קהילת יהודי נדבורנה עד מלחמת העולם השניה

העיר נדבורנה (Nadwórna) וקהילתה היהודית התפתחו מסוף המאה ה-17 ובעיקר במאה ה-18 בזכות השירותים שנתנו תושביה – יהודים ולא יהודים – לארמון הסמוך של משפחת האצילים פוטוצקי. באמצע המאה ה-18 היו בעיר כאלף יהודים ובמאה ה-19 - כ-4,200 יהודים, שני שלישים מאוכלוסיית העיר.

במלחמת העולם הראשונה היתה נדבורנה זירת קרבות, והקהילה והכלכלה היהודית נפגעו. בסוף 1914 כבשו הרוסים את העיר, נסוגו ממנה ושבו וכבשו אותה מספר פעמים, עד תום המלחמה. ב-1915 הגלו הרוסים מהעיר גברים יהודים רבים ומספר יהודי נדבורנה צנח לכ-2,000. יחידות קוזקים התעללו בנשים ובילדים גם לאחר תום המלחמה, ועם כינון הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה ב-1918 התארגנו בנדבורנה קבוצות צעירים יהודיים להגנה עצמית. ב-1920 נרצחו שישה יהודים בעיר בידי כוחותיו של הלאומן האוקראיני סימון פטליורה, ורבים נפצעו. אך הקהילה היהודית התאוששה מפגעי המלחמה, ובתחילת שנות השלושים חיו בעיר כ-3,500 יהודים – כמחצית מתושבי העיר - וכשליש מחברי מועצת העיר היו יהודים.