הרצאות וסרטי עדות לארגונים, מקומות עבודה ומרכזים קהילתיים - שנת תש"ף

ניתן לקיים את הפעילות במהלך כל השנה במסגרת ביקור ביד ושם או אצלכם בארגון/קהילה ברחבי הארץ.

מזמינים אתכם להרחיב את הדעת ואת הלב במגוון הרצאות וסרטי עדות אשר ישלבו בין האירועים ההיסטוריים לסיפורים האנושיים, ויאירו נושאים שונים בתקופת השואה כדוגמת: ילדים בתקופת השואה, חסידי אומות עולם, החברה הישראלית והשואה ועוד.

הפעילות תועבר על ידי מרצים מוסמכים של יד ושם.  משך הפעילות :  כשעה.

לפרטים נוספים והזמנות:  מחלקת הדרכה, אגף הנצחה וקשרי קהילה, יד ושם
טלפון: 02-6443256 (יוחאי),  02-6443442 (יעל) : guiding@yadvashem,org.il

הרצאות

לבחירתכם מגוון נושאים:

1. בעקבות הנושא השנתי- יהודים מצילים יהודים – בהרצאה נעסוק בפרק הדרמטי בו יהודים, נרדפים בעצמם עד כלות, מוצאים את כוחות הנפש, מגייסים תעצומות רוח, להציל את אחיהם הנרדפים גם הם. פרק זה, שלא קיבל את החשיפה הראויה לו, יעמוד במרכז מפגש מרגש וייחודי זה.
    
2. "לחזור ולחיות" – בעבור רבים מהניצולים ימי השחרור לווו בתחושות מעורבות של שמחה, תקווה, ‏בדידות וכאב. הייתה זו ראשיתה של התמודדות עם עולם שאבד ועם משא הזיכרונות.
   מהם הקשיים אתם התמודדה שארית הפליטה? מה היו שלבי ה"חזרה לחיים"? ההרצאה תעסוק באירועים המרכזיים שעברו על שארית הפליטה דרך התמודדותה עם העבר ועם האובדן מחד גיסא ועם יצירת חיים חדשים מאידך גיסא.
    
3. "לחלץ תווי פניהם" – סיפורו של היחיד בשואה – הם היו בני אדם, בעלי שם, שאיפות, אהבות – עולם מלא. חשיפת זהותם ועולמם של הנרצחים מספרת את תולדות השואה כסיפור אנושי שאפשר להזדהות עמו וללמוד ממנו. חילוץ תווי פניהם של הקרבנות באמצעות האיסוף, התיעוד, ההנצחה, המחקר והחינוך לא זו בלבד שהוא מנציח את זכרו של העולם שאבד אלא הוא גם תורם תרומה של ממש לעיצובו של עולם חדש ומתוקן ומאפשר לצקת משמעות להתמודדות המשליכה על חיינו ומעצבת את זהותנו.
    
4. "אמנות ואמנים בתקופת השואה"  - יצירת אמנות בתקופת השואה היתה כרוכה בסיכון חיים. האמנים- על סף כיליון גופני ונפשי- יצרו את יצירותיהם במחסור קיצוני בחומרים, בזמן מועט ובתנאי חיים קשים. יצירות ששרדו- לרוב לא שרדו יוצריהן. ההרצאה תעקוב אחר גורלם של אמנים ושל יצירותיהם בתקופת השואה ולאחריה.
    
5. "ניצוצות של אור"- על חסידי אומות העולם – סיפורם של יחידי הסגולה שגילו אנושיות ומוסר ללא גבול בתקופה האפלה בתולדות האנושות. זאת תוך סיכון חייהם וללא בקשת תמורה.
   ההרצאה תסקור סיפורי הצלה של יהודים על ידי חסידי אומות העולם ותציג את העולם האפל בו התקיימה הצלה זו, את מניעי המצילים ואת המחיר הכבד ששילמו במעשה ההצלה.
    
6. החברה הישראלית והשואה -  עיצוב זיכרון השואה בישראל עבר תהפוכות ושינויים לאורך השנים  - מהדחקה וחוסר סובלנות כלפי הניצולים דרך משפטי קסטנר ואייכמן ‏ועד המסעות של אלפי בני נוער ישראלים לפולין. ההרצאה תסקור את נקודות המפנה המרכזיות ביחסה של החברה הישראלית לשואה  מתום המלחמה ועד ימינו.
    
7. "כפסע מן התהום" – יהדות צפון אפריקה בשואה – סיפורם של יהודי צפון אפריקה בשואה מדגים את אופייה הטוטלי של המדיניות האנטישמית הנאצית. האידיאולוגיה החסלנית חצתה גבולות, ורק שחרורה המוקדם של צפון אפריקה על-ידי בעלות הברית חילץ את הקהילות היהודיות מגורל אחיהם באירופה. ההרצאה תסקור את רדיפתם של יהודי צפון אפריקה שתחת משטר וישי צרפתי ויהודי לוב אשר תחת שלטון איטלקי.
    
8. "ילדות אבודה" – תקופת השואה גזלה מן הילדים היהודים את ילדותם, כפי שאנו מכירים מונח זה. הם נחשפו למציאות של רעב, מחלות, השפלה, מוות. נשללו מהם אהבת הורים וחיי משפחה, חינוך והשכלה, משחקים ותקווה. הילדים היהודים חזו בקריסת עולמם המוכר ובחוסר האונים של מי שהיו המגוננים והמתווכים בינם לבין קשיי העולם. לעתים קרובות נאלצו להתבגר מהר מדי ולקבל על עצמם אחריות כבדת משקל לגורלם ולגורל משפחותיהם. במרכז הרצאה זו עומדים ילדים- מבוגרים אלה.

צפייה מונחית בסרטי עדות:

בשנים האחרונות נוצרו ביד ושם סרטי עדות המלווים ניצולי שואה במסעם ממקומות הולדתם וילדותם, דרך קורותיהם בתקופת השואה ועד עלייתם לארץ ישראל ובניית חייהם כאן. הצפייה המונחית בסרט כוללת הרצאת פתיחה ויחידת סיכום, המועברים על ידי מרצה מטעם יד ושם.  המפגש שוזר בין האירועים ההיסטוריים בארץ-מוצאו של הניצול-העד ובין סיפורו האישי.

סרטי העדות לבחירה:

1. "אם תישאר בחיים" - עדותו של שמוליק שילה, יליד לוצק, פולין. שילה נולד למשפחה ציונית. באוגוסט 1942, כאשר רבים מבני עירו נרצחו, ברח שמוליק והוסתר על ידי משפחה פולנית. משם חזר לגטו, נלקח למחנה עבודה, ברח ליער שם לחם כפרטיזן, ולאחר שחרור האזור לקח חלק בהכשרה ציונית בעיירה האיטלקית סלבינו. בשנת 1946 עלה שמוליק לישראל באניית מעפילים. במלחמת העצמאות לחם בפלמ"ח ולאחר המלחמה נמנה בין מייסדי קיבוץ צאלים.
   שמוליק שילה היה מראשוני השחקנים ב"הבימה", "הקיבוץ" ו"תאטרון באר שבע". לאחר מכן ייסד את תאטרון "הנגב". השתתף בסרטים, הצגות ותכניות טלוויזיה רבות.
    
2. "היא היתה שם והיא סיפרה לי" - עדותה של חנה בר יש"ע, ילידת הונגריה. בראשית קיץ 1944, בהיותה בת 12, גורשה חנה בר יש"ע עם משפחתה הענפה לאושוויץ. במהלך הסלקציה נשלחה מרבית משפחתה להשמדה וחנה נכלאה במחנה כאסירה, יחד עם אמה ודודותיה.
   הסרט מתאר את סיפור חייה של חנה מימי ילדותה בעיר אונגוואר, דרך קורותיה בתקופת השואה, ועד לעלייתה לארץ ישראל, הקמת משפחתה ועבודתה רבת השנים במערכת החינוך הישראלית.
    
3. "יהי זכרך אהבה" - עדותו של עובדיה ברוך, יליד סלוניקי שביוון. במרץ 1943, בהיותו בן 20, גורש עובדיה ברוך עם כל משפחתו מסלוניקי לאושוויץ. עם הגיעם לאושוויץ נרצחה משפחתו בתאי הגזים. עובדיה שרד ונלחם על חייו עד לשחרורו במאי 1945 ממחנה מאוטהאוזן.
   במהלך שהותו במחנה אושוויץ פגש עובדיה את עליזה צרפתי, צעירה יהודייה מסלוניקי, ונרקם ביניהם סיפור אהבה. סרט זה מתאר את סיפור האהבה בין עובדיה ברוך לעליזה צרפתי, את סיפור הישרדותם ואת פגישתם לאחר השואה שהולידה בית בישראל.
    
4. "דבר לי אליך" - עדותו של ישראל אבירם (קליסקי) יליד לודז' שבפולין. בהיותו בן 13 פרצה מלחמת העולם השנייה. בשנת 1940 גורשו ישראל ומשפחתו לגטו, שם הצטרף לתנועת הנוער הציונית. באוגוסט 1944 נשלח ישראל למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו. במחנה נרצחה אמו ואחותו נשלחה למחנה עבודה. ישראל ואביו הועברו למחנה יבוז'נו, שם עבדו בכריית פחם. בינואר 1945 שוחררו במחנה בלכהאמר. בתום חודשים של נדודים בין ארצות אירופה השונות ולאחר שהתאחדו עם אחותו הניה עלו ארצה ב-1946 והקימו משפחות בישראל  
    
5. "מאין יבוא עזרי" סיפורן האחיות לבית אישנהויז, פאני רוזלאר ובטי מאיר, ילידות פרנקפורט שבגרמניה. בעקבות עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 עזבה משפחתן את גרמניה, והתיישבה באמסטרדם שבהולנד פאני, ילידת 1919, נישאה למרק רוזלאר ימים ספורים לאחר כיבוש הולנד בידי גרמניה. בשנת 1942 ילדה פאני את בנם אורי, שהועבר למסתור והיא ובעלה התחבאו במקום אחר עד לסיום המלחמה. עם תום המלחמה נולדו לפאני ולמרק שני ילדים נוספים, ובשנת 1952 עלתה המשפחה לישראל. בארץ עבדה פאני כמורת דרך במשך שנים רבות. בטי, ילידת 1923, שלמדה סיעוד באמסטרדם, נותרה לדאוג לאמה, שלא הייתה מסוגלת להתרגל לחיים במחבוא. השתיים נשלחו לוסטרבורק, ומאוחר יותר לברגן בלזן, שם עבדה בטי כאחות ובכך הצילה את אמה. לקראת סיום המלחמה נשלחו השתיים במסגרת חילופי שבויים לשוויץ. עם תום המלחמה הגיעו השתיים למרסיי, וממנה לאלגי'ר בטי עלתה לארץ ישראל, השלימה את לימודיה לתואר אחות מוסמכת, נישאה וילדה בת.