עוד בתחילת המאה ה-20 הוקם בעיר סניף של מפלגת צעירי ציון שנקראה גם צ"ס (ציונים סוציאליסטים). המפלגה פעלה עם סיעת פועלי ציון בעיר בהקמתם ובהפעלתם של חוגי דרמה, מקהלה, ספריה על שם דב-בר בורוכוב, מראשי מפלגת פועלי ציון ברוסיה, ואף מועדון ספורט בשם "הכוח".
ב-1905 הקימה תנועת הבונד האנטי-ציונית סניף בחלם ומאוחר יותר הקימה בעיר ארגון יהודי להגנה עצמית. הבונד גם פעלה בתחומי החינוך והתרבות בקרב בני נוער ופועלים יהודיים בעיר: התנועה החלה במתן שיעורי ערב ותכנית להשכלת מבוגרים בעיר. בין מלחמות העולם היגרו רבים מחברי ה"בונד" לארצות אמריקה הלטינית, ומארצות הגירתם תמכו כלכלית בבית הספר שהקימה התנועה בחלם.
סניף של אגודת ישראל החרדית הוקם בחלם ב-1930.
מספר יהודים בעיר היו חברים במפלגה הקומוניסטית הפולנית, שב-1926 הוצאה אל מחוץ לחוק.
ב-1925 נוסד בעיר סניף של מפלגת המזרחי, וב-1935 – סניף של התנועה הרוויזיוניסטית.
בין מלחמות העולם פעלו בחלם תנועות נוער יהודיות רבות, בעיקר ציוניות. סניף השומר הצעיר נוסד בחלם עוד בתקופת מלחמת העולם הראשונה והיה מראשוני הסניפים של תנועה זו. פעילי התנועה חונכו וחינכו לעלייה לארץ ישראל במסגרת של קיבוץ, ברוח האידיאולוגיה הציונית הסוציאליסטית. סניף של תנועת החלוץ נוסד בחלם ב-1930 ורוב פעיליו באו מקרב בני מעמד הפועלים. ב-1931 הקים "החלוץ" קיבוץ הכשרה בחלם.
הנוער הציוני הדתי שהיה קשור לתנועת המזרחי פעל בחלם בעיקר בשורותיהן של התנועות צעירי המזרחי והשומר הדתי, שעסקה גם היא בחינוך להגשמה חלוצית. ב-1932 נוסד בחלם סניף של תנועת בית"ר הרוויזיוניסטית.
בחלם פעלו גם סניפים של תנועות נוער לא ציוניות: צעירי אגודת ישראל, צוקונפט – תנועת הנוער של הבונד – וסקיף, ארגון הילדים של הבונד.
