המכון הבין-לאומי לחקר השואה

Konskie, Poland, יהודים חופרים בור תחת השגחת חיילים גרמנים, 12/9/1939.
ארכיון יד ושם, 4570/8

Poland ,Konskie, חנויות בבעלות יהודית, 1942.
ארכיון יד ושם, 1597/352

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בקונסקיה כ-6,500 יהודים – יותר ממחצית אוכלוסייתה. רובם התפרנסו ממלאכה וממסחר זעיר ונעזרו באיגודים כלכליים-חברתיים ובארבעה בנקים. בעיר פעלו סניפים של כל המפלגות היהודיות בפולין ושל תנועות הנוער שלהן. עם מוסדות החינוך היהודיים נמנו תלמוד תורה, בית ספר של "בית יעקב" וגן ילדים ובית ספר עבריים של רשת "תרבות"; תלמידים יהודים למדו גם בבית ספר ממשלתי "שבסובקה". היו בעיר ספריות יהודיות ואגודות ספורט יהודיות. בשנות השלושים הלכה וגברה האווירה האנטישמית בעיר, נעשו ניסיונות לעורר בה מהומות אנטי-יהודיות, וכמה רוכלים יהודים נפגעו.
כבר בימים הראשונים לכיבוש הגרמני נרצחו בקונסקיה עשרות יהודים, ואחרים נלקחו בני ערובה להבטחת תשלומם של מסי עונשין שהוטלו על יהודי העיר. בפקודת הגרמנים הוקם יודנרט בראשותו של יוסף רוזן, פקיד עירייה לשעבר, וכן הוקם שירות סדר יהודי של 30 איש.
באביב 1940 הוקם בקונסקיה גטו ובו שני חלקים שלא גודרו. אוכלוסייה פולנית המשיכה להתגורר בתחומי הגטו. בגטו התגוררו קרוב ל-7,500 יהודים, מאות מהם פליטים. כמה מתושבי הגטו עבדו במפעלי תעשייה בעיר, ואחרים עבדו בחקלאות. הקשר בין היהודים לבין הסביבה נמשך עד אביב 1941 והקל על תושבי הגטו להבריח מזון, למכור חפצים ולעבוד שלא כחוק בעבור לקוחות ארים. היודנרט הקים בגטו מטבח ציבורי ובית יתומים ל-250 ילדים. יהודי הגטו שולחו מדי פעם למחנות עבודה בהרוביישוב (Hrubieszow).
בקיץ ובסתיו 1942 הפכה קונסקיה למקום ריכוז ליהודי האזור, ובגטו המקומי הצטופפו בתנאים קשים כ-9,000 בני אדם, שקצתם הובאו אליו ממקומות שונים כשחיסול הגטו היה בעיצומו.
גטו קונסקיה חוסל בנובמבר 1942, בשתי אקציות. ב-3 בנובמבר 1942 גורשו ממנו למחנה ההשמדה טרבלינקה כ-6,000 יהודים, וב-7 בנובמבר גורשו לשם עוד 3,000 יהודים. כ-600 יהודים נורו למוות בגטו בזמן האקציות.
כמה מאות יהודים – ובהם מי שהצליחו להסתתר בזמן האקציות בצד הארי ויהודים שעבדו במשק חקלאי סמוך בבעלות גרמנים – רוכזו לאחר מכן באותו משק; המקום היה למעשה מעין מחנה עבודה זמני ושררו בו תנאים קשים. מקצת היהודים שהיו שם הוחזרו בסוף נובמבר 1942 לעיר ורוכזו באחד מגושי הבניינים הגדולים שלה. 70 מהם נשלחו למחנה העבודה הסג (Hasag) בסקרז'יסקו-קמיינה (Skarzysko-Kamienna).
אחרוני היהודים בקונסקיה (בעיר ובמשק) גורשו ב-7-6 בינואר 1943 לשידלובייץ (Szydlowiec), ומשם גורשו ב-13 בינואר לטרבלינקה.