשה חיבור שמיועד לקוראים בני המאה ה-21 ולא לבני דורו של גרינבוים, משום שאלו ראו בו ברובם בוגד ומשוקץ.
בפתיחת המושב השני ציינה יו"ר המושב, פרופ' אניטה שפירא כי הספר מצליח לשמור על איזון בין ביקורת על גרינבוים לבין אמפטיה, בין כאב לרחמים.
פרופ' אלון קדיש מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית וראש אגף ההיסטוריה בצה"ל דן בקרב על רמת רחל במלחמת העצמאות בו מצא גרינבוים את מותו. פרופ' קדיש ציין כי אין בארכיון צה"ל עדויות לכך שגרינבוים נורה בגבו בזמן הלחימה על ידי לוחמים שביקשו לנקום בו על כך ששימש כקאפו, כפי שטענו השמועות לאחר מותו.
פרופ' קימי קפלן התייחס לנקודה זו וטען כי בקרב חלק מההיסטוריונים החרדים היו מי שביקשו להציג באמצעות דמותו של גרינבוים את אלו שהמוסר והערבות ההדדית הייתה מהם והלאה בזמן השואה.
מחבר הספר פרופ' טוביה פרילינג: "במשך עשר שנים ניסיתי להתחקות אחר החומרים, חקירתו של השופט-חוקר הצרפתי נמצאה לאחר מאמץ רב, ורואים בה כיצד עורך הדין של גרינבוים מפרק את הטיעונים כנגדו... אליעזר גרינבוים אמר לאביו, ממנהיגי התנועה הציונית יצחק גרינבוים, לאחר תום החקירה בצרפת כי חלק מההאשמות המיוחסות לו (לאליעזר) הן תוצאה של כך שהוא בנו (של יצחק)." בכך התייחס גם פרופ' פרילינג לפערים בתיאור דמותו של גרינבוים, בין משפחתו שלו לחוגים חרדיים מסוימים.