תמונת אילוסטרציה - המוזיאון לתולדות השואה ביד ושם

המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

פיאסקי לוטרסקיה (Piaski Luterskie)

מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת לובלין (Lublin), מחוז לובלין (Lublin), פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז לובלין

בין שתי מלחמות העולם חיו בפיאסקי לוטרסקיה כ-3,000 יהודים – כשלושה רבעים מאוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר וממלאכה. רוב הצעירים היו חברים במפלגות ציוניות, ובעיירה פעלו גם אגודת ישראל והבונד. היו במקום קיבוצי הכשרה, וכמה מהצעירים עלו לארץ-ישראל. בעיירה פעל בית ספר של רשת "תרבות", נפתחו בה ספריות ציבוריות יהודיות והתקיים חוג דרמה.
בראשית ספטמבר 1939 ברחו רבים מיהודי העיירה מזרחה. בסוף ספטמבר 1939 נכנסו לפיאסקי לוטרסקיה יחידות של הצבא האדום והקימו מועצת מהפכה של תומכי השלטון הסובייטי בראשותו של יחזקאל קויצר. כעבור זמן קצר נסוגו הסובייטים בהתאם להסכם מולוטוב-ריבנטרופ. צעירים יהודים רבים התלוו אל הסובייטים הנסוגים מזרחה, אם כי קצתם שבו לעיירה כעבור חודשים מספר. עוד לפני כניסת הגרמנים לעיירה רצחו פולנים כמה יהודים בבית העלמין הישן.
בראשית 1940 הקימו הגרמנים בפיאסקי לוטרסקיה גטו פתוח, מינו יודנרט של שישה חברים בראשותו של מנדל פליסצקי (או פוליסצקי; Plisecki, Polisecki) ושירות סדר יהודי, חייבו את היהודים בתשלומי כופר, והחלו בגיוס מאות יהודים לעבודת כפייה במחנות עבודה בבלז'ץ ובציצוב (Cycow).
בחורף ובאביב 1940 הובאו לעיירה קבוצות גדולות של פליטים, ומספר היהודים בגטו הגיע לכ-5,000. בפברואר 1940 הגיעו לעיירה 565 יהודים משצ'צ'ין (Szczecin), ואחד מהם, ביבר שמו, נתמנה לראש שירות הסדר היהודי. בתקופה זו פתח היודנרט, בסיוע ארגון יס"ס בקרקוב, מטבח ציבורי בגטו.
ביוני 1941 הוקם בפיאסקי לוטרסקיה גטו נוסף. בגטו הראשון פרצה מגפת טיפוס, והיודנרט ניסה להקים בו בית חולים ומחלקת תברואה.
בסוף מארס 1942 גורשו רוב יהודי פיאסקי לוטרסקיה, כ-3,500 בני אדם, למחנה ההשמדה בלז'ץ. על היחידות שביצעו את הגירוש פיקדו איש הס"ס דולב (Dolew) ופולקסדויטשה ששמו ברטצ'קה (Bartetchke). בעיירה נותרו כ-1,000 יהודים.
באפריל 1942 הובאו לגטו כ-4,200 יהודים מגרמניה, כ-01,00 יהודים מצ'כיה ועוד יהודים מקליש (Kalisz). עד יוני 1942 הגיע מספר תושבי הגטו לכ-6,500. באפריל-מאי 1942 עוד שלחו המגורשים מגרמניה מכתבים למשפחותיהם בגרמניה.
בספטמבר 1942 גורשו מקצת תושבי הגטו לבלז'ץ. הנותרים, כ-4,000 בני אדם, הועברו באוקטובר 1942 לטרווניקי (Trawniki), ומשם גורשו למחנה ההשמדה סוביבור, הכל בפיקודו של קרל שטרייבל (Streibel), איש ס"ס מטרווניקי.
בסוף אוקטובר או בראשית נובמבר 1942 הוקם בפיאסקי לוטרסקיה גטו חוזר ורוכזו בו כ-6,000 יהודים. גטו זה חוסל בפברואר או במרס 1943, כשהועברו הגברים לטרווניקי. לא ידוע גורלם של הנשים והילדים.
מפיאסקי לוטרסקיה שרדו 35 יהודים, רובם צעירים שנמלטו מהגטו והצטרפו ליחידות פרטיזנים שפעלו באזור.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog