21 פברואר 2008
בטקס שנערך לאחרונה ביד ושם, הוענק התואר "חסידת אומות העולם" לגברת אנה ריזן פלשר.
לאחר טקס זיכרון שהתקיים באוהל יזכור, נמשך הטקס בבית הכנסת, שם העניק מר נתן איתן, המנהל הכללי של יד ושם, את המדליה ואת תעודת הכבוד של חסידי אומות העולם לאנה פלשר. בטקס נכחו בנותיה של אנה פלשר, ד"ר דיאנה פלשר וגברת סילביה פלשר, וכן עליזה אולמרט, אשת ראש הממשלה אהוד אולמרט וידידת המשפחה, וגברת רנאטה שרנק, נספחת התרבות של שגרירות שוויץ. הטקס נחתם בהסרת הלוט מעל שמה של אנה פלשר, החרוט בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם.
עד ה- 1 בינואר 2008 הוכרו 44 איש ואישה משוויץ כחסידי אומות העולם.
סיפור ההצלה
ד"ר יואכים (חיים) פלשר נולד בשנת 1906 בבוצ'אץ' שבגליציה המזרחית. כאשר היה בן שמונה עברה משפחתו לסטניסלבוב. בשנת 1923, כאשר היה בן 17, עזב חיים את ביתו ועבר לווינה, ללמוד רפואה. כאשר עזב את משפחתו, לא ידע חיים שהוא נפרד מהם לנצח; שהעולם שעזב מאחוריו ייחרב במהרה בשואה.
יואכים עבר להתגורר ברומא, שם החל לעבוד כפסיכיאטר וכפסיכואנליטיקן, וייסד מרפאה משגשגת. חוקי הגזע באיטליה הגבילו את עבודתם של הרופאים היהודיים, ויואכים התקשה יותר ויותר לעבוד במרפאתו. רבים מלקוחותיו לא היו יהודים, והיה עליו להמשיך ולטפל בהם בחשאי.
במהלך כל התקופה נשאר יואכים בקשר עם הוריו ואחיותיו, באמצעות מכתבים וגלויות. הוא שלח להם חבילות עם מזון ותרופות, שעזרו לבני המשפחה לשרוד למשך תקופת מה. חלק מגלויות אלו, כולל אלו שנכתבו במהלך השואה, ניצלו והן מאוכסנות בארכיון יד ושם. הגלויות מספרות את סיפורה של משפחה שנקרעה; של ניסיון נואש לשרוד; של תקווה וייאוש. בינואר 1942 כתבה אמו של יואכים
"בני היקר, קיבלנו את חבילותיך... אינך יכול לתאר לעצמך עד כמה יקרים וחשובים לי מכתביך. אני קוראת אותם שוב ושוב, ונוצרת כל מילה. מי ייתן ויהיו לך חיים ארוכים בזכות כל מילות הנחמה האלה שאתה שולח. אתה כל מה שקיוויתי לו. מי ייתן ואלוהים ייתן לך לחיות, כך שאזכה לראותך פעם נוספת..."
אמו של יואכים, סלה פלשר, לא זכתה לראות שוב את בנה. היא נספתה בשואה וכך גם בנותיה, גוסטה וזופקה, בעלה של זופקה, נחמיה אורמן, ובתם הקטנה אמה. אביו של יואכים, קלמן, נפטר מוקדם יותר. מכתבה האחרון של סלה פלשר, שנכתב ביד רועדת בינואר 1943, חתום: "אמך האומללה". באותו חודש חוסל גטו סטניסלבוב. שמונה חודשים מאוחר יותר החלו הגירושים מרומא.
בתקופה שבה הגיע יואכים לרומא, הגיעה לשם גם אנה ריזן. אחותה התאומה קלרה עבדה כעוזרת שלו, ובשנת 1942, כאשר שבה קלרה לשוויץ, מולדתה, החליפה אותה אנה. שנה לאחר מכן כבשו הגרמנים את צפון איטליה ומרכזהּ, ובאוקטובר 1943 החל גירוש יהודי איטליה למחנות ההשמדה. יהודי רומא רוכזו במקומות מגוריהם. מבצעי האיסוף הסתיימו במעצרם ובגירושם של 1,800 יהודים שגורשו לאושוויץ-בירקנאו. כמעט כולם נרצחו.
יואכים הצליח להסתתר עם אחד ממטופליו הלא-יהודיים, ועוזרתו הנאמנה, אנה ריזן, טיפלה בו, ביקרה אותו וסיפקה לו מזון. לאחר פשיטה גרמנית על הבית, הגו השניים תוכנית חכמה ונועזת – הם החליטו שהמקום הבטוח ביותר יהיה למעשה דירתו של יואכים ברחוב בוטיצ'לי. אנה דיווחה באומץ רוח לקונסוליה השוויצרית שיואכים נמלט, שמקום הימצאו לא ידוע, ושהיא עוברת להתגורר בדירתו. היא השיגה אישור הגנה שוויצרי ותלתה אותו על הדלת.
בערב חד המולד, 1943, התגנב יואכים אל הבית בלי שנתפס, כאשר הרחובות היו שוממים, ובמשך חצי שנה לא עזב את הדירה וחי בדממה מוחלטת, כשהוא אינו מעז אפילו לגשת לחלונות, עקב החשש שהשכנים יגלו את נוכחותו.
הסכנה הייתה קיימת במשך כל התקופה ההיא, ולעתים נחלץ יואכים בקושי, כאשר הגרמנים ערכו חיפוש אחר שבויי מלחמה נמלטים. בפעם אחרת הגיעו לדירה שני פשיסטים איטלקים – ככל הנראה עקב הלשנה – וחקרו את אנה, בעוד יואכים מתחבא מאחורי ארון בגדים. באחת ההזדמנויות, כדי להשקיט את חשדותיו של השומר וכדי לשכנע את השכנים שיואכים אכן נמלט, טיילה אנה לוותיקן ושלחה גלויה חתומה בשמו של יואכים לבית ברומא.
רגע מסוכן נוסף הגיע לקראת תום המלחמה, כאשר פליטים מיישובי הסביבה התקבצו ברומא, אשר הוכרזה כעיר פתוחה. בעלי דירות הצטוו לאכסן אותם, ועל מנת להימנע מסכנה זו, שיכנה אנה בדירה שתי מכרות, נערות ליטאיות, בלא שגבתה מהן שכר דירה, בתמורה לשתיקתן.
יואכים התחבא בדירה עד שחרורה של רומא בידי בעלות הברית, ב-4 ביוני 1944. לאחר מכן חזר לעסוק במקצועו, ובשנת 1949 היגר לארצות הברית, לאחר שהוזמן על ידי החברה הפסיכואנליטית של ניו יורק. בשנת 1950 הצטרפה אליו אנה, והשניים נישאו לאחר מכן. לבני הזוג שתי בנות, דיאנה וסילביה.
במהלך השנים התפרסם ד"ר פלשר כמומחה בתחומו. הוא פרסם מספר ספרים על פסיכיאטריה וכתב ספר על הנושאים הפסיכולוגיים הקשורים בשואה, אך מעולם לא פרסם את סיפורו-שלו. יואכים נפטר בשנת 1976.
בישיבתה ב-20 באוגוסט 2007 החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם להעניק לאנה פלשר את התואר "חסידת אומות העולם"