מערך שיעור בנושא "זיכרון לנצח נצחים"

מערך שיעור למורה

רציונל

במהלך השנים של מלחמת העולם השנייה תיעדו רבים מן היהודים את חייהם באמצעות כתיבת יומן, שירים ומכתבים, ציור תמונות מחיי היומיום ואפילו באמצעות צילום. בין המתעדים היו גם ילדים, לעיתים צעירים מאוד. לפנינו חמישה ספרי זיכרונות של ילדים, שנכתבו בזמנים שונים, במקומות שונים ובנסיבות שונות, אך לכולם מכנה משותף אחד: כולם מהווים מעין קפסולה של זמן.

ספרי הזיכרונות נכתבו בנקודת זמן מסוימת במהלך השואה ותיעדו רגע אחד או תקופה, בינות השנים הקשות של המלחמה. הם משקפים את רוח האדם, רוח הילד וסביבתו בעתות של שבר ומשבר, עם התפוררות שגרת החיים וקריסת העולם המוכר. למרות המציאות הקשה, נותרו כוחות בילדים ובמי שהקדישו להם ברכה בספרי הזיכרונות, לעמוד מול נחשול האלימות וגסות הרוח וליצור ספרים יפים המאוירים בעדינות, המגלים מעט על תרבות הכתיבה בשנים שקדמו למלחמה. קריאה בספרי הזיכרונות וחקירתם חושפים בפנינו את סיפורם של חמישה ילדים, ויחד איתם מתגלים במעט מי שהטביעו חותם בספרי הזיכרונות: בני משפחה וחברים שגורלם נקשר יחד במסע הישרדות קשה.

עיון בספרי הזיכרונות מזמן דיון חינוכי בנושאים מרכזיים בתקופת השואה, בהתאם לרמתם הקוגניטיבית והרגשית של תלמידים בכיתות ו. הוא מביא בפניהם היכרות עם נושאי יסוד כגון: זהות יהודית, יחס לאחר, התמודדות בעת משבר, משפחה, חינוך, חברות, עזרה הדדית, זיכרון ואמפתיה. כל אלה משולבים עם הנושאים העולים בלימוד השואה: העולם היהודי שבטרם השואה, קשיי החיים בגטו והתמודדות אתם, אובדן, מאמצי הצלה והדילמות הנלוות להם, המאמצים שנדרשו מהניצולים בתהליך הארוך והקשה של החזרה לחיים והשיקום. ספרי הזיכרונות וסיפורי הילדים מעניקים לתלמידים יכולת ליצור אמפתיה כלפי הילדים שניצלו. לאורך השיעור המורה תדגיש את העובדה כי הילדים כולם ניצלו ושקמו את חייהם. מעבר לכך שעובדה זו משמשת כעוגן של ביטחון עבור הילדים, יש בה מסר המאיר מושגים חינוכיים חשובים כגון תקווה, המשכיות וחיים מלאי משמעות גם אחרי המלחמה. חשוב לקיים דיון עם התלמידים שבמהלכו יעבדו רגשית את הנושאים שיעלו במהלך השיעור, תוך התבוננות מעמיקה בסוגיות ובדילמות שייוצגו בפניהם. מסיבה זו חשוב שהדיון ינוהל על ידי דמות חינוכית משמעותית בחיי התלמידים, המהווה מעין "עוגן נפשי" בהתמודדות עם תוכן השיעור וספרי הזיכרונות.

מהלך השיעור

השיעור מורכב מארבעה שלבים:

א. פתיחה – הכיתה תתבונן בלשונית ראשונה בה מוצגים פרגמנטים מספרי הזיכרונות אליהם יתווספו טקסטים (כרמזים). על התלמידים יהיה לנחש שהמכנה המשותף לכולם הוא ספר זיכרונות.
ב. תעודת זהות (לשונית שנייה) – היכרות עם הילדים שספר הזיכרונות שלהם מוצג בתערוכה המקוונת, אשר בסופה ייצרו התלמידים תעודות זהות לכל ילד, לרבות אופציה ליצירת מפה אינטראקטיבית של התחנות הגיאוגרפיות שעברו הילדים שניצלו עד לעלייתם לארץ (עבודה בקבוצות מול ביוגרפיות קצרות ואתר התערוכה המקוונת)
ג. מליאה ודיון – הצגת חמשת הילדים במליאה באמצעות נציגי הקבוצות ותעודות הזהות, תוך העלאת מושגים שליוו את חייהם: משפחה, חברות, פרידה, התמודדות, זיכרון, אמפתיה. לאחר מכן המורה תעמיק בביוגרפיה של אחת מהילדים, פרנצ'סקה קווסטלר (לימים: נורית שטרן), תוך שימת דגש על ילדותה, משפחתה והחיים שלפני המלחמה, מחבוא ומחנה עבודה, הצלה בתוך המחנה, עזרה הדדית, השחרור והשיבה הביתה, עלייה לישראל. המליאה תלווה בקטעי עדות המוצגים בלשונית השלישית, תוך התייחסות למושגים ולרעיונות העולים מתוכם. המליאה תסוכם במפה המובאת בלשונית הרביעית, המציגה את התחנות בדרכה של נורית עד עלייתה לארץ, אליה מתווספים המסלולים של יתר הילדים.
ד. מושגים – חלוקת הכיתה לקבוצות בהתאם לשישה מושגים. התלמידים יגדירו את המושג וירחיבו אותו באמצעות כרטיסיות של ההקדשות והברכות שנכתבו בספרי הזיכרונות (אותם המורה ידפיס מבעוד מועד), תוך הנמקת הבחירה

שלב א' – פתיחה

קודם הצלילה לעומק השיעור, על התלמידים לנחש מהם הפריטים המוצגים בלשונית הראשונה באתר השיעור, אליה יוספו רמזים (בלחיצה על כפתור הרמז) – ציטטות מתוך ספרי הזיכרונות.

שאלות לדיון (לאחר שהתלמידים ניחשו נכונה):

מהו ספר זיכרונות? מתי משתמשים בו? מה הוא מבקש לזכור? מה נועד ספר זיכרונות לציין?
(ספר זיכרונות כקפסולה של זמן, מבקש לזכור רגע או תקופה, לכבוד אירוע משמח או לעיתים קודם פרידה)
האם יש לכם ספר זיכרונות? באלו נסיבות הספר נוצר? האם תוכלו לחשוב על דוגמאות הדומות לספר זיכרונות?
(ספרי אירועים – ספר לידה לכבוד הולדתו של תינוק, ספר אורחים בבת/בר מצווה או באירועים, ואפילו פייסבוק ואיחולים על הקיר לכבוד יום-הולדת)
האם להורי התלמידים יש ספר זיכרונות או לסבים שלהם?
(ניתן לשאול את השאלה הזו מבעוד מועד, קודם השיעור, כהכנה לקראתו).
האם ספר זיכרונות הוא מתנה יפה בעיניכם? מדוע?
למה נוהגים לעיתים להשתמש בטקסט מוכן בהקדשה? האם גם אתם נוהגים לעשות כך?

שלב ב' – תעודת זהות

קיימות שתי אפשרויות למילוי תעודות הזהות, בהתאם לרמה הקוגניטיבית של התלמידים:

אפשרות א': הכיתה תמלא תעודת זהות אחת בליווי המורה, באמצעות הביוגרפיות המוצגות בלשונית השנייה, וכן באמצעות דפדוף ועיון בספרי הזיכרונות המוצגים בתערוכה המקוונת.
אפשרות ב': הכיתה תתחלק לחמש קבוצות, ותיצור חמש תעודות זהות שונות, עבור חמשת הילדים בעלי ספרי הזיכרונות, באמצעות הביוגרפיות המוצגות בלשונית השנייה, וכן באמצעות דפדוף ועיון בספרי הזיכרונות המוצגים בתערוכה המקוונת. כל קבוצה תתמקד בילד אחר, ותקבל מהמורה דיוקן מודפס של הילד ותעודת זהות למילוי הפרטים.

בסיום המשימה ניתן לבקש מהתלמידים, בהתאם לרמתם הקוגניטיבית, למלא את המסלול הגיאוגרפי שעבר כל ילד ממקום הולדתו ועד עלייתו ארצה, תוך הצבת נקודות ציון במפת גוגל (בהתאם לשמות המקומות המצוינים להלן בעברית ובלועזית). ניתן להעזר בהסבר ליצירת מפות אישיות של גוגל.

שלב ג' – מליאה ודיון

בראשית הדיון תציג כל קבוצה את הילד שחקרה, באמצעות תעודת הזהות שמילאה (ניתן להשתמש תוך כדי בספר הזיכרונות מהתערוכה המקוונת). בעת ההצגה, המורה תאסוף סוגיות המשותפות לכל הילדים, ותעלה לדיון שאלות הנוגעות לספרי הזיכרונות. המורה תדגיש כיצד ספרי הזיכרונות משקפים את רוח האדם, כמו גם את כוחות ההתמודדות של הילד בעת מצוקה וקריסת העולם המוכר. במהלך הדיון נעזר בקטעי וידאו של נורית שטרן, הלוא היא הילדה פרנצ'סקה קווסטלר בעלת ספר הזיכרונות, שנתנה את עדותה בשנת 1997 בביתה שבירושלים.

נקודות לדיון ושאלות המלוות את הצגת תעודות הזהות:

ספר הזיכרונות של לידיה סוזנה הניג נכתב כאשר היתה בבית הספר, ורוב הברכות נכתבו על ידי חברותיה לכיתה. לעומתן, גם אביה כתב לה ברכה. מה ההבדל בין ברכות החברות לזו של האב? צפו בקטע 1 מתוך עדותה של נורית שטרן על גילויי אנטישמיות וכיצד הוריה הגנו עליה.
(ספר הנכתב על ידי חברות – לזיכרון קודם פרידה, לעומת האב המברך את בתו, מלווה אותה בחייה ומגן עליה כל עוד יכול)
ספר הזיכרונות של פרנקה קלצ'בסקה נכתב בתוך גטו לודז', כאשר היתה בבית ילדים במרישין. אלו מהברכות חושפות את הקשיים שבחיים בגטו? כיצד פרנקה התמודדה איתם לדעתכם? שימו לב לחומרים מהם עשוי הספר ולדלותו.
(המורה תסביר בקצרה מהו גטו ותדון במאפייניו כמקום סגור, ברעב ובמחלות, עוני, פירוק המסגרות המוכרות של היומיום).
לכבוד יום הולדתה של יאדז'יה בייטנר הוענקו לה שני ספרי זיכרונות. שני הספרים נעשו על ידי אסירות במחנה העבודה בו שהתה, אחותה יצרה אחד מהם. מה ההבדל בין הספרים? מדוע יאדז'יה העידה כי היתה זו "מסיבה שהייתה הדלה ביותר בחומר והעשירה ביותר ברוח שהייתה לי או שתהיה לי אי פעם", מדוע היתה זו מסיבה מיוחדת כל כך?
ספר הזיכרונות של פרנצ'סקה קווסטלר נכתב במחנה עבודה, אולם יש בו רשימות יוצאות דופן של מתכונים של מאכלים שונים. מדוע לדעתכם פרנצ'סקה וחברותיה כתבו את המתכונים בתוך המחנה וספציפית בתוך ספר זיכרונות?
ספר הזיכרונות של נורברט קורצמן נכתב בעת מסעו יחד עם בית היתומים מאירופה לטהרן, ומשם לארץ ישראל. שימו לב לשפות השונות בהן נכתב הספר. במה שונה ויוצא דופן ספר זה?
מה היתה משמעותו של ספר הזיכרונות עבור הילד בשנות המלחמה? מה העניק הספר לילד?
(התגברות על קשיים, מזכרת מבני משפחה, מזכרת מחברים, זיכרון של החיים הנורמליים של לפני המלחמה, אהבה, שמחה)
למה יכול היה לשמש ספר הזיכרונות עבור הילד לאחר המלחמה, בעת שיקומו וקליטתו בארץ?

בחלק האחרון של הדיון נפנה לסוגיית השחרור, כמו גם למשמעות המושגים זיכרון ואמפתיה. באמצעות עדותה של נורית שטרן, התלמידים יתוודעו לנקודת המבט של הניצולה, וכיצד היא תופשת את משמעות העדות והזיכרון ומה היא מייחלת לדורות הבאים.

צפו בקטע 2 מתוך עדותה של נורית שטרן על קבלת הפנים של מלך שבדיה לה זכתה בשחרור.
נורית-פרנצ'סקה זוכרת את השחרור כרגעים מאושרים, אולם מה לדעתכם היו הקשיים שעוד נכונו לה ועימם התמודדה, כיתר הילדים, עם השחרור?
(הערה למורה: נורית מתארת ששמו אותם ב"קרנטן", כלומר בבידוד רפואי)
(נסו לדון עם התלמידים על רגעי השחרור, החזרה הביתה או החיפוש אחר מחסה / בית חדש, הבדידות, חיפוש אחר בני המשפחה, וכיצד ילדים התמודדו עם רגשות פרידה והצורך לפתוח בחיים חדשים. הערה למורה: נורית מתארת ששמו אותם ב"קרנטן", כלומר בבידוד רפואי)
המורה תציג בפני הילדים את המפה המופיעה בלשונית הרביעית, תוך שהיא מדגישה את המסלול שעשה כל ילד, מרגע הולדתו עד הגיעו ארצה. רצוי להתחיל במסלול של פרנצ'סקה (נורית) ולסיים במסלול המפרך של נורברט-נתן.
מה היו לדעתכם הציפיות של הילדים לקראת העלייה ארצה ואלו קשיים ציפו להם בארץ החדשה?
נורברט-נתן מתאר כי הוא ואחותו הגיעו לארץ כ"ילדים זקנים". למה לדעתכם התכוון ולמה רומז בהגדרה זו?
(ילדים רבים נאלצו לקבל על עצמם אחריות רבה כבר בפרוץ המלחמה, בעזרה ובפרנסת המשפחה וכן בשמירה על האחים הקטנים. במהלך שנות המלחמה ילדים נאלצו לעבוד בעבודות שונות, כפי שעולה מסיפורם של חמשת הילדים. לעיתים לא נותרה להם ברירה אלא לקבל על עצמם אחריות הורית, כאשר נאלצו לדאוג לעצמם מאחר שהוריהם לא תפקדו או ניספו, ואפילו לטפל באחיהם ולשמש להם כתחליף להורים)
מהיכן שאב הילד את הכוחות להתמודד עם הקשיים שפקדו אותו ואת משפחתו? צפו בקטע 3 מתוך עדותה של נורית שטרן על הכוחות שאפשרו לה להתגבר על הקשיים.
המורה תדון עם התלמידים במושג אמפתיה - רגש ההזדהות עם אדם אחר, חבר או מכר, ואפילו עם סיפור של ילד שאנחנו לא מכירים. מה אנחנו מרגישים כלפי הילדים בעלי ספרי הזיכרונות?
(כשאנחנו מבינים מהי אמפתיה, אנו מסוגלים להבין באופן רציונלי שאנחנו מזדהים עם אדם אחר, אבל באותה העת, הרציונליות מונעת הצפה ומעניקה לנו גבולות – שליטה על הרגשות שלנו, ויוצרת הפרדה ברורה בין האני לבין האחר, בין הילד לבין הקרבן)
מהו זיכרון? מדוע חשוב לנו לזכור? מדוע לדעתכם היה חשוב ללמוד על ספרי הזיכרונות של הילדים? צפו בקטע 4 מתוך עדותה של נורית שטרן על תקוותה והמסר לדורות הבאים ועל תקוותה.
(הערה למורה: נורית מאחלת שהילדים שלה לא יהיו "secondary citizenss" – כלומר אזרחים סוג ב' )

שלב ד' – מושגים

המורה יכתוב על הלוח את המושגים הבאים: חברות, פרידה, אמפתיה, משפחה, התמודדות וזיכרון, שעלו במהלך השיעור. הכיתה תחולק לשש קבוצות. כל קבוצה תקבל לידיה בריסטול, צבעים, טושים, דבק ומספרים. המורה יחלק את הכרטיסיות המודפסות של ספרי הזיכרונות והתצלומים (הניתנים להדפסה בלשונית השנייה). התלמידים יעצבו כרזה שכותרתה המושג: תחת הכותרת יכתבו את הגדרת המושג ואופיו, ובעזרת הכלים והחומרים העומדים לרשותם, יעטרו את הכרזה תוך שימוש בציטטות מספרי הזיכרונות.

ניתן ליצור תערוכה קבועה בכיתה, המשותפת לכרזות המושגים ולתעודות הזהות של הילדים תחת כותרת מתאימה שהילדים יבחרו יחד, דוגמת "אל תשכחו אותי" או "זיכרון לנצח נצחים".