"זכרונות בלדינו" – סיפורו של משה העליון

משה העליון נולד בשנת 1925 בסלוניקי שביוון לאביו אליהו ולאמו רחל. באפריל 1941 כבשו הגרמנים את סלוניקי ולאחר ימים ספורים נפטר האב. ב-7 באפריל 1943 נשלחו משה, אמו ואחותו אסתר-נינה לאושוויץ. משה עבד בעבודות שונות. בינואר 1945, עם פינוי מחנה אושוויץ, נשלח משה  לצעדת מוות והגיע למחנה מאוטהאוזן ולאחר מכן הועבר למחנות מלק ואבנזה משם שוחרר במאי 1945.  ביוני 1946 הגיע לארץ באניית המעפילים "יאשיה וודג'ווד". משה גוייס להגנה ולאחר מכן בצה"ל. הוא שירת בקבע 20 שנה ועבר לעבוד במערכת הביטחון. משה הוא איש עדות המלווה משלחות צבא ובתי ספר בביקוריהן במחנות בפולין ופועל להנצחת מורשת יהדות יוון. למשה ולרעייתו חנה  נולדו בת ובן, שישה נכדים וחמישה נינים.