תוכן ומהלך הכנסים
בשנה זו נערכו שלושה כנסים.
נושא הכנסים היה: "וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת-הָעָם" (שמות ל"ב, ל"ד), הנהגה ומנהיגים בימי חורבן יהדות אירופה.
שלושת הכנסים עסקו בנושא מנהיגות בתקופת השואה, כאשר כל תוכניות שלושת הימים העמיקו את הנושא באופנים ובכיוונים רבים.
בכל כנס היה קהל יעד אחר: מלמדים, מורות וסמינריסטיות.
הכנס הראשון, כמידי שנה, התקיים בראש-חודש אב, היום הראשון לתשעת הימים. יום זה יועד למלמדים בתלמודי תורה ונערך בשעות אחר-הצהריים.
כנס המלמדים נפתח במושב מליאה שהונחה על-ידי הרב בנימין אברמס. במושב זה נשא דברים סגן שר החינוך, הרב מנחם אליעזר מוזס, אשר זו לו הפעם הראשונה בה ביקר ביד ושם. הרב מוזס, שהיה עדיין נרגש מהסיור שנערך לו קודם הכנס במוזיאון ההיסטורי, חיבר את הקהל הרב לתחושותיו האישיות, ולהתפעלותו מהעבודה הרבה המושקעת בנושא זה ביד ושם בהתאמה לציבור החרדי.
את המשא המרכזי למושב המליאה נשא הרב ישראל מאיר לאו, יו"ר מועצת יד ושם והרב הראשי לתל-אביב. הרב לאו התייחס בדבריו לחובה המוטלת על כל אב ומחנך להנחיל את הלקח הנלמד מסיפורי השואה "עבורכם ועבור תלמידיכם, לדור הזה ולדורות הבאים אחריהם", כלשונו. את דבריו סיים בברכה למשתתפי הכנס להצלחה בהעברת המסרים לדור הצעיר.
הרב איתמר ברעזר, מנהל האגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים הביא את ברכת האגף למשתתפי הכנס. בשנים האחרונות האגף לחינוך חרדי הינו שותף פעיל להשתלמויות שמקיים המדור החרדי ביד ושם במוסדות החינוך החרדי בירושלים לאורך שנה"ל, וכן שותף בקיום כנסי תשעת הימים.
את מושב המליאה חתם הרב יצחק גולדקנופף, מנכ"ל איגוד הת"תים, שגם הוא נחשף לראשונה בכנס זה לפעילות המדור החרדי ובית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם. הרב גולדקנופף התחבר לדברי הרב לאו, כאשר גם הוא עמד על חשיבות עבודת המחנך בהעברת המסרים והתובנות לתלמידים, ברוח ישראל סבא.
עם סיום מושב המליאה ותפילת מנחה ברוב עם שהתקיימה באודיטוריום, נכנס הקהל הרב לסיורים במוזיאון, שהושאר פתוח לאחר שעות הפתיחה הרגילות לצורך באי הכנס. הסיורים במוזיאון התקיימו על-ידי צוות המדור החרדי ב – 12 קבוצות שכל אחת מנתה בין 35 ל-40 איש, כאשר לרוב המשתתפים היתה זו הפעם הראשונה לחוויה זו. בסיורים הושם דגש על נושא הכנס – הנהגה ומנהיגים בתקופת השואה.
את הכנס למלמדים חתם הרב שאול קסטלניץ מצוות המדור החרדי בהרצאה פדגוגית על הנהגה ומנהיגים. הרב קסטלניץ פרש את המשנה החינוכית של בית הספר המרכזי להוראת השואה, ושזר בדבריו את התפישה החינוכית ואת התפישה הגילית על-פיה עובד המדור החרדי.
כנס המורות התקיים בתאריך ב' באב 2 באוגוסט. הכנס נפתח במושב מליאה באודיטוריום, שהונחה על-ידי נאוה וייס, ראש המדור החרדי.
דברי הפתיחה נסובו סביב התהליך החינוכי אשר יוצק משמעות לסיפור ההיסטורי והודגש הצורך והחובה של אנשי החינוך בדורנו להנחלת זיכרון השואה, ועל החשיבות המרובה של עבודת החינוך והדרכים בהם אנו רוצים להנחיל זיכרון צורב זה, של חורבן יהדות אירופה.
בהיקש אקטואלי לימי בין המצרים, ימים בהם מתאבל עם ישראל על חורבן בית המקדש, העיסוק שלנו, כמחנכים וכמעתיקי השמועה לצעירי הצאן, בחורבן הגדול שארע לפני כשבעים שנה, מעיד יותר ממאה עדים על חיותו של העם הזה, על המשכיותו.
את המשא המרכזי נשא הרב מרדכי נויגרשל. בהרצאתו עמד גם הוא על הצורך ועל החשיבות של לימוד על השואה, תוך כדי התייחסותו לנושא היום, הנהגה ומנהיגות בתקופת השואה.
לאחר מושב הפתיחה השתתפו המורות בסדנאות דידקטיות בכיתות בית הספר. הסדנאות עסקו בפנים שונות של הנהגה בתקופת השואה.
בין הנושאים שהועלו ונדונו בסדנאות:
- "לך נחה את העם" : מנהיגים רבניים בתקופת השואה
- "הנאהבים והנעימים לא נפרדו" : סיפורה של המחתרת החסידית בפולין
- "חנוך לנער" : מחנכים בגטאות
- גיבורות של יום יום: אמהות בעולם של שבר
- מנהיגות נשית בגטו טלז
- "הצנרשאפט" : מנהיגות חברתית במחנות
- "בין הפטיש לסדן": פעילות היודנראט בגטאות השונים
לאחר הפסקת הצהריים נכנסו המשתתפות לסיורים במוזיאון, שכאמור, כמו בכנס המלמדים נסובו סביב ציר ההנהגה והמנהיגים בתקופת השואה.
במושב הסיום הועלתה הצגת יחיד. ההצגה התבססה על ספרה של פרל בניש "הרוח שגברה על הדרקון", על אנשים פשוטים כביכול, שלקחו אחריות ותפסו מנהיגות בעולם של תוהו ושל כאוס מוחלט.
לחתימת הכנס הועלה ראיון עם הגב' פרל בניש עצמה, מחברת הספר, ראיון שנערך כשבוע לפני הכנס בביתה בברוקלין, ניו יורק. היתה זו חתימה מרשימה, במיוחד נוכח העובדה שספר זה הינו רב-מכר בציבור החרדי. הבאת המחברת, שהייתה חלק מקבוצת בנות ה"צנרשאפט", שלקחו את האחריות לידיהן והוכיחו מנהיגות חברתית כקבוצה במחנות, היוותה סיום מרומם לכנס.
כנס הסמינרים התקיים בג' באב 3 באוגוסט.
