11 אוקטובר 2007
ב-11 באוקטובר 2007 הוענק בטקס חגיגי ביד ושם אות חסידת אומות העולם לאליזבת הדוויג ליאה גסלר ז"ל (ELISABETH HEDWIG LEJA GESSLER), שהצילה שני ילדים שהיו תחת חסותה.
אליזבת הדוויג ליאה, שהיתה המטפלת הקתולית של ילדי משפחת גסלר בפולין, לא נטשה את בני המשפחה גם כשנאלצו אלו לברוח, עם הכיבוש הנאצי. היא הסתירה את יהדותם של הילדים והציגה אותם כילדיה, תוך סיכון חייה. לאחר מכן הצליחה להבריח את הילדים בדרך ארוכה ומסוכנת להונגריה, תוך שהיא עוברת משמרות גרמניים, בזכות הגרמנית השוטפת שבפיה. כשנעצרה אליזבת בהונגריה עם אבי המשפחה, הצילה אליזבת שוב את ילדי המשפחה, בכך שהצליחה לשכנע את הגרמנים לא לגרשם. היא נשלחה למחנה ריכוז, אך שרדה.
בטקס נכחו הניצולים, בניה החורגים של אליזבת גסלר, הגברת אליזבת (לילי) וין-גסלר מווירג'יניה, ארה"ב, ומר רומן גסלר מישראל. בגן חסידי אומות העולם הוענקו האות והמדליה לאליזבת (לילי) ורומן, בהם טיפלה אליזבת ואותם הצילה. השניים חשפו את שמה של אליזבת גסלר אשר נחקק על קיר הכבוד של גרמניה.
כ-21,700 איש הוכרו עד היום כחסידי אומות העולם, מתוכם 443 חסידי אומות העולם מגרמניה.
סיפור ההצלה
אדוארד ודורה גסלר התגוררו בעיר בילסקו-ביאלה (Bielsko Biala) שבדרום פולין עם שלושת ילדיהם. בשנת 1938 הצטרפה למשפחה מטפלת פולניה קתולית, ממוצא גרמני אתני (פולקסדויטשה), אליזבת הדוויג ליאה, לסייע בטיפול בשלושת הילדים - אלק (ELEK) בן ה-11, אילזבת (לילי) בת ה-4 ורומן בן השנה.
עם פרוץ המלחמה החליטה אליזבת שלא לחזור למשפחתה בגרמניה, אלא להישאר עם משפחת גסלר ולסייע לבני המשפחה במנוסתם לעיר לבוב. בלבוב לא עמד לה כוחה של האם, דורה, והיא שמה קץ לחייה. אדוארד נותר לבדו עם שלושת הילדים. המטפלת אליזבת החליטה להישאר ולעזור לאדוארד בטיפול בשלושת הילדים.
במהלך כל תקופת המלחמה הגנה אליזבת על הילדים בכל דרך אפשרית. היא הפגינה אכפתיות, מסירות ואהבה אמיתית לילדים, תוך סיכון חייה. היא לימדה אותם את השפה הגרמנית, לימדה אותם ממנהגי הנצרות, צבעה את שיער ראשה הכהה של לילי לבהיר, ובכל פעם שנשאלה - היתה מציגה את הילדים כילדיה שלה.
בסוף 1941 המשיכו האב אדוארד ובנו אלק להונגריה, כשהם משאירים את הילדים לילי ורומן עם אליזבת. במארס 1942, בשל חששה לחיי הילדים, החליטה אליזבת לקחת את הילדים להונגריה דרך הרי הקרפטים ולהצטרף לאדוארד ואלק. היא תפרה את מעט התכשיטים שברשותה למעילו של רומן ושכרה עגלה רעועה ושני מדריכים שיסייעו להם לעבור את ההרים. היא יצאה עם הילדים בחשכת הליל, אך הם נעצרו באמצע הדרך על ידי הגסטאפו. אליזבת סיפרה להם כי היא ממהרת למצוא רופא עבור הילדים החולים, והחיילים השתכנעו, הודות לגרמנית הקולחת בפיה. הם המשיכו בדרכם במזחלת וסוס, אך נאלצו להמשיך ברגל כברת דרך ארוכה לאחר שבעל הסוס סירב להמשיך עימם. במזג אוויר סוער ובשלג כבד המשיכו בדרכם, נאבקים בשלג, כשמדריך אחד נושא את רומן על כתפיו ואליזבת אוחזת בלילי. בסופו של דבר הצליחו להגיע לגבול הונגריה ולחבור לאדוארד ואלק בבודפשט.
בשנת 1944 נעצרו אדוארד ואליזבת כשברשותם דרכונים מזויפים. הם נשלחו למחנה ריכוז, אך אליזבת הצליחה לשכנע את הגרמנים להשאיר את לילי ורומן בבית, תחת השגחתו של אלק. בהמשך הצליחה אליזבת להשתחרר מהמחנה, ואף להשיג את שחרורו של אדוארד, וזאת בזכות קשריה עם הכנסייה הקתולית בבודפשט. באוגוסט 1944 המשיכה המשפחה לרומניה, שם שהתה עד תום המלחמה.
אליזבת נשארה עם אדוארד ושלושת הילדים. בשנת 1965 נישאו אליזבת ואדוארד. אליזבת נפטרה בשנת 1983.