המכון הבין-לאומי לחקר השואה

באמצע שנות העשרים של המאה העשרים ישבו בפיאטקה כ-800 יהודים, כרבע אוכלוסייתה, אך מאז ירד מספרם בהדרגה עקב הידרדרות המצב הכלכלי בעיירה ותהליכי תיעוש ועיור שחלו בברית-המועצות. בבית ספר היהודי המקומי, שהתנהל ביידיש, למדו ב-1929, 100 תלמידים.
פיאטקה נפלה בידי הגרמנים ב-7 ביולי 1941. הגרמנים עצרו מיד 11 יהודים, ובהם מנהל בית חרושת, יושב ראש הקואופרטיב המקומי ומנהל בית הספר. העצורים הועברו לצ'ודנוב ונרצחו שם.
כ-200 היהודים שנותרו בעיירה רוכזו במעין גטו שהוקם במתחם בית הכנסת, ומשם נלקחו יום-יום לעבודה באיסוף סלק סוכר בשדות. רבים מתושבי הגטו צמו ביום הכיפורים, ובהם גם ילדים.
ב-24 באוקטובר 1941 רוכזו כל היהודים בבניין בית הכנסת. 74 מהם הובלו משם אל מחוץ לעיירה, ושוטרים גרמנים בסיוע שוטרים אוקראינים רצחו אותם סמוך לטחנת הקמח החרבה שעל שפת הנהר ושדדו את רכושם. יהודים אחדים שנתגלו במחבואים הוצאו להורג. עשרות היהודים האחרונים נרצחו סמוך לעיירה.