• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

קווים מרכזיים בהיסטוריוגרפיה של חקר הנשים בשואה

ד"ר נעמה שי"ק
  1. ר. בונדי, שברים שלמים, תל אביב, 1997, עמ' 49.
  2. ש. ברזניץ, שדות הזיכרון, תל אביב, 1994, עמ' 147.
  3. למשל, במסגרת הרצאותיה של ג'ואן רינגלהיים, וראו גם הערה מס' 19 לעיל.
  4. ראה לדוגמא:  C. Rittner, K. J. Roth, Eds., Different Voices. Women and the Holocaust, U.S.A., 1993, pp. xi-xiv.; החוקרת גיזלה בוק בשיחה פרטית שערכתי עמה ביולי 1999, ישראל.
  5. גם כשהובן בשדה המחקר שלא ניתן, או קשה מאוד, להתעלם ממחקרים אלה, הם ספגו ביקורות קשות. כדוגמא מייצגת ראה: G. Schoenfeld, "Auschwitz and the Professores", Commentary, vol. 105, no. 6 (1998), pp. 5-42.. במאמר קבע שונפלד כי המחקר בתחום של נשים ושואה הונע על-ידי אידיאולוגיה פמיניסטית והאשים את חוקרי המגדר, הנשים והשואה, כמי ש"יעצו, נדנדו, חיטטו והוכיחו" את הניצולים עד שהאחרונים האמינו שנושאי מגדר אכן היו חשובים במחנות הריכוז. לדבריו, כל מה שמחקרים מסוג זה מצליחים לעשות הוא "לנתק את הנשים היהודיות בתודעתן ממשפחותיהן ומציבור רחב יותר." במאמר שפורסם באחד מספרי המחקר החשובים בתחום, Women in the Holocaust, הסיק לורנס לנגר, שחשיבותו של המגדר בשואה היתה פחותה בהרבה משל גורמים אחרים. L. L. Langer, "Gender Suffering? Women in Holocaust Testimonies", in Ofer, D., and Weitzmab, J. L., Eds., Women in the Holocust, p. 351.; גם ג'ואן רינגלהיים עצמה מתייחסת לנושא. ראה:   J. M. Ringelheim, "Thoughts About Women and the Holocaust", in Thinking the Unthinkable. Meanings of the Holocaust, Gottlieb, S. R., Ed., New York, 1990, p. 144.
  6. ראה לדוגמא את המחקרים הבאים: R. Briednthal, et al. Eds., When Biology Became Destiny: Women in Weimar and Nazi Germany, New York, 1984; J. M. Ringelheim, "The Unethical and the Unspeakable: Women and the Holocaust", Simon Wiesenthal Center Annual, 7 (September 1983), pp.1-24; J. M. Ringelheim, "Women and the Holocaust: A reconsideration of Research", Signs, 10 (1985), pp. 741-761; M. E. Heinemann, Gender and Destiny: Women Writers and the Holocaust, U.S.A., 1986; C. Koonz, Mothers in the Fatherland. Women, The Family, and Nazi Politics, New York, 1987; J. T. Baumel, Double Jeopardy. Gender and the Holocaust, London, 1998; M. Goldenberg, "Different Horrors, Same Hell: Women Remembering the Holocaust", in Thinking the Unthinkable. Meanings of the Holocaust, Gottlieb, S. R., Ed., New York, 1990, pp. 150-166; G. Bock, "Nazi Gender Policies and Women's History", in A History of Women in the West. Vol V: toward a Cultural Identity in the Twentieth Century, Baud, F, Ed., U.S.A, 1992, pp. 148-176; C. Rittner, K. J. Roth, Eds., Different Voices. Women and the Holocaust, U.S.A., 1993; M. A. Kaplan, Between Dignity and Despair: Jewish Life in Nazi Germany, New York, 1998; Ofer, D., and Weitzman, J. L., Women in the Holocaust, Eds., New Haven and London, 1998.
  7. כך למשל, טענה אנה הארדמן שמחקר הנשים והשואה שנערך עד סוף שנות התשעים השליך, באופן בולט, תיאוריות פמיניסטיות על מושאי מחקרן, תוך שהוא מתעלם או מבליע כיוונים ומאפיינים אחרים באותם חומרים עצמם. הנטייה הברורה ביותר ליישום מסוג זה, נמצאת לדבריה במחקריה של מירנה גולדנברג שהוזכרו לעיל. ראה: A. Hardman, "Women and the Holocaust", in Holocaust Educational Trust Research Papers, vol. 1, no. 3, London, 1999-2000, p. 11.   . ניסיונות נוספים לבחינה מחודשת של המחקר ניתן למצוא גם במחקרים הבאים, למרות שבמסגרתם הועלו יותר שאלות מתשובות: Ringelheim, "Women and the Holocaust", pp. 384-388. . ש. הורביץ, "נשים בספרות השואה: לעורר את זכר הטראומה", בשביל הזיכרון, 16 (אוקטובר 1996), ירושלים, עמ' 31. S. R. Horowitz, "Memory and Testimony of Women Survivors of Nazi Germany", in Baskin, J., ed., Women of the word: Jewish Women and Jewish Writing, U.S.A., 1994, p. 265.