הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
גניה רזניק נולדה בוורשה שבפולין בשנת 1934. עם הקמת הגטו בעיר נכלאו בו גניה ומשפחתה. בפברואר 1942 הצליחו גניה, הוריה ואחיה לברוח מהגטו ולהסתתר. גניה והוריה נשלחו לכפר, שם שהו בזהות בדויה עד לסיום המלחמה. סיפורה של גניה משולב בקטעי אנימציה ומותאם לילדים בגילאי 10 – 12.
לפני הצפייה בסרט
לפני הצפייה בסרטהרקע לסרט:
גניה רזניק נולדה בוורשה שבפולין בשנת 1934 כבת זקונים להוריה יצחק ורבקה. היו לה אחות ושני אחים גדולים. עם הקמת הגטו בעיר, בנובמבר 1940, נכלאו בו גניה ובני משפחתה. התנאים בגטו לא היו פשוטים והוריה עבדו בבית החרושת בגטו. בפברואר 1942 הצליחו גניה, הוריה ואחיה לברוח מהגטו באמצעות תעודות זהות מזויפות ולהסתתר תחת זהות בדויה. הם עברו ממקום מחבוא למשנהו, עד לשחרורה של פולין על ידי הצבא הסובייטי בשנת 1945. גניה ומשפחתה עלו לארץ בשנת 1946. בשנת 1954 היא התגייסה לצה"ל. בהמשך הכירה את יוסי ונישאה לו . לזוג ילדים, נכדים ונינים.
למורה:
הקדמה קצרה לפני הצגת הסרט חשובה עבור התלמידים - היא תאפשר להם לצפות בו מתוך מקום של רוגע נפשי ובטחון. יש להדגיש בפניהם שהם יצפו בסרט על ילדה ששרדה את השואה ושמה גניה. ניתן לפתוח בשאלה למה מתקשרת להם המילה שואה. דבר זה חשוב בעיקר על מנת לאפשר אוורור של רגשות, וכן על מנת להבין את המקום הרגשי ומידת ההבנה של התלמידים בנושא זה. אין פירוש הדבר כי יש להיכנס לעומק הנושא או לתיאורים לא נעימים.
הסרט שלפניכם מאפשר שיח חינוכי ערכי ומוגן אודות השואה עם תלמידים בכיתות ה' – ו', והוא מדגים מספר עקרונות פדגוגיים חינוכיים של יד ושם:
- כבר מראשית הסרט הילדים מתוודעים לעובדה, כי מדובר על ילדה שניצלה, מה שמאפשר להם ליצור כלפיה אמפתיה.
- הסרט עוקב אחר סיפור חיים של ניצול: חייה של גניה לפני השואה מיוצגים על ידי תצלומים ואנימציה. התיאור של תקופת החיים בגטו עומד בסימן הקשיים בו: צפיפות, עבודות כפייה, לצד כוחות ודרכי ההתמודדות: המשפחה התומכת, למידה בגטו, ועזרה הדדית.
- הסיפור בנוי בחלקו בטכניקה של אנימציה, אשר מאפשרת, מצד אחד להציג לתלמידים מושגים מרכזיים בתולדות השואה, כמו: הגטו והמצוקות שהביא עמו, ומצד שני, העובדה שמדובר באנימציה, מאפשרת לדברים להיות מיוצגים לתלמידים באופן שאיננו טראומטי.
לאחר הצפייה בסרט
לאחר הצפייה בסרטחשיבות הדיון עם התלמידים לאחר הצפייה בסרט מכמה סיבות -
עיבוד קוגנטיבי - בו מוודא המורה כי התלמידים הבינו את הסיפור המסופר בסרט. כמו כן, הסרט מציג מספר נושאים ומושגים היסטוריים, שניתן לפתח את הבנתם, כגון: חיים יהודיים בטרם שואה, גטו, עבודת כפייה, מסתור.
עיבוד רגשי - מאפשר דגש על אותן נקודות האור והחוזק מתוך הסרט, על מנת לאפשר לתלמידים להכיל את הסיפור, ולבנות אצלם תחושה של חוסן.
דגש ערכי-חינוכי - חשוב מאוד כי הלימוד אודות נושא רגיש זה יהיה משולב עם התפתחות עולם הערכים של הילד בכלל ועם החינוך הערכי בבית הספר בפרט. על כן, חשוב כי חלק מרכזי מהדיון שיתקיים בכיתה לאחר הסרט יוקדש למושגים הערכיים, אשר ניתן להדגיש מהסרטון, כגון: עזרה לזולת, כבוד האדם, חינוך ולמידה, זהות.
להלן מספר הצעות לדיון ולפעילות, אשר יאפשרו עיבוד זה:
- פעילות בעקבות תמונות מן הסרט
להורדת קובץ התמונות
הצעה 1: המורה יבחר מספר תמונות מקובץ התמונות מן הסרט לפי ראות עיניו, ויקיים באמצעותן שיחה עם התלמידים על הבנתם מחלק זה של הסרט, ועל תחושותיהם בעת הצפייה בו.
הצעה 2: עבודה בקבוצות: כל קבוצה תבחר את שלוש התמונות, שלדעתה הן החשובות ביותר בסרט. לאחר מכן הקבוצה תשתף את החלטותיה בליווי הסברים אל מול הכיתה.
הצעה 3: פעילות אישית: התלמיד יבחר שלוש תמונות מן הסרט, ויכתוב להן כותרת. לאחר מכן ישתף את הכיתה בבחירותיו.
- עיבוד באמצעות כתיבה
המורה יפזר על הלוח או ברחבי הכיתה את הכרטיסיות הבאות המכילות את ההיגדים שלפניכם:
הרגשתי ______
רציתי לשאול, ________
אני חושב שגניה ______________
הייתי רוצה להגיד לגניה _________
לכרטיסיות מעוצבות לפעילות זו.
כל תלמיד יבחר בכרטיסיה וישלים את המשפט הכתוב בה. לאחר מכן המורה ינהל דיון על תחושות הילדים כפי שעולות מן הכרטיסיות ועל מה שהבינו מתוך הסרט.
שאלות כלליות נוספות לדיון:
- מהם הדברים המרכזיים שלמדתם על ילדות בוורשה לפני השואה? האם משהו מהדברים אלו הפתיע אותך?
למורה: בעיסוק החינוכי בנושא השואה חשוב מאוד לתת מקום לשיח על חיי היהודים בטרם שואה. לדבר חשיבות ממספר רב של סיבות, אך לענייננו, בגילאי היסודי, לימוד שכזה יכול לאפשר להם ליצור אמפתיה כלפי הניצולים, בעקבות ההבנה שראשיתו של הסיפור איננה רק ביהודים כקורבנות, אלא כאנשים בעלי זהות וחיים רגילים. הדבר ירחיב את מסגרת ההתבוננות על קורות היהודים וחייהם באופן נרחב.