הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
85% מיהדות יוון חרבה בשואה. מיהדות סלוניקי כמעט ולא נותר זכר. עקב כך, אלפי השורדים ששבו ממחנות הריכוז ומהמסתורים ברחבי יוון, הגיעו לאתונה הבירה, שם התרכזה פעילות השיקום והחינוך של הקהילה היהודית. שליחים יהודים מארץ ישראל הגיעו אף הם לאתונה וסייעו לניצולי השואה בפעילותם החינוכית והציונית.
לאחר מלחמת העולם השניה התפתחה הקהילה היהודית באתונה ותפסה את מקומה של קהילת יהודי סלוניקי, שהושמדה כמעט כליל בשואה. לאתונה הגיעו יהודים ששרדו במחנות ההשמדה ויהודים שהסתתרו בבתיהם של יוונים, במרתפי כנסיות ובריכוזי פרטיזנים בהרים ובאיים. כ-5,000 יהודים התרכזו באתונה. רבים מהם היו יוצאי סלוניקי, והם תפסו מקום בולט בהנהגת הקהילה, לצד יהודי אתונה ולריסה.
רבע מהיהודים שהגיעו לאתונה היו ילדים עד גיל 15. כ-75% מהמגיעים היו חסרי כל ונזקקו לסעד: מגורים, מזון ותרופות. באפריל וביוני 1945 דיווחו שליחים מארץ ישראל:
יש בעיר הבירה כ-3,000 נפש רעבים, קרועים ובלויים. לרבים אין מיטה ואין שמיכה כדי להתכסות בלילה. ... רוב האנשים שפוגשים ברחוב פניהם כפני שלדים חיים. ... במיוחד מצער לראות את פני הילדים הרעבים לרוב... יד איש בעם אינה יכולה להשיג אפילו את המינימום של מזון הדרוש... התשוקה לעלות ארצה חזקה וביחוד אצל הנוער אשר אינו רואה פתרון אחר אלא ארץ ישראל. (פנקס הקהילות: יוון, ע' 81)
הצלב האדום, אונר"א, הצבא הבריטי וממשלת יוון ניסו לטפל בניצולי השואה, במסגרת הטיפול באוכלוסיית יוון לאחר המלחמה. מאות אלפי יוונים נספו תחת הכיבוש הנאצי, וכלכלתה של יוון חרבה בידי הכובש. נשקלה אפשרות לצרף את הג'וינט לגופים המטפלים, כדי שהג'וינט יסייע באספקת לבוש. שליחי הג'וינט הקימו באתונה בית יתומים לילדים יהודיים וכן בית הבראה, מחנה קיץ לילדים, מוסד להכשרה מקצועית ומרפאות. הם סייעו בשיקום בית הספר של הקהילה שנבזז בתקופת הכיבוש. באתונה נוסדו מספר אגודות נוער ציוניות וכן חוות הכשרה חלוציות ובהן מאות צעירים יהודים. רבים מיהודים אלה הגיעו מערי השדה ברחבי יוון כדי להצטרף לחוות הכשרה אלה.
בפברואר 1945 הכין ועד הקהילות היהודיות ביוון (KIS) 700 ילדים יתומים לקראת העלאתם לארץ ישראל, וביקש סיוע משלטונות יוון. באוגוסט עלתה לארץ ישראל קבוצה ראשונה של ילדים יהודים מיוון ובה 161 ילדים, רובם יתומים.
פלוגת הסעד של החטיבה היהודית הלוחמת ("הבריגדה") בצבא הבריטי נשלחה על ידי היישוב העברי בארץ ישראל לסייע ליהודי יוון ששרדו בשואה. הפלוגה הגיעה ליוון ב-1945 ואנשיה נעו בכלי רכב של הצבא הבריטי, עליהם נרשמו כתובות בעברית וביוונית. בין יתר תחומי פעילתם, אספו אנשי הפלוגה ילדים יהודים שהוסתרו בבתי נוצרים ביוון בתקופת השואה. ב-1945 הניחו אנשי הפלוגה – חיילים וחיילות כאחד - זר על קבר החייל האלמוני באתונה. ילדים יהודים ניצולי השואה שאותם איתרו אנשי הפלוגה הועברו למחנה פליטים זמני שהוקם בסוניום שעל חוף יוון, כ-65 ק"מ מדרום לאתונה, וב- 1946הועלו על אוניות לארץ ישראל. חלק מאנשי הפלוגה אף עלו על אוניית מעפילים ביוון והצטלמו עליה, למרות שהצבא הבריטי - שאליו היו כפופים - פעל נגד ההעפלה. המידע על פעילויות אלה, וכן תמונה זו, נשמרו באלבום תצלומים שהכינו אנשי הפלוגה.
בתמונה נראות נערות יהודיות יווניות, שורדות השואה, בטקס נטיעות באתונה לכבוד ט"ו בשבט תש"ו (17 בינואר 1946) בחברתה של אחת החיילות היהודיות ששירתו בפלוגת הסעד. מאחורי הנוטעות מונף שלט עשוי מיריעת בד, ועליו ציטוט מדבריו של הרצל: "אם תרצו, אין זו אגדה."
כשליש מבין אלפי היהודים שהגיעו לאתונה אחרי המלחמה, היגרו לארץ ישראל.