תמונת אילוסטרציה - המוזיאון לתולדות השואה ביד ושם

המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

מילון מונחים

EAM
Ethniko Apeleftherotiko Metopo; יוונית: חזית השחרור הלאומית

מחתרת יוונית אנטי-נאצית שהוקמה בספטמבר 1941. הכוח המניע שלה היה המפלגה הקומוניסטית, אך היא הצליחה למשוך גם רבים שלא היו קומוניסטים. בפברואר 1942 החליט הוועד המרכזי של EAM להקים גוף צבאי – "צבא השחרור העממי היווני" (ELAS) – לפעולה בהרים של מרכז יוון. המחתרת עיכבה את התקדמות הצבא הגרמני ושיבשה את דרכי ההספקה שלו.

NSZ
Narodowe Sily Zbrojne; פולנית: הצבא הלאומי המזוין

ארגון צבאי מחתרתי פולני לאומני ואנטישמי שנוסד ב-1942 ונלחם בעיקר נגד המחתרת הפולנית השמאלנית ונגד פרטיזנים סובייטים ויהודים. ב-1944 הצטרף NSZ לארמיה קריובה - המחתרת הלאומית הפולנית.

OUN
Orhanizatsiya Ukrayins’kykh Natsionalistiv; אוקראינית: הארגון האוקראיני הלאומני

ארגון אוקראיני לאומני ואנטישמי שהוקם ב-1929 בהנהגתו של יבגני קונובלץ (Yevhen Konovalets). הארגון הושפע מן הפשיזם האיטלקי ומהנציונל-סוציאליזם הגרמני וראה בקומוניזם ובברית-המועצות את אויביה הראשונים במעלה של האומה האוקראינית. לימים אימץ לעצמו הארגון את האנטישמיות נוסח היטלר. המטה שלו הועבר לברלין וקיבל שם מימון ותמיכה מממשלת גרמניה. ב-1940 התפלג הארגון. בראש הרוב האקטיביסטי עמד סטפן בנדרה (Stepan Bandera) וחייליו נקראו בנדרובצים. בזמן פלישת גרמניה לברית-המועצות יצרו חברי OUN שני גדודים בצבא גרמניה, שימשו מתורגמנים ותקפו יחידות סובייטיות נסוגות. לאחר פלישת הגרמנים ללבוב (Lwow) הכריזו אנשי OUN על הקמת ממשלה אוקראינית לאומית, אך הנאצים סיכלו עד מהרה את תכניתם על-די מעצרם של חברי הממשלה כביכול. OUN שאף להקים אחרי המלחמה מדינה אוקראינית עצמאית, אך הארגון פורק וחוסל בידי המשטרה הסובייטית בשנות החמישים.

PPR
Polska Partia Robotnicza; פולנית: מפלגת העובדים הפולנית

המפלגה הקומוניסטית הפולנית שהוקמה מחדש בפולין בשנת 1942 ובחסותה פעלה המחתרת הפולנית החמושה ארמיה לודובה - המחתרת הסוציאליסטית הפולנית.

RSHA
Reichssicherheitshauptamt; גרמנית: המשרד הראשי לביטחון הרייך

המשרד המרכזי לטיפול באויבים הפוליטיים והאידאולוגיים של המשטר הנאצי. הוקם בספטמבר 1939 ואיגד בתוכו את שירות הביטחון (ס"ד) ואת משטרת הביטחון (סיפ"ו), שכללה את הגסטפו ואת המשטרה הפלילית (קריפ"ו). בהנהגתו של ריינהרד היידריך (Reinhard Heydrich) צמח ה-RSHA והפך לארגון טרור נאצי כל-יכול .
מחלקה IV ב- RSHA הייתה הגסטפו. תת-המחלקה 4-B , בראשותו של אדולף אייכמן, הופקדה על הטיפול בענייני היהודים והיא שיישמה מסוף 1941 את הפתרון הסופי, לרבות גירוש יהודי אירופה לגטאות, למחנות הריכוז, למחנות לעבודת הכפייה ולמחנות ההשמדה.

אגודת ישראל
פועלי אגודת ישראל (פאג

מפלגה יהודית אורתודוקסית שנוסדה ב-1912 בקטוביצה (Katowice) שבפולין. אגודת ישראל ביקשה לשמור על היהדות האורתודוקסית על-ידי היצמדות לשמירה על חוקי ההלכה בחיי היום-יום ובחיי החברה ולשמש משקל נגד להתפתחותם של הרפורמיזם, הציונות, הבונד, גישות אוטונומיות שונות וכיוצא באלה גורמים שהיו עלולים לדעתה להביא לידי התבוללות.
מפלגת "פועלי אגודת ישראל" נוסדה ב-1922 בפולין כארגון העובדים של אגודת ישראל, כדי לשמור על זכויותיהם של עובדים יהודים אורתודוקסים על-די שמירת מצוות הצדק החברתי שבתורה. פעילות המפלגה התפשטה לארצות אחרות במזרח אירופה.

אוברגרופנפירר
(Obergruppenfuehrer)

דרגת אלוף ב-ס"ס.

אוברשטורמפירר
Obersturmfuehrer

דרגת סגן ב- ס"ס

אופ"א
UPA – Ukrainska Povstanska Armyia

הזרוע הצבאית של ארגון OUN.

אורט
ORT – Obshchestvo Remeslennago i Zemledelecheskago Truda Sredi Evreev v

ארגון שייסדו יהודים ברוסיה בסוף המאה התשע-עשרה כדי להקים רשת בתי ספר מקצועיים לבני נוער יהודים בכל העולם. בתקופת הכיבוש הנאצי פעל אורט בגנרלגוברנמן במסגרת יס"ס.

אורפ"ו
Orpo – Ordnungspolizei; גרמנית: משטרת הסדר

כוח משטרה שאורגן מחדש ב-1936 בפקודתו של היינריך הימלר (Heinrich Himmler). במשטרת הסדר החדשה התמזגו השופ"ו והז'נדרמריה, שפעלה באזורי הסְפר. רבות מיחידות האורפ"ו השתתפו גם ברדיפת היהודים, לרבות בשילוחים למחנות השמדה ובאקציות חיסול בירי. אנשי האורפ"ו נודעו באכזריותם.

אושוויץ (Auschwitz), בירקנאו (Birkenau)

מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר, ליד העיר אושוויינצ'ים (Oswiecim), 60 קילומטרים ממערב לקרקוב. שישית מהקרבנות היהודים בשואה הומתו בגז באושוויץ ובמחנה בירקנאו (אושוויץ II) הסמוך אליו. באפריל 1940 הורה מפקד הס"ס היינריך הימלר (Heinrich Himmler) להקים מחנה ריכוז חדש באושוויינצ'ים. האסירים הפוליטיים הפולנים הראשונים הגיעו לאושוויץ ביוני 1940. עד מהרה יצא לאושוויץ שם של מחנה ריכוז אכזרי ביותר. במארס 1941 הורה הימלר להקים את מחנה ההשמדה אושוויץ II בבירקנאו הסמוכה. במחנה זה נבנה הקומפלקס של תאי הגזים ומבני המשרפות. אסיריו הוחזקו בתנאים הגרועים והאכזריים ביותר. מחנה שלישי, אושוויץ III, נבנה במונוביץ (Monowitz) הסמוכה והכיל מחנה לעובדי כפייה, בונה-מונוביץ (Buna-Monovitz) שמו, ועוד 45 מחנות משנה לעובדי כפייה. יחידות צבא סובייטיות שחררו את אושוויץ ב-27 בינואר 1945. בסך הכל נרצחו במחנות אושוויץ יותר ממיליון יהודים.

אז"ע
Obshchestvo okhraneniia zdorov’ia evreiskogo naseleniia; לאחר מכן: Obschestvo zdravookhraneniia evreev - OZE; רוסית: חברה יהודית לבריאות; בצרפתית: OSE – Oeuvre de Secour aux Enfants

ארגון חברתי לקידום הטיפול בילדים, הבריאות וההיגיינה, שייסדו יהודים בסנט פטרסבורג ברוסיה ב-1912. מטה אז"ע עבר לצרפת ב-1919.

אי''ל - הארגון היהודי הלוחם
ביידיש: יידישע קאמף ארגאניזאציע; בפולנית: ŻOB – Żydowska Organizacja Bojowa

ארגון יהודי שהוקם בוורשה ב-28 ביולי 1942 למטרת התנגדות לגירושים ולרצח היהודים במחנות. בתחילה השתייכו אליו חברי תנועות הנוער החלוציות "השומר הצעיר", "דרור" ו"עקיבא", ומאוקטובר 1942 הצטרפו אליו תנועות נוער נוספות ובהן תנועת הנוער של הבונד וגורדוניה. למפקד האי''ל המורחב מונה מרדכי אנילביץ'. אחת הפעולות הראשונות של האי''ל הייתה טיהור גטו ורשה ממשתפי פעולה יהודים שסייעו לגרמנים באקציות בגטו. בינואר 1943 התנגדו אנשי האי"ל לניסיונות הנאצים לרכז את היהודים ברחובות הגטו לקראת גירושם לטרבלינקה. באפריל 1943 יזם הארגון את תנועת ההתנגדות היהודית ועמד בראש מרד גטו ורשה.

איינזצגרופה, איינזצגרופן
Einsatzgruppen des Sicherheitsdienst und der Sicherheitspolizei; גרמנית: עוצבות מבצע

יחידות מיוחדות של ס"ס שהקימה המפלגה הנאצית ב-1938, לפני סיפוח אוסטריה; הידועות ביותר לשמצה הן אלו שהתלוו לוורמכט בפלישה לברית-המועצות ב-1941. משימת האיינזצגרופן במזרח אירופה הייתה להפיל אימה על האוכלוסייה המקומית ולרצוח את מי כל מי שנחשבו בעיני הס"ס בלתי רצויים ואת מי שראו בהם את נושאי התשתית האידאולוגית של ברית-המועצות: קומיסרים פוליטיים, חברי המפלגה הקומוניסטית ומעל לכל – יהודים. מפקדי האיינזצגרופן היו ברובם הגדול בעלי השכלה אקדמית ובעלי מחויבות עמוקה לבניית האוטופיה הנאצית של חברה ללא יהודים, טהורה מבחינה גזעית ואידאולוגית. על-פי ההערכה רצחו האיינזצגרופן ועוזריהם יותר ממיליון ורבע יהודים ועוד מאות אלפי בני אדם ובהם שבויים סובייטים, צוענים ובעלי תפקידים בשלטון הקומוניסטי.
ערב הפלישה לברית-המועצות ביוני 1941 אורגנו האיינזצגרופן בארבע חטיבות (A, B, C ו-D), ובכל אחת מהן כמה יחידות משנה – איינזצקומנדו או זונדרקומנדו. איינזצגרופה A, הגדול ביותר ובו כ-1,000 איש, היה קשור לקבוצת הארמיות צפון; הוא פעל במדינות הבלטיות (ליטא, לטוויה ואסטוניה) ובאזור שבין גבולותיהן המזרחיים ובין לנינגרד. איינזצגרופה B, ובו 655 איש, היה קשור לקבוצת הארמיות מרכז ופעל במחוזות בלרוס וסמולנסק שממזרח למוסקווה. איינזצגרופה C, ובו 700 איש, היה קשור לקבוצת הארמיות דרום ופעל בצפון ובמרכז אוקראינה. איינזצגרופה D, ובו 600 איש, היה קשור לארמיה ה-11 ופעל בדרום אוקראינה, בחצי האי קרים ובקווקז.

איינזצקומנדו

יחידות מיוחדות של ס"ס שהקימה המפלגה הנאצית ב-1938, לפני סיפוח אוסטריה; הידועות ביותר לשמצה הן אלו שהתלוו לוורמכט בפלישה לברית-המועצות ב-1941. משימת האיינזצגרופן במזרח אירופה הייתה להפיל אימה על האוכלוסייה המקומית ולרצוח את מי כל מי שנחשבו בעיני הס"ס בלתי רצויים ואת מי שראו בהם את נושאי התשתית האידאולוגית של ברית-המועצות: קומיסרים פוליטיים, חברי המפלגה הקומוניסטית ומעל לכל – יהודים. מפקדי האיינזצגרופן היו ברובם הגדול בעלי השכלה אקדמית ובעלי מחויבות עמוקה לבניית האוטופיה הנאצית של חברה ללא יהודים, טהורה מבחינה גזעית ואידאולוגית. על-פי ההערכה רצחו האיינזצגרופן ועוזריהם יותר ממיליון ורבע יהודים ועוד מאות אלפי בני אדם ובהם שבויים סובייטים, צוענים ובעלי תפקידים בשלטון הקומוניסטי.
ערב הפלישה לברית-המועצות ביוני 1941 אורגנו האיינזצגרופן בארבע חטיבות (A, B, C ו-D), ובכל אחת מהן כמה יחידות משנה – איינזצקומנדו או זונדרקומנדו. איינזצגרופה A, הגדול ביותר ובו כ-1,000 איש, היה קשור לקבוצת הארמיות צפון; הוא פעל במדינות הבלטיות (ליטא, לטוויה ואסטוניה) ובאזור שבין גבולותיהן המזרחיים ובין לנינגרד. איינזצגרופה B, ובו 655 איש, היה קשור לקבוצת הארמיות מרכז ופעל במחוזות בלרוס וסמולנסק שממזרח למוסקווה. איינזצגרופה C, ובו 700 איש, היה קשור לקבוצת הארמיות דרום ופעל בצפון ובמרכז אוקראינה. איינזצגרופה D, ובו 600 איש, היה קשור לארמיה ה-11 ופעל בדרום אוקראינה, בחצי האי קרים ובקווקז
ר' איינזצגרופה

אלטסטנרט
Aeltestenrat; גרמנית: מועצת זקני היהודים

כינוי של הגרמנים ל"מועצת היהודים" (יודנרט) בגטאות מסוימים.

אלטסטר
Aeltester; גרמנית: זקן היהודים

כינוי של הגרמנים לראש "מועצת היהודים" (יודנרט) בגטאות מסוימים.

אנדציה, אנדקים
ND – Narodowa Demokracja; פולנית: המפלגה הדמוקרטית=הלאומית

כינוי פופולרי למפלגת הימין הפולנית שנוסדה בסוף המאה התשע-עשרה והייתה פעילה במיוחד מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד סוף מלחמת העולם השנייה. חברי המפלגה היו בעלי אדמות, בני מעמד הביניים הרֵאקציונרי ואנשי אינטליגנציה. במסגרת האידאולוגיה הלאומית הקיצונית שלה שגובשה בידי רומן דמובסקי (Roman Dmowski) דגלה המפלגה גם במדיניות אנטישמית ארסית.

אקציה
Aktion; גרמנית: פעולה

מבצע אלים של הנאצים ועוזריהם לכיתור יהודים וריכוזם לקראת שילוחם לעבודת כפייה, לרצח המוני או למחנות ריכוז והשמדה.

ארכיון עונג שבת

ארכיון שנוסד בגטו ורשה בידי קבוצה של היסטוריונים, עיתונאים, סופרים, רבנים ועובדים סוציאליים ופעל מאוקטובר 1939 ועד 1943. הקבוצה, בהנהגת ההיסטוריון עמנואל רינגלבלום, הקדישה את עצמה לתיעוד חיי הגטו באמצעות מסמכים ועדויות, מאמרים, יומנים, ציורים ועוד. השם "עונג שבת" ניתן לארכיון ולקבוצה משום שאנשיה נהגו להתכנס לפגישותיהם הסודיות בימי שבת. לאחר הגירוש הגדול של יהודי גטו ורשה בקיץ 1942 החלו אנשי הארכיון לחתום את מסמכי הארכיון במכלי מתכת ולהטמינם במקומות מסתור בגטו. קבוצת המסמכים הראשונה נתגלתה בספטמבר 1946 והשנייה בדצמבר 1950. הקבוצה השלישית טרם נמצאה.

ארמיה לודובה
AL – Armia Ludowa, Gvardia Ludowa; פולנית: צבא העם, משמר העם

ארגון מחתרת פולני חמוש שהיה פעיל בפולין הכבושה. נוסד ב-1942 והיה קשור למפלגה הקומוניסטית הפולנית PPR.

ארמיה קריובה
AK – Armia krajowa; פולנית: הצבא הטריטוריאלי

הארגון הצבאי המחתרתי המרכזי בפולין הכבושה. פעל בכל שטחי פולין שלפני המלחמה מסתיו 1939 ועד פירוקו בינואר 1945. עם הארמיה קריובה נמנו רובם הגדול של הארגונים הצבאיים המחתרתיים. יחידותיו ביצעו אלפי פעולות חמושות ופעולות מודיעין נועזות, פוצצו מאות רכבות, והשתתפו בקרבות פרטיזנים רבים. הארגון גם יצר קשרים בין ארגונים צבאיים פולניים לבין יהודים. בפברואר 1942 הוקם במסגרתו מדור לענייני יהודים ותפקידו היה לאסוף חומר על מצבה של האוכלוסייה היהודית. הדוחות נשלחו לממשלה הפולנית הגולה בלונדון. פניות יהודים להתקבל לארגון נדחו בדרך כלל.

בונד
אלגמיינער יידישער ארבעטר-בונד אין פולין אונד רוסלנד; יידיש: האיגוד הכללי של עובדים יהודים בליטא, פולין ורוסיה

מפלגה יהודית סוציאליסטית שנוסדה בווילנה ב-1897. בפולין שבין מלחמות העולם תפסה הבונד מקום חשוב מבחינה פוליטית ותרבותית. מועמדים מטעמה התמודדו בבחירות המקומיות והארציות, והמפלגה תמכה בהוצאה לאור של עיתונים, בתנועות נוער, בבתי ספר חילוניים ששפת ההוראה בהם הייתה יידיש ובמחנות קיץ לילדים. בניגוד לציונים ולתנועות פוליטיות יהודיות אחרות שהטיפו להגירה ממזרח אירופה, דגלה הבונד בקיום לאומי יהודי חילוני של היהודים בארצות מגוריהם וייחדה מקום מרכזי לשפת היידיש ולתרבות הסוציאליסטית.

ביקור חולים

אגודות יהודיות קהילתיות מסורתיות למתן טיפול רפואי לחולים נזקקים. מסוף המאה השמונה-עשרה תמכו אגודות אלו בהקמת בתי חולים יהודיים במערב אירופה ובמרכזה, ומאמצע המאה התשע-עשרה סייעו להקמתם של בתי חולים יהודיים במזרח אירופה.

בית יעקב
בייס יאנקעוו

רשת בתי ספר אורתודוקסיים לבנות שייסדה שרה שנירר בקרקוב ב-1917. הרשת פעלה בפולין בין שתי המלחמות העולם. בתי הספר קיבלו את אישורה ותמיכתה של אגודת ישראל.

בית"ר

"ברית הנוער העברי על שם יוסף טרומפלדור" – תנועת הנוער של המפלגה הציונית הרוויזיוניסטית ולימים של ממשיכתה, "תנועת החרות". בית"ר נוסדה בנובמבר 1923 וקידמה את השפה והתרבות העברית המודרנית, עודדה את חבריה ללמוד הגנה עצמית ולעלות לארץ-ישראל בכל דרך, חוקית ובלתי חוקית. התנועה מיזגה את משנתו המיליטריסטית של זאב ז'בוטינסקי, מייסד המפלגה הרוויזיוניסטית ומנהיגה עד יום פטירתו, עם אידאל החלוציות הציונית כפי שבאה לידי ביטוי בחייו ובמותו של יוסף טרומפלדור.

בלז'ץ (Bełżec)

הראשון משלושה מחנות השמדה שהקימו הנאצים כחלק ממבצע ריינהרד – התכנית להשמדת שני מיליון יהודי הגנרלגוברנמן. המחנה נמצא במרחק כ-800 מטר מדרום לתחנת הרכבת בלז'ץ במחוז לובלין. המחנה התחיל את פעילותו הרצחנית במרס 1942, ועד הפסקת פעילותו בינואר 1943 נרצחו בו יותר מ-600,000 בני אדם, רובם יהודים ואִתם כמה מאות צוענים. ממחנה בלז'ץ שרד יהודי אחד בלבד.

בנק עממי
יידיש: פולקסבנק

רשת בנקים בבעלות יהודים שפעלה בליטא בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

בצירק ביאליסטוק
Bezirk Białystok

מחוז בשטח של 32,000 קילומטרים רבועים שהקים השלטון הנאצי באוגוסט 1941, לאחר כיבוש האזור בידי הצבא הגרמני. המחוז השתרע מגבול פרוסיה המזרחית בצפון-מערב ועד פולסיה בדרום, ובמרכזו נמצאה העיר ביאליסטוק. במחוז התגוררו 1,130,000 תושבים, 150,000 מהם יהודים. למושל בצירק ביאליסטוק מונה אריך קוך (Erich Koch), מושל פרוסיה המזרחית והרייכסקומיסר של אוקראינה.

בצירק ציחנאו
Bezirk Zichenau

ב-8 באוקטובר 1939 חלו שינויים מינהליים במחוז ורשה, וחלקו סופח לרייך. בחלקו הצפוני והצפון-מערבי של המחוז הוקם בצירק ציחנאו וסופח לפרוסיה המזרחית בראשו של בצירק ציחנאו עמד המושל אריך קוך (Erich Koch), ונכללו בתחומו הנפות צ'ייחנוביץ (Ciechanowiec), מקוב (Maków), מלווה (Mława), פלוצק (Plóck), פלונסק (Płońsk), פשסניש (Przasnisz) ושיירפץ (Sierpc), וכן חלקים מנפת פולטוסק (Pultusk), נפת סוחצ'ב (Sochaczew) ונפת ורשה.

ג'וינט
JDC – American Jewish Joint Distribution Committee; אנגלית: האגודה היהודית=אמריקנית השיתופית לתפוצות

מוסד יהודי אמריקני שנוסד ב-1914, מיד לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כדי להושיט עזרה ליהודי אירופה וארץ-ישראל באמצעות חלוקת מזון, ביגוד, תרופות וכסף. בתקופת השואה עזר הארגון ליהודים לברוח. הארגון נותר פעיל גם אחרי מלחמת העולם השנייה.

גורדוניה

תנועת נוער ציונית שהוקמה ב-1924 בגליציה שבפולין ודגלה בתורתו של א"ד גורדון. מטרות התנועה היו החייאת המולדת העברית בארץ-ישראל והתרבות בשפה העברית וחינוך לערכים הומניים ולעבודה עברית. התנועה התפשטה בתוך זמן קצר בכל רחבי פולין וכן ברומניה, בארצות-הברית ועוד. ערב מלחמת העולם השנייה נמנו עם חבריה כ-40,000 בני נוער.

גטו חוזר
גרמנית: Restghetto

גטו שהקימו הגרמנים במקומות יישוב מסוימים בתחומי גטו שתושביו היהודים כבר חוסלו. הגטו החוזר שימש פיתיון לאיסוף אחרוני היהודים שעוד הסתתרו בסביבתו. הגרמנים היו מפיצים שמועות שקר על ייעודו של הגטו החוזר, כגון שמדובר במקום לאיסוף יהודים לצורך החלפתם בשבויים גרמנים או הפיכתו למחנה עבודה. כמעט כל היהודים שהסגירו את עצמם או נאספו בגטו החוזר נרצחו.

גטו סגור

גטו מוקף חומה, גדר תיל או סוג אחר של מכשול פיזי או מופרד מסביבתו על ידי מכשול טבעי כלשהו (אגם לדוגמה).

גטו פתוח

גטו לא מגודר, ללא מכשול פיזי שהפריד בין היהודים ובין האוכלוסייה המקומית, שהיציאה ממנו נאסרה על היהודים בפקודה.

גנרלגוברנמן
GG – Generalgouvernement

לאחר פלישת גרמניה וברית-המועצות לפולין בסתיו 1939 חולקה פולין לשלושה חלקים. חלקה המערבי סופח לרייך הגרמני, חלקה המזרחי הועבר לשליטת ברית-המועצות והחלק הנותר היה לגנרלגוברנמן – מרחב מינהלי שבירתו קרקוב ובראשו המושל הנאצי הנס פרנק (Hans Frank). הגנרלגוברנמן כלל תחילה ארבעה מחוזות: ורשה, רדום, קרקוב ולובלין, ובשנת 1941 נוסף עליהם מחוז חמישי – גליציה. ששת מחנות המוות שבפולין הוקמו בתחום הגנרלגוברנמן או סמוך אליו, ובסופו של דבר הוא היה לאזור שאליו שולחו רוב יהודי אירופה שבשליטת הנאצים.

גסטפו
Gestapo – Geheime Staatspolizei; גרמנית: משטרת המדינה החשאית

מחלקה IV של ה- RSHA. בתקופת השלטון הנאצי היה הגסטפו מכשיר הטרור העיקרי של המדינה הגרמנית והייתה לו מעורבות עמוקה ברדיפת יהודים ורציחתם.

דוח יגר

דוח שכתב קרל יגר (Karl Jaeger), מפקד הס"ד והסיפ"ו בליטא והאחראי להשמדת יהודי ליטא. בתחילת דצמבר 1941 נכתב בַּדוח שלא נשארו יהודים בליטא אלא בשלושה גטאות: שוול ( Siauliai ), קובנה וּוילנה. כעבור שלושה חודשים הפיק יגר דוח נוסף ופירט בו את מספר בני האדם שרצחה יחידתו: 136,421 יהודים, 1,064 קומוניסטים, 653 חולי נפש ו-134 "אחרים". 55,556 מהנרצחים היו נשים, ו-34,464 מהם היו ילדים.

דוח פרנצי

לאחר כיבוש הונגריה בידי גרמניה ב-19 במרס 1944 נתמנה קצין הז'נדרמריה לסלו פרנצי (László Ferenczy) לשמש איש הקשר בין צוות הפעולה המיוחד של אייכמן, כוחות המשטרה ההונגרית וגבור פרגו (Gábor Faragho), המפקח הכללי על הז'נדרמריה במשרד ההגנה. פרנצי פיקח אישית על תהליך הגירוש ופירט בדוחות שלו את מספר היהודים שגורשו מכל אזור שילוח. בדוח האחרון שלו, דוח לשר הפנים מ-9 ביולי 1944, ציין פרנצי: "מתחילת השילוחים ליישוב מחדש ב-14 במאי 1944 ועד היום עזבו את הארץ ב-147 רכבות מספר כולל של 434,351 בני אדם המשתייכים לגזע היהודי. למעט עיר הבירה בודפשט כבר עזבה האוכלוסייה היהודית את כל שטחי הארץ".

דרור

תנועת הנוער הציונית הסוציאליסטית דרור הוקמה ברוסיה בשנת 1911 בשם "פרייהייט" (חופש) ולאחר המהפכה הבולשוויקית עבר מרכזה לוורשה. ב-1925 הצטרפה התנועה למפלגת "פועלי ציון" והייתה לתנועת הנוער שלה. בשנת 1938 התאחדה "פרייהייט" עם תנועת הנוער של "החלוץ" והחלה לפעול בַּשם "דרור". בתקופת הכיבוש הנאצי פעלה בגטאות בתחום החינוך והייתה מהתנועות המובילות במחתרות בגטאות ובמרד גטו ורשה.

האופטשטורמפירר
Hauptsturmfuehrer

דרגת סרן בס"ס.

הבריחה

ארגון מחתרתי שהוקם ב-1945-1944 בידי ניצולי השואה במזרח אירופה לצורך העברתם של יהודים ממדינות מזרח אירופה לחופי הים התיכון והים השחור, כדי שימשיכו משם בדרכם לארץ-ישראל המנדטורית. על-פי ההערכות, בין 1944 ל-1948 עזבו את מזרח אירופה כ-250,000 יהודים; כ-90 אחוזים מהם עזבו במסגרת הבריחה, ורובם הגדול עלו לישראל.

הוועד היהודי האנטי-פשיסטי

ארגון יהודי סובייטי שפעל מ-1942 עד 1948. באפריל 1942 הקימה הממשלה הסובייטית כמה ועדים אנטי-פשיסטיים, ובהם הוועד האנטי-פשיסטי היהודי – היחיד מהם שייצג קבוצה לאומית. הוועד פנה ליהודי העולם, בעיקר ליהודי ארצות-הברית, וקרא להם להירתם למאבק נגד גרמניה הנאצית. הוועד היה גם אחד המוסדות הראשונים לתיעוד זוועות השואה ופעולות ההתנגדות היהודית, והוקמה בו ועדה מיוחדת למטרה זו. הוועד פעל בשיתוף עם הוועדה הסובייטית הממשלתית לחקירת זוועות הנאצים ומפעלו המרכזי היה "הספר השחור של יהודי ברית-המועצות", ובו תיעוד פשעי הנאצים בברית-המועצות. השלטונות פירקו את הוועד בנובמבר 1948; רוב מנהיגיו, לרבות השחקן שלמה מיכואלס, נרצחו בידי סטלין בימי הרדיפות האנטי-יהודיות.

החלוץ

ארגון עולמי של נוער יהודי אשר הכשיר את חבריו לעבודה חלוצית ולהגנה עצמית בארץ-ישראל. לפני מלחמת העולם השנייה נמנו בארגון קרוב ל-100,000 חברים.

הטרור הלבן

גל טרור אנטי-מהפכני ואנטישמי ששטף את הונגריה חודשים אחדים לאחר הפלת המשטר הקומוניסטי של בלה קון (Bela Kun) באוגוסט 1919. בחודשי הטרור הלבן נרצחו בהונגריה יותר מ-1,500 בני אדם – רבים מהם יהודים – ועוד רבבות נעצרו ונכלאו במחנות ריכוז או עזבו את הונגריה כפליטים או כגולים פוליטיים.

המועצה המרכזית של יהודי הונגריה

מועצה יהודית שהוקמה בבודפשט ב-20 במרס 1944, למחרת פלישת הגרמנים להונגריה. במועצה היו שמונה חברים ובראשה עמד שאמו שטרן. בפקודת הרשויות הגרמניות ערכה המועצה בתחילת אפריל 1944 מיפקד של 740 קהילות יהודיות בהונגריה, קרוב לוודאי כדי להעריך את רכוש היהודים ולהקל את גירושם המתוכנן.
המועצה המרכזית הייתה נתונה בתחילה לשליטה מוחלטת של הגרמנים. בתחילת מאי 1944 הכירו בה רשויות השלטון ההונגרי והיא הפכה לחלק ממנגנון המינהל ההונגרי. בשמה החדש, "הוועדה המבצעת הזמנית של ברית יהודי הונגריה", היו בה עתה תשעה חברים. הוועדה אורגנה מחדש שוב בקיץ 1944, ושוב לאחר הפיכת סלשי (Szalasi) באוקטובר 1944. נשיאה בימי שלטון צלב החץ היה ליוש שטוקלר (Lajos Stockler).
המועצה היהודית הייתה בקשר עם גורמי שלטון גרמניים והונגריים. היא נשאה באחריות לשמירת הסדר הציבורי בגטו בודפשט, והיא השתדלה למנוע את הגירושים. המועצה הוסיפה לפעול עד 21 בינואר 1945, גם לאחר שחרורו של הגטו בבודפשט ב-18 בינואר 1945.

המשטרה הכחולה הפולנית

כוח משטרה כמו-צבאי שהקימו הגרמנים לשמירת החוק והסדר בגנרלגוברנמן. האוכלוסייה הפולנית כינתה אותה "המשטרה הכחולה" בגלל צבע המדים. ב-1943 שירתו בה כ-16,000 שוטרים. היא פורקה באוגוסט 1944 בידי "הוועד הפולני לשחרור לאומי".

הנוער הציוני

תנועת נוער יהודית חילונית ציונית לא-סוציאליסטית. התנועה התחילה את דרכה בראשית שנות העשרים של המאה העשרים והתפשטה בכל ארצות מרכז ומזרח אירופה. בתגובה לגלי אנטישמיות החליטו ראשיה כבר ב-1926 להדגיש את הרעיון הציוני ואת ההגשמה העצמית על-ידי התיישבות בארץ-ישראל. ראשוני החלוצים מקרב בוגרי התנועה עלו לארץ-ישראל בשנת 1930 והקימו בה סניף שלה.

הסכם מולוטוב-ריבנטרופ

הסכם בין ברית-המועצות לגרמניה הנאצית שנחתם ב-23 באוגוסט 1939 בידי שר החוץ הסובייטי וייצ'סלב מולוטוב (Vyacheslav Molotov) ושר החוץ הגרמני יואכים פון ריבנטרופּ (Joachim von Ribbentrop‏). הצדדים חתמו על שני מסמכים: האחד הסדיר את היחסים הכלכליים ביניהם, והאחר היה הסכם אי-התקפה. ההסכם כלל גם סעיף סודי שדן בחלוקה טריטוריאלית. המדינות הבלטיות (אסטוניה, ליטא ולטוויה) ובסרביה נועדו להיכלל באזור השליטה הסובייטי, ומחוז וילנה, שהשתייך בין שתי המלחמות לפולין, הועבר לליטא. פולין נועדה להיות מחולקת בין שתי המדינות. שבוע לאחר שנחתם ההסכם פלשה גרמניה לפולין. ברית-המועצות השתלטה על חלקה המזרחי של פולין וסיפחה את השטחים הללו לרפובליקות הסובייטיות של בלרוס ושל אוקראינה, וגרמניה כבשה את החלקים הנותרים. ב-1940 סיפחו הסובייטים את המדינות הבלטיות, את בסרביה ואת צפון בוקובינה. ההסכם בוטל עם הפרתו בידי הגרמנים בפלישתם לברית-המועצות ביוני 1941.

הצבא האדום

צבא ברית-המועצות. ביוני 1945 שונה שמו לצבא הסובייטי.

השומר הצעיר

תנועת נוער ציונית שנוסדה בגליציה ב-1916. עקרונותיה משלבים סוציאליזם עם ציונות ורואים בחיי הקיבוץ אידאל. בוגרי התנועה ייסדו קיבוצים רבים. התנועה עדיין פעילה ויש לה סניפים ברחבי העולם.

השכלה

תנועה שראשיתה בשנות השבעים של המאה השמונה-עשרה ביהדות אירופה. תנועת ההשכלה אימצה את עקרונות הנאורות הכללית באירופה ודגלה באימוצם של הידע, השפה, הלבוש והמנהגים של האומות שהיהודים ישבו בתוכן, בהפגת תחושת הזרות והגלות ובטיפוח נאמנות למדינות שישבו בהן. המשכילים דגלו בפרודוקטיביזציה של היהודים על-ידי לימוד מלאכה וחקלאות. במהלך המאה התשע-עשרה התפשטה התנועה גם במזרח אירופה.

ויצ"ו
WIZO - Women’s International Zionist Organization

ארגון בין-לאומי של נשים ציוניות שנוסד בלונדון ב-1920. בפעילותו שם דגש בעיקר על סעד וסיוע בחיי הקהילה והמשפחה. ויצ"ו פעל בכל אירופה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם ועודנו פעיל גם היום ברחבי העולם.

ועד יהודי/מועצה יהודית (ראה: יודנרט)

ועדת העזרה היהודית (האוטונומית) בבוקרשט

ועדה לסיוע ליהודים שנפגעו בתקופת שלטונו של יון אנטונסקו (Ion Antonescu). הוועדה הוקמה בסוף ינואר 1941 ביזמתם של אישים בפדרציה של איגודי הקהילות היהודיות ברומניה. בראש הוועדה עמד עורך הדין ארנולד שוופלברג (Arnold Schwefelberg). הוועדה אספה תחילה כספים וחפצים למען הנפגעים בפרעות בבוקרשט, ואחר כך פעלה להקל את סבלם של כ-40,000 היהודים שגורשו ממקומות מגוריהם בכפרים ובעיירות ברומניה והועברו למחנות מעצר ברחבי המדינה. לאחר פלישת הגרמנים, בסיוע הרומנים, לברית-המועצות ב-22 ביוני 1941 וגירוש יהודים לטרנסניסטריה, לא היה די בפעולותיה של הוועדה לנוכח הצרכים ההולכים וגדלים, ותלמידי בתי ספר, בני נוער ומתנדבים התגייסו לעזרה. בראשית 1943 ביקרה משלחת של הוועדה בכמה גטאות בטרנסניסטריה. בסוף 1943 החלו המגורשים מטרנסניסטריה לחזור לרומניה, ואז דאגה הוועדה ליתומים, שלחה כסף, מזון ובגדים, והסדירה את הנסיעה ברכבות. לאחר מפלתו של משטר אנטונסקו טיפלה הוועדה בעשרות אלפי יהודים. מתחילת 1945 ואילך השתלטו קומוניסטים יהודים על הוועדה ופעולותיה צומצמו.

ופֶן-ס"ס (Waffen SS)

הזרוע הצבאית של הס"ס שלחמה לצד הוורמכט במלחמת העולם השנייה והייתה כפופה למפקד הס"ס היינריך הימלר (Heinrich Himmler).

ורטלנד, ורטגאו
Wartheland, Warthegau

אזור מינהלי שהקימו הגרמנים באוקטובר 1939 על אדמות פולין שסופחו לרייך וכללו בו את מחוז פוזנן שמלפני המלחמה וחלקים ממחוזות בידגושץ' (Bydgoszcz), לודז' וקליש (Kalisz), פומרניה וּורשה. השם ורטלנד ניתן לאזור על שם הנהר ורטה (Warthe). בתחילת המלחמה ישבו באזור 4,922,000 תושבים, 385,000 מהם יהודים ו-350,000 גרמנים. ארתור גרייזר (Arthur Greiser), שעמד בראש המינהל בוורטלנד, התכוון להפוך את ורטלנד למופת של שמירה על טוהר הגזע. בתוך שבועות אחדים השתלטו הגרמנים על כל המשרות הגבוהות בעסקים, בפוליטיקה ובניהול הכלכלי של האזור. מתחילת 1940 ועד סוף 1941 קובצו יהודי ורטלנד ב-173 גטאות ומחנות לעבודת כפייה. מדצמבר 1941 ועד סוף המלחמה הושמדו רוב 385,000 היהודים שישבו בוורטלנד.

ורמכט

שמו הרשמי של צבא גרמניה בין 1935 ל-1945.

ז'נדרמריה

בהונגריה הייתה הז'נדרמריה גוף ביטחון ציבורי שהיה כפוף הן למשרד הפנים והן למשרד ההגנה. הז'נדרמריה נודעה במשמעת הברזל שלה ובצייתנות העיוורת ובאכזריות של אנשיה. הונגריה נכבשה בידי צבא גרמניה ב-19 במרס, וכעבור כחודש החל ריכוז היהודים בגטאות וגירושם. בערים ובעיירות בדרך כלל הופקדו משימות השיטור שהיו כרוכות בכך (כיתור וריכוז היהודים, ליוויָם לגטאות ולתחנות הרכבת, השמירה עליהם, הכנסתם בכוח לקרונות בקר וכו') בידי המשטרה. במקומות קטנים יותר בפרובינציה הופקדה הז'נדרמריה על משימות אלו, אבל לעתים קרובות השתתפו בהן אנשיה גם בערים ובעיירות. בגירוש היהודים נהגו רשויות השלטון להעסיק יחידות לא-מקומיות כדי למנוע אפשרות שיהודים ינסו לנצל היכרות קודמת עם הז'נדרמים המקומיים.
בגנרלגוברנמן כונו כך יחידות שיטור של כוחות הכיבוש שפעלו באזורים הכפריים.

זונדרקומנדו
Sonderkommando; גרמנית: יחידה מיוחדת, כוח קומנדו

במקור התייחס המונח זונדרקומנדו ליחידות משנה של האיינזצגרופן שביצעו משימות מיוחדות של השמדת יהודים וליחידה במחנה ההשמדה חלמנו, אך גם ליחידות של אסירים במחנות ההשמדה הנאציים שנבחרו בידי הגרמנים ואולצו לסייע בתהליכי הרצח ובייעולם ולפנות את גופות הקרבנות ושרידיהן מתאי הגז ומהמשרפות.

זונדרקומנדו (קומנדו) אראיס
Sonderkommando Arajs

יחידה של מתנדבים לטווים שהקימו הגרמנים בתחילת יולי 1941 כדי שתשמש כוח עזר. בתחילה שירתו בה 250-200 מתנדבים, ומספרם זינק לכאלף ב-1943. היחידה, בפיקודו של ויקטור אראיס, סייעה לס"ד הגרמני והשתתפה באופן פעיל ברצח יהודי לטוויה, ליטא, בלרוס, אוקראינה ופולין. חברי היחידה נסעו ממקום למקום באוטובוסים כחולים, והמבצעים שהשתתפו בהם כונו בשל כך "מבצעי האוטובוסים הכחולים". בסך הכל רצחה היחידה כ-30,000 יהודים.

חב"ד (חכמה, בינה, דעת)

זרם מרכזי בתנועת החסידות שנוסד במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה בידי רבי שניאור זלמן מלאדי בעל "התניא" – ספר היסוד של חסידות חב"ד. חב"ד מדגישה את מנהיגותו של ה"צדיק" (המקביל לרבי בזרמים חסידיים אחרים) כמנהיגות רוחנית.

חדר מתוקן

חדר ללימוד תורה, אך ברוח מודרנית.

חובבי ציון

כמה אגודות ציוניות שנוסדו ב-1882 בתגובה ישירה לאנטישמיות ולפרעות שהתחוללו ברוסיה ב-1881. התנועה שאפה לתחייה לאומית יהודית וליישוב ארץ-ישראל ביהודים.

חלמנו
Chełmno; גרמנית: Kulmhof

מחנה השמדה סמוך לכפר הפולני חלמנו, שבעים קילומטר מדרום מערב ללודז'.* חלמנו היה המחנה הראשון שהשתמשו בו בגז לחיסול המוני של יהודים. המחנה הוקם כדי לשמש מרכז השמדה ליהודי גטו לודז' וליהודי ורטלנד. קבוצות האסירים הראשונות הגיעו לחלמנו ב-7 בדצמבר 1941 ולמחרת החלה ההשמדה במשאיות גז. עם הנרצחים נמנו יהודים, 5,000 צוענים שנכלאו בגטו לודז', קבוצות של פולנים, שבויים סובייטים ו-88 ילדים מהכפר הצ'כי לידיצה (Lidice). במרס 1943 הפסיקו הנאצים את הגירושים לחלמנו, אך באפריל 1944 נפתח המחנה מחדש. ב-17 בינואר 1945, עם התקרבותם של הגייסות הסובייטיים, החלו הנאצים לפנות את חלמנו. בסך הכל נרצחו בחלמנו כ-320,000 בני אדם. בסוף המלחמה נשארו בו בחיים שלושה אסירים יהודים.

חסידות

תנועה דתית עממית שייסד המיסטיקן ישראל הבעל שם טוב באוקראינה ב-1740. התפילה, השמחה והמיסטיקה הם מעקרונות החסידות. על-פי החסידות הרבי הוא המנהיג והסמכות הדתית והוא גם משמש מתווך בין המאמינים לאלוהים. במשך השנים צמחו כמה שושלות חסידיות (לדוגמה בעלז, קרלין-סטולין ועוד) במקומות אחדים במזרח אירופה, כל אחת מהן סביב מנהיג כריזמטי משלה.

טא"ז
Towarzystwo Ochrony Zdrowia Ludno?ci ?ydowskiej; פולנית: האגודה לשמירת בריאות האוכלוסייה היהודית

אגודה שנוסדה ב-1917 והייתה מסונפת לאז"ע. האגודה קידמה רפואה מונעת ותמכה ביותר מ-400 בתי חולים ומרפאות בכ-50 ערים ועיירות. לאחר כיבוש פולין בידי הגרמנים הפכה טא"ז לחלק מיס"ס ובמסגרת זו הושיטה עזרה רפואית ליהודים בכל השטחים הכבושים. ב-1942 סגרו שלטונות הכיבוש הגרמני את האגודה.

טוט, ארגון
Organisation Todt

קונצרן הנדסי גדול, אזרחי וצבאי, בגרמניה הנאצית. נקרא על שם מייסדו, ד"ר פריץ טוט. הקונצרן העסיק מיליוני עובדי כפייה, רבים מהם אסירי מחנות ריכוז ומחנות שבויים, בסלילת דרכים ובבניין ביצורים.

טרבלינקה
Treblinka

השלישי משלושת מחנות ההשמדה שהקימו הנאצים ביולי 1942 כחלק ממבצע ריינהרד – התכנית להשמדתם של שני מיליון יהודי הגנרלגוברנמן. המחנה הוקם ליד תחנת הרכבת מלקיניה (Malkinia) בצפון מזרח הגנרלגוברנמן והיה פעיל עד התקוממות האסירים בו באוגוסט 1943. עד אז נרצחו בתאי הגז שבו כ-870,000 יהודים.

טרנסניסטריה
Transnistria

האזור שבין הנהר בוג (Bug) במזרח לנהר דנייסטר (Dniester) במערב ובין חוף הים השחור בדרום לקו שמצפון לעיר מוגילב פודולסקי (Mogilev Podolskiy). מדובר בהגדרה גאוגרפית מלאכותית (פירוש השם: "מעבר לדנייסטר") שנוצרה במלחמת העולם השנייה לציון חלק זה של אוקראינה שקיבלה רומניה מהיטלר בתמורה לתמיכתה בגרמניה במלחמתה נגד ברית-המועצות. אחרי שהשתלטו עליה, הגלו הרומנים לטרנסניסטריה מאות אלפי יהודים שחיו בבסרביה, בבוקובינה ובאזור דורוהוי (Dorohoi); רבים מהמגורשים נרצחו שם, ואחרים רוכזו בעשרות רבות של גטאות ומחנות, כגון בוגדנובקה (Bogdanovka), דומנבקה (Domanevka) ואחמצ'טקה (Akhmetchetka).

יבנה

רשת בתי ספר דתיים בעלי אוריינטציה ציונית שפעלה בליטא ובפולין בתמיכתה של מפלגת "המזרחי". ב-1938 למדו ב-235 בתי הספר של "יבנה" יותר מ-23,000 תלמידים ותלמידות (בנפרד).

יבסקציה
Yevreyskaya sektsiya; רוסית: המחלקה היהודית

מחלקה רשמית שהוקמה ב-1918 במנגנון הקומוניסטי של רוסיה הסובייטית לצורך הפצת ערכי הקומוניזם בקרב דוברי יידיש, עידוד ופיתוח יצרנות בקרב היהודים ופיתוח תרבות וחינוך סובייטיים ביידיש. היבסקציה התנגדה לציונות ולתרבות העברית והובילה בקרב היהודים קו עיקש של מדיניות סובייטית אנטי-דתית. המחלקה חוסלה ב-1930, עם חיסולן של מחלקות לאומיות אחרות.

יודנרט
Judenrat; גרמנית: מועצת יהודים

בשם יודנרט, או גם בשם אלטסטנרט (מועצת זקנים), כונו ההנהגות היהודיות שכוננו הגרמנים בארצות שכבשו. מטרתם הייתה ליצור מכשיר לשליטה על היהודים, לבודד אותם מהעולם החיצון ולהבטיח את ציותם לצווים השונים שהוציאו. בדרך כלל הציבו הגרמנים ביודנרט אישי ציבור מכובדים ומנהיגים מהתקופה שלפני המלחמה. לעתים קרובות נדרשו היודנרטים להכרעות טרגיות בין רצונם להקל על היהודים ובין הכורח לציית לגרמנים. לא כל גוף מינהלי יהודי תחת שלטון הנאצים אכן נקרא "מועצת יהודים" או שימש בתפקיד דומה, אך בדרך כלל משתמשים בשם "יודנרט" להגדרת כל הגופים הללו.

יודנריין
Judenrein; גרמנית: נקי מיהודים

מונח נאצי לציון המצב במקום יישוב שכל תושביו היהודים גורשו ממנו או חוסלו.

יס"ס
JSS – Juedische Soziale Selbsthilfe; גרמנית: עזרה עצמית יהודית; פולנית: ?ydowska Samopomoc Spo?eczna; יידיש: יידישע סוציאלישע אליינהילף

ארגון יהודי רשמי לעזרה הדדית, לסיוע כספי ולהספקת תרופות, ביגוד ומזון שפעל בימי השלטון הנאצי בגנרלגוברנמן ומרכזו היה בקרקוב. בראשו עמד מיכאל וייכרט. יס"ס השתייך לארגון גג של מפעל סעד כללי שהוקם בגנרלגוברנמן והגיש סעד לפולנים, ליהודים ולאוקראינים.

יק"א
JCA – Jewish Colonization Association; החברה להתיישבות יהודים

אגודה פילנתרופית שהקים הברון מוריס הירש בלונדון ב-1891 בלונדון כדי לסייע ליהודים שסבלו מצוקה כלכלית ורדיפות ולאפשר להם להגר ולהתיישב במקומות שיוכלו למצוא בהם תעסוקה ופרנסה. בחסותה נוסדו מושבות יהודיות בארגנטינה.

לווי (Lwy; פולנית: אריות)

יחידה עצמאית של פרטיזנים יהודים שפעלה באזור אופוצ'נו (Opoczno) שבמחוז קילצה (Kielce) בפולין.

מבצע ריינהרד
גרמנית: Aktion Reinhard

שם הקוד לַמבצע הנאצי לרצח כל יהודי הגנרלגוברנמן. המבצע נקרא על שם ריינהרד היידריך (Reinhard Heydrich), מהאדריכלים הראשיים של הפתרון הסופי באירופה. בסוף 1941 מינה מפקד הס"ס היינריך הימלר (Heinrich Himmler) את אודילו גלובוצ'ניק (Odilo Globocnik), מפקד הס"ס והמשטרה במחוז לובלין, לעמוד בראש המבצע. להוצאתו לפועל הוקמו שלושה מחנות השמדה: בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה. עד סיום המבצע בתחילת נובמבר 1943 נרצחו בו יותר משני מיליון יהודים מהגנרלגוברנמן ועוד אלפי יהודים מארצות אחרות שנכבשו.

מועצה יהודית ממלכתית

מועצות יהודיות שהוקמו בברית-המועצות מאמצע שנות העשרים והיו אחד הביטויים הסמליים של המדיניות הסובייטית בשאלת הלאומים. המועצות פעלו עד פירוקן ב-1939-1938. פגישותיהן התנהלו ביידיש ומסמכיהן נכתבו ביידיש.

מיידנק
Majdanek

מחנה ריכוז, עבודת כפייה, מאסר ומעצר חמישה קילומטרים מדרום ללובלין. מטרתו הרשמית הייתה השמדת אויבי הרייך השלישי, עזרה בביצוע השמדת היהודים וסיוע בגירוש ו"יישוב מחדש" של פולנים שחיו במחוז זמושץ' (Zamosc) שבגנרלגוברנמן. מחנה מיידנק פעל מספטמבר 1941 ועד השחרור ביולי 1944 בידי הצבא האדום. בסך הכל נרצחו במחנה כ-90,000 בני אדם, רובם יהודים.

מכבי

אגודת ספורט ציונית שהקים מקס נורדאו ב-1921. האגודה הייתה חלק מהתנועה הציונית העולמית. היא נועדה להפיץ את הרעיון של נפש בריאה בגוף בריא ואת חשיבותו לחוסנה של האומה ולטפח בתוך כך אחדות לאומית בקרב היהודים בכל מקומות מושבם. לימים הושיטה האגודה סיוע למדינת ישראל. ערב מלחמת העולם השנייה היו במכבי יותר מ-200,000 חברים ב-38 מדינות.

מלחמת האזרחים ברוסיה

סכסוך מזוין בין הבולשוויקים למתנגדיהם. מעשי האיבה נמשכו בין 1918 ל-1920 ונסתיימו בניצחון הבולשוויקים ובכינונה של ברית-המועצות הקומוניסטית. בפוגרומים רבים שהתחוללו בימי מלחמת האזרחים נרצחו מאות אלפי יהודים ביותר מ-700 עיירות וכפרים באוקראינה ובאזורים מסוימים ברוסיה ובבלרוס.

מפלגת הפולקיסטים (יידיש: פאלקספארטיי; מפלגת העם)
יידיש: פאלקספארטיי – מפלגת העם

שמן של כמה מפלגות פוליטיות יהודיות שדגלו באוטונומיזם ופעלו באחדוֹת ממדינות מזרח אירופה בין 1906 ל-1939. בפולין פעלה מפלגה כזו בין שתי מלחמות העולם. הפולקיסטים שאבו את השראתם מרעיונותיו של ההיסטוריון שמעון דובנוב ושאפו לקיום לאומי אוטונומי של קהילה יהודית חילונית המושתתת על עקרונות דמוקרטיים. שפת הלימוד בבתי הספר של הפולקיסטים – עברית, יידיש או שפת המקום – נקבעה בכל אחד מהם בהתאם לתנאים בכל מקום ולרצון הוריהם של התלמידים, אך ברוחם ובמטרותיהם נועדו מוסדות החינוך שלהם להיות יהודיים מטבעם.

משמר הברזל
רומנית: Garda de Fier

תנועה רומנית לאומנית, בעלת אידאולוגיה אנטישמית קיצונית, שפעלה ברומניה בין שתי מלחמות העולם. עם הקמתה בשנת 1927 בידי קורנליו קודריאנו (Corneliu Codreanu) נקראה התנועה "הלגיון של המלאך מיכאל" וחבריה נקראו "לגיונרים". ב-1930 שונה שמה ל"משמר הברזל", ובשנת 1933 היא התחילה לפעול כמפלגה לכל דבר. ב-1938 נאסרה פעילותה של מפלגת משמר הברזל ומקצת חבריה ברחו לגרמניה הנאצית. בספטמבר 1940, עם עלייתו לשלטון של יון אנטונסקו (Ion Antonescu), חזרו אנשי משמר הברזל לרומניה והשתתפו בשלטון. הם הנהיגו מיד משטר של טרור נגד היהודים כדי לסלק אותם מכל תחומי החיים ברומניה. הם פרסמו חוקים גזעניים וחידשו את קשריהם עם הנאצים ועם הממשלה הפשיסטית באיטליה. בינואר 1941 ניסתה משמר הברזל לתפוס את השלטון, ובמהלך ניסיון ההפיכה נרצחו בבוקרשט 123 יהודים ורכוש רב של יהודים עלה באש. ההפיכה נכשלה, ופעילותה של מפלגת משמר הברזל נאסרה.

נאולוגיה

הזרם שבקרב יהודי גרמניה כונה היהדות הרפורמית כונה בהונגריה הזרם הנאולוגי ורבים מיהודי הונגריה הזדהו אתו. במחצית השנייה של המאה התשע עשרה, כשנדרשו הקהילות היהודיות בהונגריה להצהיר על שיוכן הדתי, הצהירו רבות מהן שהן משתייכות לזרם הנאולוגי. בין שתי מלחמות העולם הייתה הנאולוגיה לזרם מרכזי בקרב יהודי בודפשט וביהדות הונגריה בכלל.

ס"א
Sturmabteilung; גרמנית: פלוגות סער

ארגון צבאי למחצה המכונה גם "החולצות החומות" בשל צבע המדים של חבריו. הס"א נוסד בשנת 1922 כדי לשמור באספות של המפלגה הנאצית. עם הזמן הוא גדל והפך הארגון העממי החשוב ביותר של המפלגה הנאצית. ההפגנות התכופות שלו וכן הקטטות עם מתנגדי המשטר הנאצי הסבו אליו את תשומת הלב של הציבור. ב-30 ביוני 1934, לנוכח קריאת התיגר על כוחו, הורה היטלר לטהר את הנהגת הס"א, ומפקדיו, לרבות מנהיגו ארנסט רם (Ernst Roehm), נעצרו והוצאו להורג באירוע המכוּנה "ליל הסכינים הארוכות". הס"א המשיך לתפקד גם לאחר מכן, אך מעמדו נחלש במידה ניכרת.

ס"ד
Sicherheitsdienst des Reichsfuehrers-SS; גרמנית: שירות הביטחון של הס"ס

הס"ד הוקם ב-1931 כדי לספק לס"ס שירותי ביון וב-1939 הפך לחלק מה-RSHA. בראש הס"ד עמד מאז 1932 ריינהרד היידריך (Reinhard Heydrich). בכמה מהלכים של ארגון מחדש ב-ס"ס הפך הס"ד לחלק מהגסטפו, והגבולות שקבעו את תחומי פעילותם של שני הגופים נותרו מטושטשים. הס"ד, בשיתוף פעולה עם השופ"ו, מוזג עם כוחות האיינזצגרופן שפעלו במזרח אירופה הכבושה.

ס"ס
(Schutzstaffeln; גרמנית: פלוגות מגן)

ארגון נאצי שהיה במקור המשמר האישי של היטלר. עם עליית הנאצים לשלטון הפך הס"ס למשמר העילית ה"טהור מבחינה גזעית" של הרייך השלישי ולמכשיר העיקרי שלו להטלת אימה ולהשמדה. מפקד הס"ס היה היינריך הימלר (Heinrich Himmler). סימן ההיכר של הס"ס היה כומתה שחורה שעליה סמל הגולגולת ואחר כך – המדים השחורים. אידאולוגיה גזענית ומיתולוגיה היו מעקרונות היסוד של הארגון. לאחר עליית היטלר לשלטון השתלט הס"ס על מחנות הריכוז ולאחר מכן הוציא לפועל את הפתרון הסופי לחיסול יהדות אירופה.

סוביבור (Sóbibor)

השני משלושה מחנות השמדה שהקימו הנאצים כחלק ממבצע ריינהרד – התכנית להשמדת שני מיליון יהודי הגנרלגוברנמן. המחנה החל לפעול במרס 1942 בקרבת הכפר סוביבור שבמחוז לובלין בפולין. המחנה נסגר באוקטובר 1943 לאחר התקוממות של אסירים. עד אז נרצחו בו כ-250,000 יהודים.

סטטוס קוו

קהילות יהודיות בהונגריה שלאחר הפיצול ב-1869 נותרו לא משויכות לא לזרם הנאולוגי
ולא לזרם האורתודוקסי; מכאן שמן.

סטרוסטה
Starosta; רוסית: ראש

כינוי לראש כפר בברית-המועצות. בכמה גטאות בברית-המועצות כונה כך יושב ראש היודנרט.

סיפ"ו

(Sipo) ראו RSHA

סלקציה
Selektion

מונח ששימש את הנאצים לציין מיון של תושבי גטו, מגורשים או אסירים לשתי קבוצות: מי שמיועדים לעבודת כפייה ומי שמיועדים להירצח.

פולקסדויטשה
Volksdeutsche

מונח המציין גרמנים אתניים שישבו לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה מחוץ לגרמניה ולאוסטריה. שמותיהם של פולקסדויטשה שהתגורר באזורים שנכבשו בידי הנאצים הופיעו ברשימות והוענק להם מעמד שווה לזה של גרמנים ילידי גרמניה. רבים מהם השתתפו בפשעי הנאצים ברמות שונות.

פועלי ציון

תנועה ששמה לה למטרה למזג ציונות פוליטית עם מאבקו החברתי של מעמד העובדים ברוח הסוציאליזם. כמה קבוצות שזה שמן התמזגו ב-1907 ויצרו את "האיגוד העולמי של פועלי ציון". ב-1920, בשל חילוקי דעות על הסוציאליזם הבין-לאומי והקומוניזם ועל פעילות ציונית פוליטית, התפצלה התנועה ל"פועלי ציון שמאל" ו"פועלי ציון ימין".

פטליורה, סימון
(Petliura, Symon, 1926-1879)

מנהיג התנועה האוקראינית הלאומנית בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה. בזמן הפרעות ביהודים בחורף 1919, עם נסיגת כוחותיו של פטליורה מפני הצבא האדום, נרצחו עשרות אלפי יהודים. מ-1924 היה פטליורה גולה פוליטי בפריז, ושם התנקש בחייו היהודי שלום (שמואל) שוורצברד.

פרוטקטורט בוהמיה ומורוויה

פרוטקטורט בוהמיה ומורוויה (Protektorat Böhmen und Mähren) הוא שמו של שטח צ'כיה בשלטון הכיבוש הגרמני ממרס 1939 ועד מאי 1945. באמצע מרס 1939 פרץ משבר בצ’כוסלובקיה וראש ממשלת סלובקיה האוטונומית, יוסף טיסו, הכריז על עצמאות ארצו. ב-15 במרס 1939 כבשו הגרמנים את צ'כיה, וב-16 בחודש הכריז היטלר על פרוטקטורט (חסות) של גרמניה על צ'כיה וניתנו לה שמות כשם חבליה בגרמנית, בוהמיה ומורוויה.
ערב הכיבוש הגרמני היו בשטחי הפרוטקטורט 136 קהילות יהודיות ומספר התושבים היהודים היה 118,310.

צוקונפט
יידיש: עתיד

תנועת הנוער של מפלגת הבונד בפולין בין שתי מלחמות העולם. התנועה נוסדה ב-1919 והונהגה בידי צעירים. היא עסקה בפתרון בעיות אופייניות לפועלים צעירים, בעיקר אבטלה וימי עבודה ארוכים. חברי התנועה ארגנו הרצאות, ספריות, חוגי דרמה, מקהלות, ועידות ומחנות קיץ. ערב מלחמת העולם השנייה נמנו עם תנועת צוקונפט 15,000 חברים.

ציש"א
צנטראלע יידישע שול-אורגאניזאציע; יידיש: ארגון מרכזי של בתי ספר יהודיים

רשת בתי ספר יהודים חילוניים שנוסדה ב-1921 ופעלה בפולין בין שתי מלחמות העולם. הם היו מזוהים עם מפלגות סוציאליסטיות, בעיקר עם הבונד ועם פועלי ציון שמאל. שפת הלימודים בבתי ספר אלו הייתה יידיש.

צלב החץ

מפלגה ימנית רדיקלית, פרו-גרמנית ואנטישמית בראשותו של פרנץ סלשי (Ferenc Sz?lasi). סמלה, צלב החץ, היה סמלם העתיק של השבטים המגיארים שיישבו את הונגריה וייצג את טוהר הגזע של ההונגרים באותו אופן שצלב הקרס הנאצי ייצג את טוהר הגזע אצל הארים. המפלגה שלטה בהונגריה מ-15 באוקטובר 1944 ועד ינואר 1945 – שלטון קצר וברוטלי. בתוך פחות משלושה חודשים הרגו חוליות רצח אלפי יהודים והונגרים אנטי-פשיסטים. גדודים שהוקמו במהירות פשטו על בתי היהודים בבודפשט וסרקו את הרחובות במצוד אחרי יהודים חסרי ישע, ומי שנתפסו נלקחו לגדות הדנובה ונורו.

צנטוס
CENTOS

ארגון גג יהודי של אגודות לטיפול ביתומים. נוסד ב-1924 ופעל בפולין בין שתי מלחמות העולם. בתקופת הכיבוש הנאצי צורף לארגון העזרה העצמית היהודית יס"ס ופעל בגטאות הגנרלגוברנמן.

צנטרלה (Zentrale der juedischen Aeltestenrate in Ostoberschlesien; גרמנית: מרכז מועצות הזקנים של היהודים בשלזיה עילית)
Zentrale der juedischen Aeltestenrate in Ostoberschlesien; גרמנית: מרכז מועצות הזקנים של היהודים בשלזיה עילית

היודנרט המרכזי של שלזיה עילית שהוקם בינואר 1940 ופעל בסוסנובייץ (Sosnowiec). בראשו עמד משה מרין (Merin). בשנים 1943-1940 חלש הצנטראלה על כ-45 קהילות ובהן כ-100,000 יהודים, ובשיאו העסיק כ-1,200 פקידים. פעלו בו מחלקות למשפטים, לעזרה סוציאלית, לבריאות, להספקה, לחינוך, לכספים, למינהל, לעבודה ולסטטיסטיקה וכן ארכיון.

צעירי המזרחי

ארגון ציוני דתי שהוקם ב-1917 בלודז' שבפולין בידי צעירים דתיים שלא מצאו את מקומם במסגרות הקיימות בתנועה הציונית. הארגון חרת על דגלו ערכי תורה ועבודה ועלייה לארץ-ישראל.

צעירי ציון

תנועת נוער ציונית שנוסדה ברוסיה ובגליציה ב-1905. בעקבות המהפכה הבולשוויקית ברוסיה הופסקה פעילותה בברית-המועצות, ובתוך שנים מספר התמזגו הקבוצות שנשארו פעילות מחוץ לברית-המועצות עם תנועות נוער ציוניות אחרות.

קואופרטיבים

גופים כלכליים שיתופיים תעשייתיים וחקלאיים שהוקמו בברית-המועצות לצורך רכישת חומרי גלם, ייצור מוצרים ומכירתם. הקואופרטיבים התפתחו בברית-המועצות בשנות העשרים והשלושים והתבססו על עקרונות כלכליים של ייצור ורווח בפעילות קולקטיבית. רשמית לא התארגנו הקואופרטיבים התעשייתיים על בסיס לאומי, אך בפועל במקומות רבים, בעיקר באוקראינה ובבלרוס, הקואופרטיבים החקלאיים הוקמו מלכתחילה כגופים יהודיים, ורבים מהם אף נקראו על שמם של מהפכנים יהודים ועסקנים סובייטים יהודים.

קולחוז
רוסית: כלכלה קולקטיבית

משק סובייטי קולקטיבי. חבר הקולחוז קיבל את שכרו במוצרים של המשק ומרווחיו על-פי מספר הימים שעבד. הקולחוז היה מחויב למכור את תוצרתו למדינה – אשר קבעה את מחירי התוצרת החקלאית.

קולטור ליגע
יידיש: ליגת תרבות

מוסד שהוקם בקייב ב-1917 לטיפוח תרבות חילונית-מודרנית ביידיש (תאטרון, ספרות, אמנות ומחקר). עד מהרה נוסדו סניפים באירופה ובאמריקה. הסניף המרכזי של קולטור ליגע עבר לוורשה ב-1921.

קומסומול
רוסית: איגוד הנוער הקומוניסטי

תנועת הנוער הרשמית של המפלגה הקומוניסטית בברית-המועצות, נוסדה ב-29 באוקטובר 1918.

קונטריבוציה

תשלומי כופר שדרשו הגרמנים בקהילות ובגטאות רבים בעבור הקלות מסוימות, כגון פטור מעבודת כפייה או משילוח למחנות עבודה או למחנות מוות או תמורת שחרור אסירים. תשלומים אלו לא היו אלא אמצעי נוסף לגזל רכושם של היהודים בידי הכובש הנאצי.

קיבוצי הכשרה

חוות שהקימו תנועות הנוער החלוציות וארגון "החלוץ>" ברחבי אירופה להכשרת חבריהן לעלייה לארץ-ישראל ולחיי שיתוף והתיישבות.

קראים

כת יהודית שהוקמה בתחילת המאה השמינית לספירה. הקראים מאמינים שכל עקרונות הדת נובעים מהתנ"ך בלבד ולפיכך אינם מקבלים עליהם את התורה שבעל- פה. שלא כמו רוב היהודים בארצות הכיבוש הנאצי במזרח אירופה במלחמת העולם השנייה, הקראים לא הושמדו, הואיל והגרמנים הגיעו למסקנה שהם אינם משתייכים לדת היהודית ולגזע היהודי.

קריפ"ו
Kripo –Kriminalpolizei ; גרמנית: משטרת הפלילים

גוף משטרתי שהיה חטיבה של ה-RSHA. טיפל בדרך כלל בפשעים לא-פוליטיים, ואילו הגסטפו טיפל בעניינים פוליטיים. הקריפ"ו סייע לעתים לגסטפו במבצעיו נגד יהודים ויריבים פוליטיים.

רייכסקומיסריאט
Reichscommissariat

כינוי שניתן לאזורי כיבוש גרמני באירופה. בברית-המועצות מדובר בשטחים שהועברו ב-1 בספטמבר 1941 משלטון צבאי לשלטון אזרחי וחולקו לשני רייכסקומיסריאטים: רייכסקומיסריאט אוסטלנד ורייכסקומיסריאט אוקראינה.
באוסטלנד נכללו המדינות הבלטיות בארבעה גנרלקומיסריאטים, בהתאם לחלוקה הלאומית של האוכלוסייה: ליטא, לטוויה, אסטוניה ובלרוס. יהודי רייכסקומיסריאט אוסטלנד הושמדו בידי איינזצגרופה A (במדינות הבלטיות) ואיינזצגרופה B (בבלרוס), בעזרת אנשי סיפ"ו וס"ד ומשתפי פעולה מקומיים. רייכסקומיסריאט אוסטלנד שוחרר בידי הצבא האדום בקיץ 1944.
באוגוסט 1941 העביר היטלר את המחוזות הסובייטיים של וולין (Volhynia), רובנה (R?wne) וקמניץ פודולסקי (Kamenets-Podolsk) לסמכותו של רייכסקומיסריאט אוקראינה. שניים מהאיינזצגרופן – C ו-D – היו פעילים גם ברייכסקומיסריאט אוקראינה ובחלק של אוקראינה שהיה נתון לממשל צבאי.

רכבת קסטנר

רכבת ובה 1,684 יהודים שיצאה מהונגריה בסוף יוני 1944, לאחר משא ומתן בין בכירים נאצים לפעילי התנועה הציונית בהונגריה ובראשם רודולף (רז'ו) ישראל קסטנר. קסטנר ומנהיגים יהודים הכינו רשימה של יהודים שיועדו לשחרור מהגירוש, ובהם בעלי ממון, ציונים, רבנים, נציגים של קהילות שונות וכן בני משפחתו של קסטנר וחבריו. הרכבת עוכבה תחילה בברגן-בלזן, אך בסופו של דבר הורשו נוסעיה להמשיך בדרכם וב-6 בדצמבר 1944 הגיעו בשלום לשווייץ.

שבסובקה
Szabasówka

בתי ספר יסודיים ממלכתיים בפולין שיועדו לילדים יהודים, ולכן למדו בהם בימי ראשון, ובשבתות הם היו סגורים. בתי ספר אלו נועדו למשוך תלמידים יהודים למערכת החינוך הפולנית הממלכתית.

שופ"ו
Schutzpolizei; גרמנית: משטרת המגן

זרוע של האורפ"ו. גוף משטרתי זה היה אחראי לפעולות שיטור רגילות של השלטת סדר בערים ובעיירות של יותר מ-2,000 תושבים. ברפובליקת ויימר היו יחידות המגן של המשטרה מאורגנות בנפרד בכל מחוז או מדינה. בינואר 1934 החל המשטר הנאצי לארגן מחדש את רשויות המשטרה השונות בגרמניה והכפיף אותן לשליטה ישירה של הרייך. היטלר מינה את היינריך הימלר (Heinrich Himmler) מפקד עליון של כל כוחות המשטרה בגרמניה, וכך החלו הקשרים ויחסי העבודה הקרובים בין האורפ"ו, לרבות השופ"ו, ובין הס"ס.

שופּים

סדנאות מלאכה שפעלו בגטאות והוקמו בדרך כלל בידי יזמים גרמנים. פעילות השופים בלטה במיוחד בגטו ורשה, ועם החברות שהחזיקו בו שופים נמנו בין היתר ולטר טבנס (Walther Toebbens), שולץ (Schultz), רוריך (Roehrich), הופמן (Hoffmann) ושילינג (Schilling) – יצרני טקסטיל, נשק וסחורות אחרות. בתקופות המצוד והשילוח למחנות ההשמדה זכו העובדים בשופים להגנה מסוימת.

שטיבל, שטיבלעך
יידיש; חדר או בית כנסת קטן

כינוי של יהודים חסידיים לבית הכנסת שלהם, המשמש מקום תפילה, לימוד ומפגש חברתי.

שירות הסדר היהודי
Ordnungsdienst

יחידות משטרה של יהודים (באופן לא רשמי נקראו גם "משטרה יהודית"), שהוקמו בפקודת הגרמנים בשטחים שכבשו. בכמה מקומות במזרח אירופה ציוו הגרמנים להקימן כצעד מקדים לריכוז היהודים בגטו. עם תפקידיו של שירות הסדר היהודי נמנו גביית כספים לצורך תשלומי הכופר, החרמת חפצים אישיים וגביית מִסים מהיהודים; איסוף יהודים ליציאה לעבודת כפייה; שמירה על הגטו וליווי קבוצות עובדים לעבודה מחוץ לגטו. בתחילה הוטלו על השוטרים היהודים גם משימות ציבוריות כגון חלוקת מזון וסיוע לנזקקים או פיקוח סניטרי. הגירושים ההמוניים למחנות ההשמדה השפיעו עם הזמן השפעה ניכרת על יחידות שירות הסדר, ורבים מאנשיהן עזבו את השירות כדי שלא להשתתף באיסוף וריכוז אחיהם היהודים; אחרים החזיקו במשרותיהם וצייתו לפקודות הגרמנים עד הסוף.

שלזיה עילית

שלזיה העלית המזרחית (Ostoberschlesien) היא יחידת מינהל אזורית ממזרח לאיזור שלזיה הפולנית (שלונסק; Śląsk) שסופחה לרייך הגרמני ב-8 באוקטובר 1939. במרכז האיזור נמצא חבל זגלמביה (Zagłębie), חלקו המזרחי של אגן המכרות והתעשייה בדרום מערב פולין - איזור עירוני מיושב בצפיפות וכן החלקים המערביים של מחוזות קילצה וקרקוב. הממונה על שלזיה העלית המזרחית היה גאולייטר פריץ ברכט (Bracht) שמושבו היה בעיר קטוביץ.

שמלט, ארגון
Organisation Schmelt

מערכת של מחנות לעבודת כפייה לאוכלוסייה היהודית בשלזיה עילית המזרחית שהוקמה ב-1940 ונקראה על-שם מנהלהּ, מפקד המשטרה בברסלאו (Breslau) אלברכט שמלט (Albrecht Schmelt). מחנות עבודה אורגנו גם בשלזיה תחתית ובחבל הסודטים. ידוע על כ-160 מחנות שהיו פעילים במסגרת ארגון שמלט בימי קיומו, ועד תחילת 1943 עבדו בהם יותר מ-50,000 עובדי כפייה יהודים.

תחום המושב

אזור מוגדר שבגבולותיו בלבד הותרו מגוריהם של יהודים על-פי חוקי רוסיה הצארית. גבולותיו נקבעו בראשונה ב-1791 ובמשך הזמן השתנו מפעם לפעם, אך באופן כללי מדובר באזורי המערב של האימפריה שנכבשו מידי פולין ומידי העות'מאנים. תחום המושב נועד למנוע את היהודים מלהגר לרוסיה. היו צארים שהרשו למספר זעיר של יהודים להתגורר מחוץ לתחום המושב. האיסור להתגורר מחוץ לתחום המושב בוטל בפברואר 1917.

תחום הממשל הצבאי הגרמני בברית-המועצות

לאחר פלישת גרמניה לברית-המועצות הונהג ממשל צבאי במזרח בלרוס, במערב רוסיה ודרומה, במזרח אוקראינה, בקרים (רוב תקופת הכיבוש) ובצפון קווקז. בשאר השטחים הכבושים בברית-המועצות שלט המינהל האזרחי הגרמני.

תרבות

אגודה לתרבות עברית ולחינוך עברי שנוסדה ברוסיה בתחילת המאה העשרים ופעלה בכל מזרח אירופה. בין שתי מלחמות העולם הקימה האגודה רשת גימנסיות, בתי ספר וגני ילדים בפולין ובליטא. התלמידים למדו עברית והושם דגש על ערכי הציונות. ב-1935 למדו במוסדות החינוך של "תרבות" כ-38,000 תלמידים.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog