תכנן את הביקור שלך ביד ושם

א'-ה': 08:30-17:00
ימי שישי וערבי חג: 08:30-14:00
שבת וחגים - סגור

יד ושם פתוח לקהל הרחב, ללא תשלום. כל הביקורים ביד ושם חייבים להיות משוריינים מראש

ספל ששימש את הלנה גמינדר במחנה ברינליץ

הלנה גמינדר, לאחר המלחמה, 1946

הלנה וידידיה גמינדר, הלה, גרמניה, לפני המלחמה

הלנה וידידיה גמינדר עם הבת איירין, הלה, גרמניה, 1934 לערך

לורה ואיירין גמינדר, הלה, גרמניה, 1934 לערך

ספל ששימש את הלנה גמינדר במחנה ברינליץ

הלנה גמינדר, לאחר המלחמה, 1946

הלנה וידידיה גמינדר, הלה, גרמניה, לפני המלחמה

הלנה וידידיה גמינדר עם הבת איירין, הלה, גרמניה, 1934 לערך

לורה ואיירין גמינדר, הלה, גרמניה, 1934 לערך

הלנה גנגר נולדה בלייפציג שבגרמניה בתחילת המאה העשרים. היא נישאה לידידיה גמינדר, מהגר מפולין, ובני הזוג התיישבו בעיר הלה הסמוכה לנהר זאלה, שם ניהלו חנות. בתם לורה נולדה ב-1923 ובתם איירין - ב-1929.

באוקטובר 1938 גרשו הנאצים אלפי יהודים בעלי אזרחות פולנית אל מעבר לגבול גרמניה-פולין, ביניהם בני משפחת גמינדר. המגורשים נשלחו למעצר במחנה סמוך לכפר זבונשין שבפולין. בני משפחת גמינדר היו עצורים כחודש ולאחר מכן הורשו על ידי שלטונות פולין לחזור לעיירת הולדתו של ידידיה, מיילץ.

לאחר פלישת הגרמנים לפולין, בספטמבר 1939, הוקם גטו בעיירה מיילץ, שם רוכזו היהודים. גיסו של ידידיה, ראובן קורץ, מונה להיות חבר היודנראט והצליח במשך זמן מה להעניק הגנה למשפחה המורחבת, אולם במרץ 1942 גורשו יהודי מיילץ למחנות. משפחת גמינדר ומשפחת קורץ נשלחו לגטו דמביצה. איירין הבת הצעירה סיפרה בעדותה איך הפכה להיות המפרנסת של המשפחה בזכות יכולותיה להתגנב דרך חור בגדר אל כיכר השוק, שם גנבה אוכל.

באוקטובר 1942 צמצמו הגרמנים את הגטו ושתי המשפחות הצליחו להסתתר ולהתחמק מגירוש אך הבינו שמדובר בהצלה זמנית משום שרק בעלי אישורי עבודה הושארו בגטו. ראובן קורץ והלנה גמינדר שעבדה כמקלידה מקצועית זכו לאישורי עבודה. שאר בני המשפחה נאלצו לרדת למחתרת.

איירין הצעירה, שהייתה בעלת מראה "ארי", דוברת פולנית ובעלת תושייה רבה, נשלחה בחזרה למיילץ, שם הוסתרה אצל שכנים פולנים. היא הסתתרה בלול התרנגולות של המשפחה במשך כשנתיים, עד שחרור האזור.

לורה הבכורה ובת דודתה הצליחו להתגנב למחנה עבודה שהוקם באיזור מיילץ. שבוע לאחר מכן נתפסו ידידיה גמינדר, אחותו פייגה קורץ ובתה אסתר כשניסו להיכנס למחנה. השלושה נורו במקום.

הלנה נשארה בגטו דמביצה עד לחיסולו, במהלכו נשלחו המגורשים האחרונים מהגטו למחנה פלשוב. הלנה צורפה לקבוצת קלדניות שעבדו במשרדו של מפקד המחנה הנודע לשמצה, אמון גת. מאוחר יותר נשלחה גם לורה בתה לפלשוב והשתיים נפגשו.

כאשר נודע להלנה על תוכניתו של אוסקר שינדלר להעביר את מפעלו על עובדיו לברינליץ, בזכות תפקידה כקלדנית במחנה יכלה להוסיף את שמה לרשימת שינדלר ודאגה לצרף לרשימה גם את לורה בתה ואת רגינה חברתה. שלוש הנשים שרדו והן נמנות על ניצולי שינדלר.

לאחר המלחמה חזרה לורה למיילץ בתקווה למצוא את איירין, אך גילתה שהיא עברה עם המשפחה הפולנית שהסתירה אותה לעיר פוזנן, שם חיה כבת משפחה קתולית פולנית. לאחר הפצרות רבות הצליחה לורה לשכנע את איירין לבוא עמה, והאם ושתי בנותיה עברו לגרמניה.

בשנת 1947 נשלחה איירין ללימודים בארה"ב. הלנה נישאה מחדש להיינריך פדבר, גיסה שהיה נשוי לאחותו של ידידיה, שנרצחה במחנה שטוטהוף. בני הזוג היגרו לארה"ב בשנת 1949.

הלנה גמינדר-פדבר נפטרה בארה"ב בשנת 1972.

הלנה גמינדר כינתה את הספל "סיר". בתה איירין תרמה אותו לאוסף החפצים ביד ושם.

אוסף החפצים, מוזאון יד ושם

תרומת פרופ' איירין איבר, ירושלים

ספל ששימש את הלנה גמינדר במחנה ברינליץ

הפניה לאתר החדש