הנושא שנבחר לעמוד השנה במרכז אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא מסילות אל האבדון – שילוחם של היהודים בתקופת השואה.
וכך נכתב בהסבר על בחירה זו:
על-פי מדיניות הפתרון הסופי עקרו הגרמנים הנאצים ועוזריהם מיליוני יהודים מבתיהם ושילחו אותם אל מותם. הפעולה המאורגנת הזאת הייתה אירוע היסטורי שהחריב קהילות יהודיות שהתקיימו מאות שנים בכל המרחב שכבשה גרמניה. המונים הובלו ישירות לאתרי ההשמדה ורבים אחרים הועברו תחילה לתחנות ביניים דוגמת גטאות ומחנות מעבר. לא בכדי היה קרון הרכבת, ששימש אמצעי השינוע המרכזי, לאחד הסמלים המוכרים של השואה. הקרון, סמל הקִדמה, הגלובליזציה והטכנולוגיה האנושית במונחי המאה התשע-עשרה והעשרים, הפך להיות סמלה של נסיגה מוסרית מערכי אנוש אל תהום של תעשיית רצח שלא נודעה כמותה.
לפירוט נוסף והסבר היסטורי על הגירושים לחצו כאן.
כדי להבין מהי משמעותה של הקביעה כי הגירושים וסמלם המרכזי, הקרון, הם "סמלה של נסיגה מוסרית מערכי אנוש", אנו מזמינים אתכם לצפות בניצולי שואה העונים על שאלות על הגירוש, ההכנות לקראתו, השהייה בקרון וההשפעה של חוויה זו על המשך חייהם.
שאלות שרצינו לשאול – שיחות עם ניצולי שואה. פרק שמיני: הגירוש מהבית
הכרזה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשפ"ב
נקודות למחשבה בזמן הצפייה ולדיון בעקבותיה:
לפניכם משפטים שאמרו הניצולים בתשובותיהם. בחרו את המשפט שמשקף לדעתכם באופן המשמעותי ביותר את החוויה של שלבי הגירוש הראשונים – מדוע בחרתם דווקא משפט זה?
למורה: ניתן להדפיס כרטיסיות ובהם משפטים אלו, ולאפשר לתלמידים לבחור כרטיסייה, או לתלות אותם על דפי A4 ולבקש מהתלמידים לכתוב תגובות ומחשבות בעקבותיהם'
כרטיסיות להדפסה.
שאלות שרצינו לשאול – שיחות עם ניצולי שואה. פרק תשיעי: הגירוש לגטאות ולמחנות
הכרזה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשפ"ב
- מה משותף לתחושות שעוררה בכם הכרזה ולתחושות שמעוררות בכם העדויות?
- מה למדתם מהעדויות מהקרון שלא יכולתם ללמוד מהכרזה?
- אילו תחושות שעוררה בכם הכרזה קיבלו משמעות חדשה בעקבות העדויות?
- דיתה קראוס אומרת שהנסיעה בקרון הייתה "מפנה מחיים אנושיים לזוועה של Holocaust – שואה". אילו חוויות שמספרים הניצולים מסמלות להבנתכם את המפנה החד הזה?
- אילו שאלות נוספות הייתם רוצים לשאול את הניצולים?
- חזרו אל רשימת האסוציאציות הראשוניות שכתבתם וחשבו: אילו עוד אסוציאציות הייתם מוסיפים?
על הכרזה שפתחה את השיעור, כתבו השופטים שבחרו בה:
בכרזה דימוי מעניין המשלב את אחד מסמלי השואה המובהקים – קרונות הרכבת. בכך מתכתבת הכרזה עם הנושא המרכזי השנתי: מסילות אל האבדון – שילוחם של היהודים בתקופת השואה. הרכבת הנעטפת במספרי הקורבנות שנעקרו ונתלשו ממרקם חייהם ונשלחו אל מותם, ממחישה באופן זה את תהליך שלילת האנושיות של מיליוני היהודים שהפכו באחת מבני אדם בעלי זהות לחלק מקבוצה נרדפת, שכל זכויותיה נשללו ממנה בתהליך שהוביל עד לרציחתה.
המספרים החקוקים בכרזה, קועקעו על גופם של אסירי אושוויץ אשר שולחו למחנה מכל רחבי שטחי הכיבוש הגרמני הנאצי ומשרטטים את המפה הגיאוגרפית של גורלו של העם היהודי שנדון להשמדה.
עשן הרכבת מתמזג במובן זה עם עשן המשרפות ויוצר מתח בין הציר האנכי של העשן המיתמר והציר האופקי של תנועת הרכבת המובילה את הלכודים בה.
הערפל השחור האופף את הכרזה מסמן את ליקוי המאורות שהתחולל בתקופה זו ומייצג את אתגר שימור הזיכרון בחלוף השנים ועם התמעטות דור הניצולים.
- מהו לדעתכם "אתגר שימור הזיכרון" שהשופטים כותבים עליו?
- מה הייתם רוצים, לנוכח העדויות ששמעתם, שלא יישכח?
- כיצד לדעתכם ניתן להבטיח את המשך הזיכרון?
