משה בארט נולד בשנת 1926 ברימנוב שבפולין להוריו אברהם-יצחק ואסתר. בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את העיירה. מאות מיהודי העיירה גורשו אל הצד הסובייטי של נהר הסאן, אך משפחתו של משה הצליחה להישאר. לאחר פלישת הצבא הגרמני לברית-המועצות ביוני 1941, הוקם מין גטו פתוח ברימנוב. באוגוסט 1942 כינסו אנשי אס-אס את יהודי העיירה וביצעו אקציה. משה הוצב בעבודת כפייה ומשם הועבר לגטו ז'שוב. הוריו ואחותו גורשו למחנה ההשמדה בלז'ץ שם נרצחו. באביב 1943 הועבר למחנה פוסטקוב, שם עבד בבניית צריפים עבור הצבא הגרמני וביולי 1944 ומשם הועבר לאושוויץ-בירקנאו. בינואר 1945 נשלח לעבוד במפעל תחמושת בהנובר ולאחר מכן, הוצא בצעדת מוות למחנה ברגן בלזן שם שוחרר על ידי הצבא הבריטי. באוקטובר 1949 הגיע משה לארצות-הברית. הוא נישא למזל ולהם שלושה בנים, נכדים ונינים. בגיל 77 עלה משה לישראל.