זהו אחד ממשפטי המפתח המכוננים שהתקבלו מן המשובים הרבים שקיבל המדור החרדי לאחר כנסי "בין המצרים".
השנה הינה השנה התשיעית לקיום 3 כנסי "בין המצרים", למורות, לבנות סמינר ולמלמדים, כנסים המהווים את שיא הפעילות השנתית של המדור החרדי.
כנס הסמינרים התקיים בט"ז בסיוון 3 ביוני והשתתפו בו מעל 300 סמנריסטיות.
כנס המורות התקיים בד' במנחם-אב 20 ביולי, והשתתפו בו מעל 530 מורות
כנס המלמדים התקיים בה' במנחם-אב 21 ביולי, והשתתפו בו כ – 350 איש.
במלאת 70 שנה לשחרור, הנושא הנבחר לכנסים היה:
"התחיינה העצמות האלה"? – על השחרור ושארית הפליטה
לאחר עבודת הכנה מסיבית של צוות המדור בניצוחה של שולמית, עבר הנושא כחוט השני בין החלקים השונים של כל אחד מימי הכנס, החל ממושב המליאה, דרך הסדנאות ושיח הניצולים, ובהמשך, בסיורים באתר ובמוזיאון, וכמובן במושבי הסיום של כל אחד מהכנסים.
כללית ניתן לומר, כי הכנסים השנה הקפיצו את עבודת המדור בכמה רמות מכל הבחינות, והעלו את עבודת המדור השוטפת.
ההשקעה המרובה הן בתכנים – בשיתוף עם שולמית, והן בלוגיסטיקה – תחת שרביטה של כלנית, ניכרה ביותר בהצלחתם של הכנסים, ויעידו על כך המשובים החיוביים הרבים של המשתתפים ושל צוות המדור החרדי כאחד, כולל צוות הכשרת מורים.
אנו תקווה, כי להשקעה זו יהיו גם תוצאות בשטח, והיא תתרום לקראת פעילויות עתידיות בהמשך, פעילויות חדשות לצד פעילויות עם גופים ומשתלמים שעבדנו איתם בעבר, בעז"ה.
זה הזמן והמקום להודות לשרית הוך-מרקוביץ על עבודה משותפת ופוריה לאורך כל השנה, ובמיוחד בפעילות הקיץ.
תהליך הלמידה וההכנה התכנית של צוות המדור
נושא כנס הקיץ השנה נבחר כמעט פה אחד לאחר שעלה הנושא השנתי של יד ושם ושל כנס המורים הארצי.
תהליך הלמידה של הצוות החל, כמו תמיד, בדיונים כמעט אין-סופיים בחדרה של שולמית. דיונים אלו והשיחות שנלוו אליהם לאחר מכן, חידדו את הנושא, הציפו את השאלות המשמעותיות לנושא, והם אלו שהולידו את המרקם הייחודי לכל אחד מימי הכנס, ואיפשרו את ה"התכתבות" בין מושבי המליאה, לבין השיח עם הניצולים, מושבי הסדנאות, והסיורים באתר ובמוזיאון.
כל אחד מצוות המדור היה שותף מלא בבניית התכנים, מי באיסוף חומרים, מי בבניית סדנה או ברעיונות רבים נוספים שעלו וירדו ועלו לקראת הכנס.
התוכנית הייחודית לכל אחד מימי הכנס בהתאמה לקהל היעד
הכנס הראשון בסדרת הכנסים היה כנס הסמינרים, שהתקיים בט"ז בסיוון 3 ביוני.
העיתוי של כנס הסמינרים הוקדם השנה לחודש האחרון של שנת הלימודים, דבר שתרם לכך שהגיעו יותר קבוצות מאורגנות מטעם הסמינרים, וכן לכך שמבחינת התאריך העברי יכולנו לשלב קטעי מוזיקה (פרוט בהמשך) בכנס, דבר שנבצר מאתנו בתאריך ה"מסורתי" של הכנסים, בתשעת הימים.
במושב הפתיחה דיבר הרב סיני אדלר שליט"א, שהתמקד בסיפורו האישי בתקופה שלאחר השחרור.
בנות הסמינרים נפגשו עם ניצולי שואה, מפגש שתרם רבות לחיבור משמעותי לנושא. וכך כתבה אחת המורות:
"בתחילה חשבתי שלהביא ניצולות שואה... חששתי מאד שמא תלמידותי לא תתחברנה, הופתעתי, בניגוד לכל הציפיות זה היה החלק המצית, פה הרגשתי, שרק בשביל לשמוע את גב' ברגר ואת גב' וולפא, די לנו. ואפשר לחזור הביתה. המוזיאון היה נפלא אחרי השיחה הזו..."
הניצולות שהשתתפו הן – גב' דבורה ברגר, גב' יהודית קצנלבוגן, גב' מרים גרב וגב' שולמית וולפא.
לאחר סיורים במוזיאון ירדו הסמנריסטיות לבקעת הקהילות, שם נערך "מסע בין קהילות", בשיתוף עם סמנריסטיות הלומדות במסלול מוזיקה של "מכון אביבים" – המכון למוזיקה יהודית.
מדריכות המדור הובילו את הקבוצות במסלול מובנה מראש, דרך 5 קהילות שבחרנו להתעמק בסיפורן. ליד כל אחד משמות הקהילות הנבחרות החקוק בקירות הבקעה, ניצב הרכב מוזיקלי מסוים, שהשתלב בהדרכה של הקבוצות. כל הרכב ניגן ניגונים מתאימים לאותה קהילה מהתקופה שלפני המלחמה, שיר מתקופת השואה, וניגון מתאים לתקופה של השיקום והתקומה.
ההרכבים היו: כינורות ליד לובלין, חלילי צד ליד וורשה, נבלים ליד המבורג, שם היתה גם זמרת סופרן, אקורדיונים ליד סלוניקי וקלרינטים ליד בלז.
המסע בבקעת הקהילות היווה סיום מוצלח מאד ליום בו עסקנו בנושא הנבחר.
ביום הסמינרים השתתפו מעל 300 בנות מסמינרים שונים ברחבי הארץ. סמינר שרנסקי תל-אביב, גור ירושלים, מכון בית יעקב למורות, גור ערד, בית חנה נתניה – הגיעו בקבוצות מאורגנות, וכן עוד בנות מסמינרים רבים אחרים.
הכנס השני היה כנס המורות, שהתקיים בד' במנחם-אב 20 ביולי.
את מושב המליאה בכנס המורות פתח הרב אורדמן בהרצאה תורנית על הנושא. לאחר מכן ניתנו שתי הרצאות בנושא מחנות העקורים – הצגת הנושא והעלאת השאלות על-יד נאוה וייס, וסקירה על עיתונות שארית הפליטה תוך התייחסות לחיי היום-יום מפי אלה פלורסהיים.
גם בכנס זה התקיים שיח ניצולים ובהמשך ניתנו סדנאות בנושאים כמו: חיי יום יום במחנות העקורים, על נישואין ועגונות, תיעוד לאחר השחרור, חינוך, הוצאת ילדים מבתי נוצרים, ועל רבנים בצבאות המשחררים.
על מושב הסדנאות כתבה אחת המורות:
"השקט מעיד על הרצינות... נהניתי מכל רגע"...
בכנס המורות קיימנו סיורים קצרים בחדרי הספח של המוזיאון, בבית הכנסת, בהיכל השמות (עם אלכס אברהם), במחלקת החפצים (עם איריס), פרויקט איסוף החפצים (עם מרים אורבך) במוזיאון האומנות (אורית מרגליות) ובארכיון (עם ליטל בר).
סיורים קצרים אלו תרמו מאד למשתתפות הכנס, והיוו חידוש מרענן לסיורים באופן כללי באתר.
במושב הסיכום סיפר השופט גבריאל בך על תפקידו במשפט אייכמן, ושיתף את הנוכחות באירועים שונים עמם התמודד במשפט כחוקר וכחלק מן התביעה.
וכך כתבה אחת המורות במשוב:
"קשה להשתמש במילה "הנאה" מכנס כזה – בנושא השואה – אך לאורך כל היום ניכרה השתדלות של מארגני הכנס להציג את הנושא בצורה מקצועית וחווייתית. הנושא הועבר בצורה יסודית ונפלאה שגרמה להעשיר את ידיעותינו המוקדמות על השואה..."
הכנס השלישי היה כנס המלמדים, שהתקיים בה' במנחם-אב 21 ביולי.
גם כנס זה עבר בהצלחה מרובה, ב"ה!
את מושב המליאה פתח הרב לאו, יו"ר מועצת המנהלים של יד ושם ורב העיר ת"א-יפו. הרב לאו שיתף את באי הכנס בכך שביום הכנס מלאו בדיוק 70 שנה לעלייתו ארצה.
גם בכנס זה היו סדנאות שונות וסיורים בחדרי הספח של המוזיאון ובאתר.
בין התגובות לכנס:
"כנס חשוב מאוד – פועל מבורך מאוד, יש להמשיך ולהטמיע את הנושא "זכור ימות עולם"... תודה רבה על המטען!"
על השאלה: באילו אופנים הכנס עשוי להשפיע על האופן שבו תעסקו בנושא בביה"ס/בתלמוד תורה?
נכתבו מספר רב של תשובות, ביניהן:
"בהחלט מוסיף רקע, מטען וכלים להעביר את החומר בתלמוד תורה..."
"כאשר הנושא מוגש בהפנמה עוצמתית כמו שחוויתי כאן, תהיה יותר עוצמה בהעברת הנושא לתלמידים..."
"העברת שפת הרגש, קיבלתי כלים והמון ידע לעורר את הרגש של התלמידים..."
"היה חזק ומשמעותי מאד..."
ובהערות הכלליות הושמעו כמה בקשות:
"להוסיף זמן... לחלק לכמה פעמים או רעיון אחר, כדי שזו לא תהיה התעוררות של פעם אחת שעוברת..."
"הצימאון עצום, ודרושות עוד אפשרויות להרחיב ידע בנושא חשוב זה..."
ואולי ההתרשמות המבטאת יותר מכל:
"אני בהלם חיובי – יד ושם זה מקום שכל יהודי וילד יהודי חייב לבקר. אז מדוע יש רק יום בודד בשנה עבור חרדים???"
היערכות לקראת הכנסים תשע"ו
לקראת שנת העשור לקיום הכנסים בתשעת הימים, לאור הפריצה שנעשתה השנה בימים אלו, לאור התהודה הרבה שצברו, ונוכח בקשות של משתתפים להרחיב את היריעה, אנו מוצאים לנכון שיש לערוך את הכנסים במתכונת רחבה יותר, ושנה זו היא המועד האופטימאלי לקיום כנס מקיף וממצה.
העיתוי של הכנס: לאחר מחשבה מרובה הוחלט להקדים את מועד הכנס לתאריכים 4-5-6 ביולי כ"ח-כ"ט-ל' בסיוון.
מבחינת התוכנית – הכנס יכלול: מושב פתיחה, הרצאות קצרות, מושב סדנאות, סיורים באתר ובמוזיאון, מושב סיום בו יתקיים מופע. בכנס הסמינרים ישולבו פרויקטים יחודיים של מגמות שונות, כמו: מוזיקה ומגמות שונות של עיצוב. יש להיערך לכך מתחילת השנה ולקיים שת"פ עם מסלולי לימוד מתאימים בסמינרים השונים.
תינתן אפשרות לצרף את שעות הכנס לקורס בן 30 שעות בתשעת הימים.
מבחינת קהל היעד אנו מבקשים לערוך 3 ימים, כבכל שנה, אולם עלינו להיערך להיקפים יותר גדולים, דהיינו: 700 משתתפים בכל אחד מן הימים.
היערכות לוגיסטית תואמת מספר האנשים (פרסום, חוברת או דיסק-און-קי, תכולת תיקים)
אוסף מקורות נלווה להרצאות ולסדנאות - הורדה
מבנה הכנס:
|
שעות
|
מושב
|
פעילות
|
|
09:30 – 10:00
|
התכנסות, כיבוד
|
|
|
10:00 – 11:30
|
פתיחה
|
הרצאת פתיחה + פנל
דברי פתיחה, הרצאה תורנית קצרה, הצגת הנושא
פנל: 3 דוברים + מנחה
|
|
11:30 – 12:00
|
הפסקה
|
|
|
12:00 – 13:00
|
הרצאות
|
10-13 הרצאות בנות שעה בנושא הכנס
|
|
13:00 – 14:00
|
הפסקת צהריים
|
|
|
14:00 – 15:30
|
סדנאות
|
20 מושבים של 2 סדנאות בנות 45 דק' כל אחת
|
|
15:30 – 15:45
|
הפסקה
|
|
|
15:45 – 17:30
|
סיורים
|
מוזיאון היסטורי, מוזיאון האומנות, ארכיון, מחלקת החפצים, פרויקט איסוף החפצים, תערוכות שונות, אתר – בית כנסת, אנדרטאות, יד לילד, זמלנקות.
|
|
17:30 – 18:00
|
הפסקה
|
|
|
18:00 – 19:00
|
קבוצות שיח
|
20 קבוצות שיח עם המשתתפים
|
|
19:00 – 20:00
|
ירידה לבקעה + סיור/פעילות בבקעה
|
אפשרות: מסע מוזיקלי בין קהילות
|
|
20:00 – 20:30
|
הפסקת קפה
|
|
|
20:30 – 21:30
|
סיכום
|
תוכנית אומנותית
|
