05 אוגוסט 2005
כמדי שנה, התקיים אמש בכיכר קורצא'ק ביד ושם, טקס אזכרה לציון 63 שנים להירצחם של יאנוש קורצ'אק והילדים מבית היתומים היהודי בגטו ורשה. ב-5.8.1942 נשלחו יאנוש קורצ'אק, עוזרתו המסורה - המחנכת סטפאניה וילצ'ינסקה, שמונה אנשי סגל נוספים ו-192 ילדי בית היתומים, אל מחנה המוות טרבלינקה, שם נספו.
בטקס, שנערך ברחבת כיכר יאנוש קורצ'אק השתתפו: ד"ר אליעזר מרכוס, לשעבר יו"ר אגודת יאנוש קורצ'אק בישראל, מר אהרון בלצ'ינסקי, יו"ר האגודה, מר בנימין אנוליק, מנכ"ל אגודת יאנוש קורצ'אק, חברי האגודה, חניכי בית היתומים, מר אילן גזית מזכ"ל תנועת הנוער "מחנות העולים", גברת שולמית אימבר, המנהלת הפדגוגית של בית הספר המרכזי להוראת השואה וחברי תנועת הנוער "מחנות העולים".
את הזר למרגלות האנדרטה לזכרו של קורצ'אק, הניחו מר יצחק בלפר ומר יצחק פרלה חניכיו של יאנוש קורצ'אק וחברי אגודת יאנוש קורצ'אק בישראל.
ד"ר אליעזר מרכוס, לשעבר יו"ר אגודת יאנוש קורצ'אק, ציין בפתח דבריו שדו"ח דברת, העוסק ברפורמה במערכת החינוך, נפתח בציטוט מדבריו של קורצ'אק: "לתקן את העולם משמע לתקן את החינוך".
מרכוס הוסיף כי:
"רעיונותיו החשובים של קורצ'אק עומדים מבחן הזמן – הערך האבסולוטי של הילדות, הצורך באהבה מילדות עד הזקנה, זכויות הילד לכבוד ולשוויון, החינוך כדיאלוג וההכרה בשונות כערך ולא כמטרד. אחד הביטויים המעשיים לכך היה העיתון הלא מצונזר בבית היתומים שנתן לידים להתבטא". מרכוס סיכם בדברים: "היום, יותר מתמיד, כדי לזכור את דרכו של קורצ'אק בהכשרת מחנכים ראויים ובביקורת עצמית".